הזנחת הגיל הרך בישראל פוגעת בחוסן התעסוקתי
דוח חדש קובע כי המנבא החזק ביותר להצלחה תעסוקתית הוא רמת השליטה במיומנויות ליבה, המושפעת מרמת ההשכלה וההכנסה של ההורים. במקום לפעול לצמצום הפערים, ישראל משקיעה בגיל הרך הרבה פחות מהממוצע הבינלאומי
ישראל משקיעה בפעוט עד גיל 3 רק עשירית מההשקעה בממוצע המדינות (צילום אילוסטרציה: יוסי אלוני / פלאש90)
פעולות ליווי פשוטות מצדם של הורים, מטפלות וגננות, כגון קריאה ושיחות עיבוד, עם ילדות וילדים בגיל לידה עד חמש, נמצאו מסייעות לשיפור השליטה במיומנויות הליבה של עולם התעסוקה: אוריינות שפה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות משתנות.
במישור האישי, פעולות אלה מאפשרות לילדים מרקע חברתי כלכלי נמוך לשבור את תקרת הזכוכית שנכפתה עליהם ולשלוט במיומנויות ברמה שמעל ממוצע האוכלוסייה (ראו תרשים). במישור הציבורי, נקבל יותר בוגרות ובוגרים שמגיעים לרמת המינימום הנדרשת להשתלבות תעסוקתית מיטבית. אבל ישראל ממשיכה להזניח את החינוך והטיפול בגיל הרך, ומשלמת על כך מחיר חברתי וכלכלי כבד.
מסקנות אלה עולות מתוך הדוח על מצב המיומנויות בעולם התעסוקה לסיכום שנת 2025, שפרסם בתחילת החודש ארגון המדינות לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, OECD. בישראל (ובעברית) פורסמו חלק מממצאי הדוח הנוגעים לתחום הכשרת העובדים, על ידי שירות התעסוקה. לא מצאתי התייחסות של משרד החינוך לדוח החדש, אף על פי שההמלצה המרכזית בו היא להשקיע יותר בחינוך לגיל הרך.
מה הן המיומנויות החשובות?
תחום הוראת המיומנויות טרם הוגדר כל צורכו. בעבודה שנעשתה במשרד החינוך הוגדרו 13 מיומנויות מרכזיות שבכל אחת מהן 3–5 מיומנויות משנה, אולם מיפוי זה טרם הוטמע בכל תוכניות הלימודים.
עורכי הדוח הנוכחי מיקדו את המיפוי והציעו שלוש מיומנויות ליבה: אוריינות שפה (Literacy), שהיא היכולת להבין ולהעריך טקסט כתוב על מנת לפתח את הידע ולהשיג מטרות רצויות; אוריינות מתמטית (Numeracy), שהיא היכולת להשתמש בהיגיון (חשיבה לוגית) ובביקורתיות בניתוח מידע ורעיונות במגוון מצבים בחיי היומיום; ופתרון בעיות משתנות, קרי היכולת להשיג מטרות במצבים דינמיים שבהם אין שיטה לפתרון הנתונה מראש.
לצידם נקבעו שש יכולות חשובות הנוגעות להתפתחות האישיות: דחיית סיפוקים; מעורבות ופעלתנות; יציבות רגשית (רוגע וביטחון עצמי); אדיבות (התחשבות ושיתוף פעולה); אמינות ואחריות; ופתיחות להתנסויות חדשות. התכונות האחרונות הוגדרו על ידי הפסיכולוגים פול קוסטה ורוברט מקריי כ"חמש התכונות הגדולות" שאפשר באמצעותן לאבחן את האישיות של כל אחת ואחד מאיתנו.
הסללה לכישלון שאינה תלויה בפרט
בדוח נכתב כי רמת השליטה של הפרט במיומנויות שהוזכרו היא המנבא החזק ביותר להצלחה תעסוקתית בעולם המודרני, כלומר יש קשר חזק בין השליטה בהן לבין הסיכוי לעבוד במקצוע בעל סטטוס ושכר גבוהים.
עם זאת, הפערים בין פרטים במידת השליטה במיומנויות נובעים מסיבות משפחתיות שאינן בשליטתו של הפרט. הגורמים המשפיעים ביותר על רמת המיומנויות הם השכלת ההורים והסטטוס התעסוקתי שלהם. ככל שההורים של אדם בוגר הם משכילים יותר ועשירים יותר, כך הסיכוי שלו להצליח במבחני המיומנויות גדל.
פערים אלה אינם נפערים בבגרות, אלא כבר בשנות הילדות הראשונות, לנוכח מידת התמיכה שההורים מעניקים לילדיהם. מכאן והלאה, יתרונם של הילדים להורים משכילים ועשירים מצטבר וגדל. ילדים אלה מגיעים לגיל חינוך חובה כשלרשותם עושר שפתי המאפשר להם לבטא את עצמם ולהבין את זולתם, יכולת חשיבה לוגית המשרתת אותם בפירוש נכון של סביבתם ותכונות אישיות המסייעות להם להשתלב בצורה מוצלחת בחברה.
כך הם זוכים ליתרון מובנה במהלך הלימודים בחינוך היסודי והעל-יסודי, מסיימים תיכון עם תעודת בגרות איכותית יותר, מתקבלים ביתר קלות ללימודים גבוהים ומשתלבים בתעסוקה בעלת סטטוס ושכר גבוהים. הם עצמם יהיו להורים משכילים יותר ועשירים יותר, ויעבירו את היתרון שקיבלו מהוריהם גם לילדיהם. שרשרת נסיבות זאת פועלת גם על הילדים להורים ממעמד חברתי כלכלי נמוך, רק בכיוון ההפוך.
תמיכת ההורים בגיל הרך משפיעה לטובה
כדי לשבור את ההסללה לכישלון הנכפית על ילדות וילדים מרקע חברתי כלכלי נמוך, ממליצים עורכי הדוח להגדיל את ההשקעה בחינוך לגיל הרך, מלידה ועד גיל 5. הדוח מציג ממצאים אשר מוכיחים כי פעולות פשוטות של הורים בגיל הרך מסייעות לילדיהם לרכוש את המיומנויות ולשבור את תקרת הזכוכית המעמדית.
הדברים מופיעים במצגת שליוותה את אירוע ההשקה של דוח מצב המיומנויות (ראו תרשים לעיל). במחקר על התפתחות ניצני אוריינות שפה ומתמטיקה נבדקו ילדות וילדים בגיל 5 במספר מדינות. הציון הממוצע של כלל המדגם הוגדר כציון 500. כצפוי, ילדים מרקע חברתי כלכלי גבוה קיבלו ציון גבוה יותר (540), וילדים מרקע נמוך קיבלו ציון נמוך (464).
במחקר חולקה קבוצת הילדים מרקע חברתי כלכלי נמוך לקבוצות משנה, לפי פעולות שההורים והגננות דיווחו עליהם. במהלך זה התברר כי פעולות ההורים תרמו לשיפור הציון של ילדיהם. למשל, הציון באוריינות קריאה של ילדים מרקע חברתי כלכלי נמוך היה טוב יותר כאשר ההורים הרבו בשיחות עיבוד עם ילדיהם; שיחות שבהן הילד מתבקש לספר על רגשותיו, או על רגשות של אחרים כפי שהוא חווה אותם.
הציון היה אף גבוה יותר במקרים שבהם הגננות דיווחו שההורים מעורבים בחיי המוסד החינוכי, כלומר ההורים מתעניינים בשגרת היום בגן, שואלים את הגננת על התפתחות הילד, משתתפים באירועים שיוזמת הגננת ואף יוזמים ותורמים מזמנם לצורכי הגן. קריאת סיפורים עם הילדים לפחות חמש פעמים בשבוע תרמה אף היא לשיפור הציון באוריינות קריאה.
ציונם של ילדים מבתים מרקע חברתי כלכלי נמוך שבהם יש עשרות ספרי ילדים ושל ילדים שהוריהם דיווחו על קיום כל ארבעת המדדים שהוזכרו (שיחות, מעורבות, קריאה ומצאי ספרים) היה גבוה יותר מהציון הממוצע של כלל האוכלוסייה.
במילים אחרות, למרות תנאי הפתיחה הנחותים, הורים אלה סייעו לילדיהם לשבור את תקרת הזכוכית ולהגיע לשליטה ברמה גבוהה במיומנויות הייסוד. מכאן והלאה גדל הסיכוי שלהם לסיים לימודים בהצלחה ולהשתלב בתעסוקה בעלת סטטוס ושכר גבוהים.
ההמלצה – השקעה בגיל הרך
מסקנות הדוח ברורות, וראוי להביא אותן כלשונן (מתוך פרק 1.4.3 בדוח): "השקעה בחינוך וטיפול בגיל הרך ברמה גבוהה ובמימון הולם, עם צוות מוסמך ורב תחומי וגישה לפיתוח מקצועי מתמשך, היא אחת האסטרטגיות החזקות ביותר לצמצום פערים במיומנויות ולקידום שוויון.
"השנים הראשונות (מלידה ועד גיל 5) הן השנים שבהן מתעצבות יכולות קוגניטיביות, חברתיות ורגשיות קריטיות, ובהן נוצרים חסכים הנטועים בנסיבות משפחתיות. מחקרים מראים שחינוך איכותי בגיל הרך יכול למתן את השפעות החסך החברתי-כלכלי על ידי קידום התפתחותם של ילדים לפני תחילת הלימודים הפורמליים. לעומת זאת, פערים הקיימים בכניסה לבית הספר נוטים להימשך או להתרחב עם הזמן, מה שמקשה על תיקונם בהמשך (ומעלה את מחירו).
"על ממשלות להבטיח שמשאבים והכשרה לשיפור האיכות מכוונים במיוחד למוסדות טיפול וחינוך המשרתים שיעור גבוה של ילדים מוחלשים, כך שפערי האיכות לא יחמירו את אי-השוויון הקיים. הטיעון הכלכלי הוא חזק: מחקרי הערכה מצביעים על כך שהשקעות בשנים הראשונות מניבות תשואות גבוהות, במיוחד לילדים מוחלשים, שכן הכסף המושקע מניב תועלת חברתית גבוהה לטווח ארוך באמצעות חינוך ותעסוקה טובים יותר והפחתת עלויות חברתיות".
ובישראל הזנחת הגיל הרך נמשכת
חבל שגורמי המקצוע במשרד החינוך לא התייחסו בפומבי לדוח החדש, שכן ממשלת ישראל פועלת בניגוד גמור להמלצות. תוכלו לראות בתרשים המצורף – ישראל משקיעה בפעוטות עד גיל 3 רק עשירית מההשקעה בממוצע המדינות, ובגיל הגן (3 עד 6), פחות משלושה רבעים מאשר בממוצע המדינות.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
