הורסים איפה שבא להם: מתנחלים החריבו שכונה ביריחו

מתנחלים הגיעו לשכונת א-דיוק א-תחתא השוכנת בשטח C ביריחו עם דחפור, שהו בה שעות והרסו 13 בתים, על דעת עצמם, ללא שום צו. השכונה שוכנת בסמוך לאתר ארכיאולוגי ששר המורשת אליהו נחוש לפתח כדי "לספר לכולם שזו ארצנו"

מאת:
בתים ביריחו שמתנחלים הרסו בעזרת דחפור, 11 בפברואר 2026 (צילום אורן זיו)

"דיברנו עם המשטרה, הצבא והמנהל – אבל אף אחד לא בא". בית שנהרס בשכונת א-דיוק א-תחתא ביריחו, ב-11 בפברואר 2026 (צילום: אורן זיו)

גם במציאות המטורפת והאלימה של הגדה המערבית, מדובר בתקרית חריגה: עשרות מתנחלים פשטו שלשום (יום ג') בבוקר על שכונה ביריחו ותקפו את התושבים. לאחר שאלו נמלטו, המתנחלים הרסו באמצעות דחפור 13 מבנים, רובם מבני אבן. הם הודיעו לתושבים כי אם ישובו לבתיהם – יציתו אותם, והחלו לחרוש באזור.

>> "הכוח שלנו נגמר. אנחנו עוזבים, אבל האדמה נשארת"

הריסות שמבצעים הצבא והמנהל האזרחי הן מציאות יומיומית בגדה; גם אלימות מתנחלים, בגיבוי הצבא, המאלצת קהילות בדואיות לעזוב, היא שגרה. אך מתנחלים הנכנסים ליישוב פלסטיני עם דחפור והורסים כאוות נפשם – זה חידוש. כאשר המנהל האזרחי מתכוון להרוס בתים, נמסר לתושבים מראש צו הריסה שאפשר לעתור נגדו, וכשהדחפורים מגיעים, בדרך כלל ניתן להם זמן לפנות את חפציהם. לא הפעם: המתנחלים הרסו את הבתים על תכולתם. במנהל האזרחי אישרו ל"שיחה מקומית" כי אינם אחראים להריסה.

donate

המתקפה כוונה כלפי שכונת א-דיוק א-תחתא, הנמצאת קילומטרים ספורים ממרכז יריחו. השכונה שוכנת בשטח C, צמודה לשטח A. למחרת נראתה השכונה כאילו עברה רעידת אדמה: חלק מהמבנים נהרסו כליל, באחרים נפערו חורים גדולים, קירות ועמודים קרסו. התושבים ניסו לחלץ את רכושם מבין ההריסות.

השכונה סמוכה לאתר ארכיאולוגי שהמדינה והמתנחלים מבקשים לקדם, במסגרת קמפיין רחב לניצול אתרים כאלה להרחבת השליטה הישראלית ולגירוש תושבים פלסטינים החיים לידם. כך, לדוגמה, החלטת הקבינט האחרונה – שנועדה להאיץ את סיפוח הגדה המערבית ולכרסם במעמד הרשות הפלסטינית ובהסכמי אוסלו – כוללת מתן רשות "לגורמי אכיפה ופיקוח לפעול נגד בנייה בלתי חוקית פלסטינית גם בשטחי A, וזאת בטענה לפגיעה באתרי מורשת וארכיאולוגיה". "לפני כמה ימים סמוטריץ' החליט, וכבר המתנחלים מבצעים בשטח", אמר גורם ברשות הפלסטינית שביקר בשטח ההריסה.

"המתנחלים באו בבוקר והתחילו להכות את הנשים והילדים", סיפר פאיז, תושב השכונה. "הם ירדו מהמאחז עם הדחפור והרסו הכול. הסתובב איתם ג'יפ האמר של חיילים-מתנחלים". כשפאיז ותושבים אחרים מדברים על "המאחז", הם מתכוונים למאחז בשם "חוות הארמונות", שהוקם במהלך המלחמה ומשקיף על יריחו. גורמים צבאיים אמרו כי "לא ידוע להם" על נוכחות של חיילים במקום.

פאיז סיפר שבסך הכול נהרסו בשכונה 13 בתים. "לי יש צו מבית המשפט שמונע הריסה", הוא הוסיף. תושב אחר, מוסטפא כעאבנה, אמר כי ההתקפה אורגנה היטב. "זה היה מתוכנן, הם היו רעולי פנים וחמושים", הוא תיאר. "אחרי ההתקפה הם הביאו דחפור. דיברנו עם המשטרה, הצבא והמנהל – אבל אף אחד לא בא". גם הוא סיפר כי לתוקפים התלווה כלי רכב צבאי.

"הם לא נתנו לנו לקחת דברים מהבית", אמר באסם כעאבנה, תושב נוסף. "חזרנו רק יום אחר כך". לדבריו, מאז הקמת המאחז מגיעים מתנחלים לשכונה כמעט מדי יום, בקבוצות של שלושה-ארבעה, "מטרידים, אבל לא בצורה הזו". חלק מהתוקפים, כך אמר, היו לבושים במדי צבא.

בתיעוד קצר שצילמו תושבים לאחר שנמלטו למקום סמוך, נראה דחפור בצבע כתום הורס את הבתים. בתיעודים אחרים נראים מתנחלים רעולי פנים מסתובבים בין בתי השכונה ואחד מהם מורה לתושב לעזוב. מתחת להריסות נותר ציוד רב: מקררים, ספרים, מיכלים לאחסון קמח, שמיכות ורהיטים. עלי כעאבנה, שמתגורר במקום כעשרים שנה עם אחיו, ניסה אתמול (יום ד'), יממה לאחר התקיפה, לחלץ מההריסות את האופניים ואת ספרי הלימוד של בנו.

כאשר הגיעו המתנחלים, סיפר עלי כעאבנה, "אמרנו למשטרה שיש מתנחלים חמושים קרובים לבית. הם אמרו שהם בדרך. כשאמרתי למתנחלים שדיברתי עם המשטרה, הם תפסו אבנים והכו. הילדים והנשים ברחו, והם רדפו אחרינו עם אבנים ונשק. הרימו עלינו נשק. הצבא השקיף על הנעשה".

המתנחלים, המשיך עלי כעאבנה, "אמרו: 'אין לך בית, לך מכאן. אם תחזור – נשרוף לך את הבית'. יש לי חמישה ילדים, פחדתי שישרפו אותם. הם רוצים להשתלט על המקום הזה ולגור פה. יש בתים ריקים שהם לא הרסו, אולי הם רוצים לקחת אותם בהמשך. הם התחילו איתנו, עם אלה שגרים כאן. אנחנו עשרים שנה פה ולא היו לנו בעיות עם הצבא והמשטרה".

בתים ביריחו שמתנחלים הרסו בעזרת דחפור, 11 בפברואר 2026 (צילום אורן זיו)

חילצו חפצים מתחת להריסות. בתים ביריחו שמתנחלים הרסו בעזרת דחפור, ב-11 בפברואר 2026 (צילום: אורן זיו)

עדי ראייה מספרים כי כשלושים מתנחלים הגיעו לשכונה בשעות הבוקר במכוניות פרטיות ועם דחפור, ופעלו בה במשך שעות באין מפריע. לפי העדויות, הם גם לקחו טרקטור ומכונית שהיו שייכים לתושבים.

מדובר צה"ל נמסר כי "התקבל דיווח על מספר אזרחים ישראלים אשר זרקו אבנים לעבר פלסטינים, השחיתו מספר מבנים והרסו רכוש של פלסטינים במרחב ארמונות החשמונאים שבחטיבת הבקעה והעמקים. בעקבות הדיווח קפץ כוח לנקודה. בהגעתו, לא זוהו חשודים במרחב אך זוהו כ-20 בתים ורכוש השייך לפלסטינים שנהרסו. המקרה הועבר להמשך חקירת משטרת ישראל".

חלק מהבתים שנהרסו נמצאים בבעלות של תושבי מזרח ירושלים, שרכשו אותם להשקעה. רג'בי, תושב בית חנינא שקנה בית בשכונה לפני כ-13 שנה ומשכיר אותו למשפחה פלסטינית, הגיע לבקר במקום למחרת ההתקפה. "השכנים התקשרו ואמרו שמתנחלים הביאו דחפור והורסים בתים", אמר. "אין שום צו הריסה. הבית הזה עומד כבר 13 שנה וגרה בו משפחה. עכשיו הוא לא שמיש. מתנחלים הרסו – בלי צבא, בלי משטרה, בלי לתת הזדמנות להוציא את החפצים".

"כל הבתים פה לא חוקיים, והם בהריסות, אם שמתם לב למטה – אבל זה לא מספיק. מאז שבצלאל [סמוטריץ'] נכנס לתפקיד בשנתיים האחרונות התחילו להרוס"

בחלק מ-13 בתים שנהרסו גרו משפחות בדואיות ממשפחת כעאבנה, שקרוביהן גורשו בשנים האחרונות מקהילות סמוכות, כגון מוערג'את, מוע'ייר א-דיר וראס עין אל-עוג'א. רבים מתושבי ראס עין אל-עוג'א, שגורשו בחודש שעבר, עברו להתגורר ביריחו. חלק מהמשפחות התיישבו במטע זיתים באזור, לאחר שבעלי הקרקע הרשו להן להישאר בשטח למשך עשרה ימים.

בחודשים האחרונים הותקפה כמה פעמים גם קהילת עין א-דיוכ הסמוכה, השוכנת בשטח A. בדצמבר נפצעו תשעה פלסטינים בהתקפה, ובנובמבר דיווח ארגון זכויות האדם UCPiP כי ארבעה פעילים בינלאומיים בכפר הותקפו בידי מתנחלים ונזקקו לטיפול רפואי. במקרה אחר הותקף אוטובוס שהסיע תלמידים חזרה מבית הספר.

כמו רבים מתושבי הקהילות הבדואיות באזור שבין רמאללה לבקעת הירדן, גם תושבי א-דיוק א-תחתא הם במקור פליטים מהנגב. כעת הם מגורשים פעם נוספת. הקהילה שוכנת לצד האתר הארכיאולוגי תולול אבו אל עלאיק / ארמונות החשמונאים. בחגים מתקיימים במקום סיורים בליווי הצבא. כך, למשל, בחנוכה 2025 ארגנו גופי מתנחלים יחד עם קמ"ט ארכיאולוגיה סיור לאתר.

כאמור, האתר כלול בקמפיין של מתנחלים המבקשים להשתלט על אתרים ארכיאולוגיים בגדה ולמנוע מפלסטינים להתגורר בסמוך להם. רק השבוע פרסם שר המורשת עמיחי אליהו סרטון מהאתר ביריחו ובו הוא אומר: "אנחנו חוזרים לפה, ננגיש את המקום, נפתח את המקום, נספר לכולם [ש]זו ארצנו. כל מקום שייבנה על המורשת של העם היהודי – אנחנו נחריב אותו".

"כל מקום שייבנה על המורשת של העם היהודי, נחריב אותו". ישראלים מסיירים באתר ארמונות החשמונאים, דצמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

"כל מקום שייבנה על המורשת של העם היהודי, נחריב אותו". ישראלים מסיירים באתר ארמונות החשמונאים, בדצמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

ביולי 2023 אישרה הממשלה תוכנית בהיקף של יותר מ-100 מיליון שקל ל"הצלה, לשימור, לפיתוח ולמניעת שוד והרס עתיקות" בגדה. מאז גדל התקציב לכמעט 200 מיליון שקל. כ-20 מיליון שקל ממנו הוקצו לשיפוץ אתר ארמונות החשמונאים, ביוזמת המועצה האזורית בנימין.

בכתבה ב"זמן ישראל" בתחילת 2025 תיאר חנן הרבסט, מפעיל "חוות הארמונות", את חזונו: "המשימה היא להבקיע לכאן דרך, שנחזור ליריחו. לא סתם התחילו את ההסכמים ב'עזה ויריחו תחילה'". בהתייחסו למבנים הפלסטיניים באזור אמר: "יש פה מובלעת גדולה של שטחי C, כל ה'פלטו' הזה של ארמונות החשמונאים. כל הבתים פה לא חוקיים, והם בהריסות, אם שמתם לב למטה – אבל זה לא מספיק. מאז שבצלאל [סמוטריץ'] נכנס לתפקיד בשנתיים האחרונות התחילו להרוס".

"זה אתר משמעותי מבחינת המתנחלים", אמר אורי ארליך, דובר עמותת עמק שווה. "הגישה אליו היא דרך שטח A. בעבר היתה תוכנית לבנות גשר משטח C לשטח C כדי להגיע אליו בקלות, אבל לדעתי הם יסללו כביש בשטח A כדי ליצור גישה נוחה יותר. סביב העתיקות המאמץ הוא ממלכתי. מה שהתרחש ביריחו, וגם בפסאיל הסמוכה – שם גירשו מתנחלים קהילה שחיה לצד אתר ארכיאולוגי – הוא הפרטה של המאמץ [הממלכתי] לידיים של החוות".

בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם. 

לתמיכה בשיחה מקומית
תלמידים חוגגים את סיום שנת הלימודים מחוץ לבית ספר בתל אביב, 20 ביוני 2024 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש)

תלמידים חוגגים את סיום שנת הלימודים מחוץ לבית ספר בתל אביב, 20 ביוני 2024 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש)

מערכת החינוך אינה בקריסה, יש מי שמעוניינים לפרק אותה

ההישגים משתפרים, שיעורי ההשכלה עולים, ויותר צעירים מהפריפריה החברתית מגיעים לאקדמיה. דווקא ההצלחה הזאת עשויה להסביר את המתקפה הגוברת על החינוך הציבורי ואת השאיפה לפרקו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf