החוקים הגזעניים של המהפכה המשטרית בחינוך שיש לבטל לאלתר
החוקים והתקנות שקשורים למערכת החינוך שקבעה הממשלה היוצאת הם חוקים פשיסטיים, שנועדו להגביר את האפליה הלאומית והמגדרית, לרדוף ולהשתיק אנשים בשל דעותיהם ולמנוע זכויות יסוד כמו הזכות לשוויון או חופש העיסוק
במקום להעניק שוויון הזדמנויות חינוכי וכלים לחיים אזרחיים, מפטמים ברגש פטריוטיות. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך יואב קיש בבית ספר ברמלה, ב-1 בספטמבר 2026 (צילום: מרק ישראל סלם / פול)
החוקים והתקנות שנקבעו על ידי הממשלה היוצאת במסגרת ההפיכה המשטרית, ואשר קשורים למערכת החינוך, הם פשיסטיים ויש לבטלם לאלתר. הם מתייחסים לזכויות האדם לא כאל זכויותיו של האדם, אלא כאל דבר הניתן לו לפי רצונו של השלטון. הם נועדו להגביר את האפליה הלאומית והמגדרית, לרדוף אנשים בשל דעותיהם ולהביא להשתקתם, ולמנוע מהם זכויות יסוד כגון הזכות לשוויון או חופש העיסוק.
אומנם פגיעתם רבה בכל אזרחיות ואזרחי המדינה, אולם כפי שתוכלו להתרשם בהמשך, רובם חוקים גזעניים, שנועדו לפגוע באופן ממוקד בציבור הערבי. מדובר באפליה, הדרה ורדיפה של מערכת החינוך הערבית ושל המורות והמורים הערבים. זה לא רק השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שהניע את הצבעת המחאה חסרת התקדים למפלגות הערביות. הגזענות ושנאת הערבים פשו בכל חלקי החברה הציונית.
חוק הלאום
נתחיל בחוק הלאום. החוק התקבל אומנם חמש שנים לפני ניסיון ההפיכה המשטרית, אולם במידה רבה הוא סימן את הדרך אליה. במדינה מרובת תרבויות וזהויות, נעשה כאן מהלך לעגן בחקיקה זהות לאומית אחת, שאין בלתה. החוק מעניק מעמד עליון לחלק מאזרחי המדינה, ומותיר את האחרים מחוץ לגדר.
דווקא משום שמדובר בחוק הצהרתי, פגיעתו במערכת החינוך רבה. עבור התלמידות והתלמידים שאינם יהודים, יש כאן הצהרה ברורה שהם אזרחים במעמד נחות, במדינה שאינה רוצה בשותפותם. עבור התלמידות והתלמידים היהודים, במיוחד בני השכבות החלשות, יש כאן הצהרה שקרית שכביכול הם, מעצם היותם, עליונים על בני אדם אחרים. במקום להעניק להם שוויון הזדמנויות חינוכי וכלים לחיים אזרחיים, מפטמים אותם ברגש פטריוטיות. נחיתות ועליונות גם יחד סותרות לחלוטין את חובתה של המדינה "להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה".
חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב
החוק התקבל בכנסת בשנת 2024, והוא מאפשר לשר החינוך לפטר מורה או לפגוע בתקציב של מוסד חינוכי אם השקפת עולמם אינה תואמת את זו של השר. לכאורה הסנקציות נועדו נגד מי שמזדהים עם טרור, אבל לשם כך יש את כל הדרוש במסגרת חוק המאבק בטרור משנת 2016.
החידוש בחוק הוא הדילוג מעל מערכת המשפט, דבר המאפשר לשר החינוך להיות השוטר, התובע, השופט והתליין. די "בהנחת דעתו" של מנכ"ל משרד החינוך שמדובר במקרה של "הזדהות עם טרור" כדי להפעיל את הסנקציות הקבועות בחוק. לפיכך מדובר בחוק המקדם "משטר מאיים של סתימת פיות ופוליטיזציה במערכת החינוך".
חשוב להזכיר כי מלבד הפגיעה הכללית בחופש הביטוי של מורות ומורים, יש בחוק היבט גזעני ברור. החוק מתייחס רק להתבטאות הקשורה לטרור, עבירה שבמדינת ישראל רק ערבים יכולים לעבור. החוק אינו מתייחס לעבירות שגם יהודים חוטאים בהן, כגון התבטאויות שמהוות הסתה לגזענות וקריאה לאלימות ולרצח עם.
מנגנון ועדות ההסתה
במסגרת עתירה לבג"ץ נגד החוק לאיסור העסקה ושלילת תקציב, נחשף לראשונה כי משרד החינוך מפעיל מנגנון לניטור ולמעקב סמוי אחר התבטאויות של מורות ומורים ברשתות החברתיות.
ועדה אחת פועלת לפחות מאז 2016 (אז כיהן נפתלי בנט בתפקיד שר החינוך), באגף הביטחון של משרד החינוך, ותפקידה לבחון "מקרים של הסתה כנגד המדינה בהם מעורבים מוסדות חינוך ועובדי הוראה". ועדה נוספת פועלת באגף "אכיפה", ועוסקת ב"מניעת העברת מסרים ותכנים, במסגרות החינוכיות, נגד המדינה ומוסדותיה". כלומר, מדובר ברדיפה בשל הבעת עמדות פוליטיות הנוגדות את עמדת הממשלה, וכלל לא בעבירות טרור.
118 מתוך 157 המורות והמורים שנפתחו בעניינם תיקי מעקב במשרד החינוך הם ערבים. מכאן ברור שמדובר במנגנון רדיפה גזעני, המבוסס על המוצא האתני והלאומי של המורות והמורים.
חוק מניעת העסקת עובדי הוראה שלמדו בפלסטין
החוק התקבל בכנסת השנה, והוא מונע מסטודנטים שלמדו במוסד אקדמי ברשות הפלסטינית להתקבל לעבודה במערכת החינוך. מדינת ישראל מזניחה את החינוך הערבי, ובכך מקשה על בוגריו להמשיך ללימודים על-תיכוניים. הדבר פוגע במיוחד בפלסטינים במזרח ירושלים ובבדואים בנגב. חלקם מוצאים מענה במוסדות להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית.
שילוב רב-תרבותי היה לצנינים בעיני רוב חברי ועדת החינוך, בראשות ח"כ צבי סוכות. מורה בכיתה בגבעתיים (הדס פרוש/פלאש 90)
בוגרי מוסדות אלה הציגו בעבר את תעודותיהם לוועדה לשקילת תארים, ונדרשו מהם לימודי השלמה במוסדות בישראל, כפי שנדרש מכל מי שלמד בחו"ל. החוק החדש מונע מהם את האפשרות להשלים את לימודיהם ופוסל אותם אפריורית, פסילה גורפת רק בשל היותם ערבים.
החלטת השר למנוע ממורים ערבים ללמד בחינוך העברי
האפליה אינה נעצרת במורות ובמורים שלמדו בחו"ל. בעבר תמך משרד החינוך במיזם שסייע למורות ולמורים ערבים שלמדו בישראל להשתלב במערכת החינוך העברית. הסיוע ניתן בשעות תקן (כלומר שכר) למורים יהודים שליוו את עמיתיהם הערבים בשלבי קליטתם בבתי הספר. המיזם זכה להצלחה רבה, כפי שהוכח בכמה מחקרי הערכה.
אלא ששילוב רב-תרבותי היה לצנינים בעיני רוב חברי הכנסת החברים בוועדת החינוך, ובראשם יו"ר הוועדה צבי סוכות. דיון שקיימו בנושא השילוב של מורים ערבים הסתכם במסקנה כי תפקידו של החינוך הוא לחזק את הזהות היהודית, ולכן "הוועדה קובעת כי מורה שערכיו נוגדים את הערכים היהודים לא ילמד בחינוך העברי". שר החינוך יואב קיש התיישר לפי הקו הגזעני, אימץ את עמדת ועדת החינוך וביטל את מיזם התמיכה בשילוב.
תקנות פעילות גורם חיצוני במערכת החינוך
טיוטת תקנות חינוך ממלכתי לגבי פעילות גורם חיצוני במערכת החינוך פורסמה על ידי משרד החינוך בינואר. התקנות מאפשרות לשר החינוך, שהוא בהגדרה דמות מזוהה פוליטית, למנוע מפגש של תלמידות ותלמידים עם ארגונים ואישים בעלי אידאולוגיה שונה משלו. זאת, בניגוד להוראת חוזר מנכ"ל משרד החינוך, שלפיו יש "לעודד שיח חינוכי על נושאים שנויים במחלוקת" כדי לחזק את המעורבות של התלמידות והתלמידים בענייני השעה.
כפי שנקבע בחוות דעת של האגודה לזכויות האזרח, התקנות נקבעו בדפוס "המאפיין משטרים פשיסטיים". הן נוסחו בכוונה תחילה בעמימות משפטית. כך הן יוצרות צנזורה עצמית בקרב המורות והמורים, הנמנעים מאזכור כל נושא העלול להתפרש כביקורת על מדיניות הממשלה.
התקנות נקבעו לאחר שמשרד החינוך הפסיד בשתי עתירות בבג"ץ. בראשונה פסל בג"ץ את החלטת השר למנוע מארגון "אחים לנשק" לקיים פעילות חינוכית בבתי הספר, ובשנייה פסל את החלטת השר למנוע מפורום המשפחות השכולות להיכלל במערך התוכניות החיצוניות המוצעות לבתי הספר.
שימוש פסול ומפלה בחוק זכויות הסטודנט
מאז אוקטובר 2023 משתמשות האוניברסיטאות והמכללות בתקנות המשמעת שלהן כדי לרדוף סטודנטיות וסטודנטים ערבים בשל התבטאויות שפרסמו ברשתות החברתיות. ידוע על 132 מקרים של העמדה לדין משמעתי שבהם ייצג מרכז עדאלה את הסטודנטים, ועוד 53 מקרים המוזכרים בדוח האקדמיה לשוויון.
אלא שחוק זכויות הסטודנט מאפשר לוועדות המשמעת לקבוע תקנון התנהגות רק למרחב הפיזי של מוסד הלימודים. בהתאם, בכמה מקרים שבהם הוגשו תלונות נגד התבטאויות של סטודנטים יהודים, קבעו הוועדות שאין זה בסמכותן לדון בהתבטאות שמחוץ למסגרת הלימודים. אולם בכל המקרים של הסטודנטים הערבים, הוועדות החילו את סמכותן גם על התבטאויות מחוץ למוסד האקדמי. האפליה הבוטה מעידה כי המניע הוא רדיפה פוליטית של הסטודנטים הערבים בשל מוצאם האתני והלאומי.
שימוש מפלה בתוכנית החומש למזרח ירושלים
משרד החינוך ועיריית ירושלים מתעמרים במשך שנים בילדות ובילדים במזרח ירושלים. המטרה ברורה: להמאיס עליהם את החיים בעיר, כך "שאם הם רוצים לממש את הזהות הלאומית שלהם, יש מדינות אחרות. לא בירושלים".
דוח חדש של עמותת "עיר עמים" חושף כי לא חל שיפור (בהשוואה לדוחות קודמים) בכל הקשור לאפליית החינוך במזרח ירושלים. עיריית ירושלים עדיין לא מנהלת רישום סדיר, והיא אינה יודעת היכן (אם בכלל) לומדים כ-33 אלף ילדות וילדים בגיל חינוך חובה. חסרות במזרח העיר כ-2,300 כיתות לימוד, וכתוצאה מכך בתי הספר מלאים ורבים נאלצים ללמוד בחינוך הפרטי היקר.
מחסור של כ-2,300 כיתות. תלמידים יוצאים מבית ספר במזרח ירושלים (צילום: קובי גדעון / פלאש 90)
נוסף על כך, המדינה משתמשת בתקציבי תוכנית החומש כדי לאלץ את בתי הספר ללמד לפי תוכנית הלימודים הישראלית (הציונית). כך נותרים בתי ספר שמלמדים לפי תוכנית הלימודים הפלסטינית בתת-תקצוב ובתנאי לימוד מחפירים. מהלך זה פוגע בזכותם של התלמידים ללמוד לפי זהותם, תרבותם ומורשתם, זכות שעוגנה בהסכמים שישראל חתמה עליהם.
תיקון 12 לחוק זכויות הסטודנט
התיקון התקבל בכנסת ביולי, והוא קובע כי "קיום מוסדות נפרדים או מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת אינו נחשב להפליה". התיקון הרחיב את ההפרדה המגדרית שהיתה נהוגה בתואר הראשון גם לתארים מתקדמים.
החוק התקבל אף שבמשפט הישראלי כל הפרדה נחשבת לפרקטיקה שפוגעת בזכות החוקתית לשוויון. הסטודנטים נפגעים מכך שהם אינם יכולים לבחור בחלק מהקורסים המתקדמים, רק בשל זהותו המגדרית של המרצה. חברי הסגל האקדמי, ובמיוחד חברות הסגל, נפגעים מכך שאינם יכולים ללמד את כל הסטודנטים בתחום שבו התמחו, רק בשל זהותם המגדרית.
ההדרה של המרצות מקורסים מתקדמים ומהנחיה אישית של מחקרי תואר שני ושלישי פוגעת ביכולתן להרחיב ולהעמיק את תחום המחקר שלהן, ומקטינה את מספר הפרסומים האקדמיים שלהם הן שותפות. כך נפגע קידומן באקדמיה והן מתרחקות מעמדות בכירות בה.
ועוד ידו של הפשיזם נטויה
מבין המהלכים שהממשלה היוצאת לא הספיקה להשלים, אזכיר שלושה: הצעת חוק שלפיה אסור למורות ולמורים לקיים בכיתות פעילות חינוכית הקשורה לחינוך מיני ולזהות מגדרית; הצעת חוק להקמת ועדת שיטור, שבה חברים נציגי המשטרה ושב"כ, אשר תהיה רשאית לפטר מורות ומורים בשל התבטאויותיהם; והצעת חוק אשר מאפשרת לראשי האוניברסיטאות לפטר אנשי סגל אקדמי בשל התבטאויותיהם.
הפשיזם והגזענות לא יעצרו מרצונם החופשי. דרושים לנו חברי כנסת, מנהיגות ומנהיגים, שיעצרו אותם. הם יספגו ביקורת ציבורית ואולי אפילו רדיפה ואלימות. אולם מחיקת חוקי הגזע בחינוך היא צעד ראשון והכרחי לקיומה של ישראל הדמוקרטית.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
