אלה אמורים היו להיות הימים היפים בשנה באיראן, העולה בלהבות

נותנים לאש את הצהוב, קרי החלקים החולים, ונוטלים ממנה את האדום, קרי הכוח, החיוניות והבריאות. מדורות צ'ָהאָרְשַנבֶּה סורי ("יום רביעי האדום") בטהראן, ב-17 במרץ 2026

בעוד איראן עולה בלהבות כתוצאה מההפצצות הבלתי פוסקות של ישראל וארה"ב, להבות מסוג אחר לחלוטין מאירות מאז אמש (שלישי) את המדינה לאורכה ולרוחבה: מדורות ה-צ'ָהאָרְשַנבֶּה סורי ("יום רביעי האדום"), מהחגים היפים בלוח השנה האיראני.

במהלך החג, שמתחיל בלילה שלפני יום רביעי האחרון בשנה, נמשך לאורכו ומהווה את אות הפתיחה לחגיגות ה-נוֹרוּז ("יום חדש"), ראש השנה האיראני, האיראנים מדליקים מדורות קטנות ברחוב ואף בחצר הבית, קופצים מעל האש ואומרים: "הצהוב שלי אלייך, האדום שלך אליי", כלומר נותנים לאש, באופן סמלי, את הצהוב, קרי החלקים החולים, ונוטלים ממנה את האדום, קרי הכוח, החיוניות והבריאות.

מסורות אחרות של החג הן מעבר בין בתי השכנים תוך הקשה על סיר בכפית ואיסוף דברי מתיקה (בדומה לליל כל הקדושים), וכן קריאת עתידות בדיוואן של המשורר הגדול חאפז, דבר שאיראנים נוהגים לעשות בהזדמנויות רבות.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

מקורו הזורואסטרי של החג – כפי שנרמז מהמקום המרכזי של האש בטקסיו – עורר את עוינותו של המשטר האסלאמי, שמאז כינונו חתר, בלא הצלחה יתרה, לקעקע את המסורות הפרה-אסלאמיות באיראן. בשל כך, תחת הרפובליקה האסלאמית נוסף לחג רובד פוליטי מובהק, המבטא במגוון דרכים את רוח ההתנגדות למשטר. השנה הפצירו כמה מהרשויות במדינה, ובכללן עיריית טהראן ומפכ"ל המשטרה, בתושבים שלא לקיים את מסורות החג ולא להבעיר מדורות או להדליק קפצונים, בגלל נסיבות המלחמה. למרות התראות אלה, ואולי גם לא מעט בגללן, הרשתות החברתיות בפרסית מוצפות בתמונות ובסרטונים של איראנים הקופצים מעל מדורות וקוראים קריאות נגד המשטר.

כמיטב המסורת, ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר לנצל את החג היפה הזה כדי לשגר מסר נוסף לעם האיראני, כפי שהוא מקפיד לעשות אחת לאיזה זמן. האיש שמפציץ את מדינתם כבר כמעט שלושה שבועות ללא הרף ומשית עליהם, יחד עם שותפיו האמריקאים, חורבן והרס, פרסם אתמול בחשבון ה-X שלו ברכה לרגל החג וראש השנה הקרב. בברכה הסביר לעם האיראני את משמעות החג שלו והתעקש, כהרגלו, לחתום בפרסית, שאותה שיבש באופן מצער ומביך. בסרטון הקצר נתניהו גם מאחל לאיראנים שנת חופש וחירות, בהמשך להפצרותיו המתמשכות מהם לצאת לרחובות ולהתקומם נגד המשטר. זאת, אף שבשיחות סגורות גורמים ישראליים מעריכים כי התקוממות כזו תוביל לטבח של המפגינים בידי המשטר.

כוחות ביטחון מפזרים תושבים שחוגגים את צ'הארשנבה סורי:

'لحظه حمله نیروهای مسلح حکومتی به جشن #چهارشنبه‌سوری در چیتگر #تهران'

ویدیوی دریافتی، سه‌شنبه ۲۶ اسفند#Iran #Tehran pic.twitter.com/xLvzRDk3QO

— Vahid Online (@Vahid) March 18, 2026

החרה החזיק אחריו הנשיא הרופס יצחק הרצוג, שהתבזה בסרטון ברכה משלו. כמו נתניהו, גם הוא מסביר לאיראנים על המסורת העתיקה שלהם עצמם, משבש קשות את שם החג בפרסית וממטיר עליהם איחולים בדבר חופש ושינוי. "אתם ראויים לטוב יותר", אומר האיש שהצהרותיו הג'נוסיידליות כיכבו בכתב האישום נגד ישראל בחשד לביצוע רצח עם. "אתם ראויים לשינוי, אתם ראויים לטוב", הוא ממשיך בהתנשאות מבחילה. אילו רק האמין נשיא מדינת ישראל שגם החברה הישראלית ראויה לשינוי ולחיים טובים יותר מאלה.

מרשימת המברכים לא נפקד כמובן גם מקומו של יורש העצר הגולה, רזא פהלווי, שמאז תחילת המלחמה מעודד בחום את ארה"ב ואת ישראל להמשיך ולהפציץ את המולדת שהוא שואף יום אחד להנהיג. בברכה שפרסם יומיים לפני החג ליהג גם הוא דברים על-אודות מאבק האור בחושך, וקרא לאיראנים מחוץ למולדת להבעיר מדורות מול השגרירויות האיראניות במדינות מגוריהם. הוא גם ביקש באותה ברכה מטראמפ ומנתניהו "לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות ביום זה ולא לאפשר לרפובליקה האסלאמית לנהוג באלימות בעם האיראני האמיץ במהלך החג". קריאתו לא נענתה: לאורך הלילה הגיעו דיווחים על מקרים שבהם כוחות הביטחון פיזרו תושבים שחגגו את צ'הארשנבה סורי, במקרים רבים תוך שימוש באלימות.

כאמור, החג אמש ציין את תחילת חגיגות השנה החדשה, שמתחילות בצ'הארשנבה סורי ומסתיימות במימונה האיראנית, 13 יום מתחילת השנה החדשה. גולת הכותרת של החגיגות היא ה-נורוז, החל ביום השוויון האביבי (כאן אפשר לעקוב אחרי הספירה עד לרגע קבלת השנה האיראנית החדשה בכל מדינה בעולם). מלבד איראן, נורוז – גם הוא חג זורואסטרי במקור – מצוין כיום גם בחלק ממדינות מרכז ומערב אסיה, כגון אפגניסטן, אזרבייג'אן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן ועוד.

ישנן מסורות רבות הקשורות לחג היפה הזה, העיקרית שבהן היא שולחן ה-הפט סין, שולחן חג שעליו שבעה דברים ששמם מתחיל באות ס' והם מסמנים את הברכות לשנה החדשה: התחדשות, בריאות, שפע, אהבה, חיים ועוד. במרכז השולחן עומד ה-סַבְּזֶה, הנבטה של עדשים או חיטה, שתישאר על השולחן עד ל-13 בחודש פַרְוַורְדין. זהו החודש הראשון בלוח השנה האיראני, שבו מציינים את סיזדַה בֶּדַר ("13 לטבע") ביציאה משפחתית לחגיגות בטבע, על פי רוב ליד מקור מים זורמים שבו מניחים את הסבזה.

סמלים של התחדשות, בריאות, שפע, אהבה, חיים ועוד. שולחן ה-הפט סין, אחד ממנהגי ה-נורוז

בשנים כתיקונן, התקופה הזו שבין צ'הארשנבה סורי לבין סיזדה בדר היא היפה והמרגשת ביותר בשנה. אני זוכרת היטב איך הרחובות היו נשטפים בקשת הצבעים של השטיחים שנפרשו בחוץ לאוורור, בעוד המשפחות עסוקות בניקיונות האביב לקראת החג. בלתי נסבל לחשוב על טהראן בימים האלה; עולה בלהבות ובפיח ונשטפת בגשם שחור ורעיל.

המלחמה הפושעת הזו התחילה בהבטחה "להשמיד את האיום האיראני", שרק לפני שמונה חודשים הובטח לנו כי כבר הושמד; והמשיכה בהבטחה להפיל את המשטר, שישראל וארה"ב כבר מודות כי אינו מתקרב לקיצו, בעוד יוזמיה מפצירים בעם האיראני להתקומם נגד המשטר על אף שהם יודעים היטב כי התקוממות כזו צפויה להסתיים בטבח. בינתיים הם מחריבים אתרי מורשת היסטוריים בברבריות איומה, ובמקביל משגרים לעם האיראני ברכות חג עילגות ומתנשאות, בציניות מצמיתת לב.

הסקירה לעיל נועדה להזכיר למפציצים ולמחריבים כי מאחורי הלהבות שהם מבעירים ישנה תרבות עתיקת יומין, וישנם אנשים שהיו אמורים לחגוג בימים האלה את היפה שבחגים. ואולי אם, במקום לרחוש לעמי האזור בוז ואיבה מתנשאת וקטלנית, נטרח להכיר מעט את ההיסטוריה, השפה והתרבות שלהם, נהיה נכונים פחות להחריב ולהשמיד.

نوروزتان پیروز / هر روزتان نوروز ("שהנורוז שלכם יהיה מנצח, ושכל ימיכם יהיו נורוז" – הברכה המסורתית לחג).