newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

על התגובות לאלימות הבריונים מהימין אתמול

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אני רוצה להגיד כמה מלים על התגובות שמגיעות לסיפור ההתקפה של הבריונים מהימין הקיצוני על ההפגנה נגד הלחימה ובעד השלום אתמול.

הכי גרועה והכי חמורה מכולן היא תגובת המשטרה. פניתי למשטרה הבוקר, תיארתי את האירוע והתקיפה, ושאלתי שלוש שאלות. שאלתי האם נעצרו חלק מהתוקפים, שחלקם נתפסו לרגע על ידי שוטרים. שאלתי למה השוטרים לא יצרו חיץ בין ההפגנות ולמה לא קראו לתגבורת כשהיה ברור שיש פה התקפה, וכשמפגינים הזהירו שיש צורך בתגבורת. ושאלתי האם המשטרה הפיקה לקחים ותגיב אחרת להבא. זו התגובה שקיבלתי:

אתמול בשעות הערב התקיימה בניגוד לחוק מחאה חברתית בכיכר הבימה. למרות שהמארגנים לא יידעו את המשטרה בדבר קיום ההתקהלות ולא ביקשו את אישורה הוחלט לאפשר להם להביע את מחאתם ולמקום הגיעו שוטרים רבים על מנת להבטיח את שלומם וביטחונם.

במהלך המחאה נשמעה ברחבי העיר אזעקה והשוטרים הנחו את כלל הציבור במקום להתפנות למרחבים המוגנים.

במהלך המחאה לא נעצרו מעורבים ובסיומה התפזרו. בנוסף, עד כה לא הוגשו תלונות בעניין.

זוהי תגובה נוראית. קודם כל, שוב אנחנו רואים פה את הגישה של המשטרה שפשוט מצפצפת על החוק, וטוענת שהפגנה היא "לא חוקית" אם לא תואמה עם המשטרה. זה שקר. מותר להפגין ללא צעדה וללא נאומים – בלי תיאום משטרתי. פעם אחר פעם המשטרה חוטפת על הראש מבית המשפט על הדברים האלה, ולא לומדת. אבל נחמד ש"הוחלט לאפשר".

הלאה: במשטרה מתעלמים לגמרי מכל אירועי האלימות שהיו שם. אדם אחד אושפז בבית חולים. עשרות ביצים נזרקו. מכות למפגיני שמאל במשך כשעה. איפה כל זה בתגובה? אין זכר. מה כן? מצוין ש"לא נעצרו מעורבים" (מעורבים במה?), שאנשים "התפזרו" (כשהבריונים רודפים אחריהם, והמשטרה חצי מאפשרת חצי מחפה על הבריחה), וש"לא הוגשו תלונות" (חכו, יוגשו היום, אבל ממתי צריך להגיש תלונה כששוטר רואה מול העיניים שלו מכות קיצוניות ואף תופס את התוקפים? ראו תמונה). והכי גרוע: אין פה שום אמירה שמכירה בכך שקרה פה משהו נורא אתמול, משהו שלא צריך לקרות שוב.

> זה קרה בלילה: ההתקפה על ההפגנה בתל אביב

שוטרים תופסים מפגין ימין קיצוני שתקף יושבים בבית הקפה נחמה וחצי . המפגין לא נעצר (אורן זיו / אקטיבסטילס)

שוטרים תופסים מפגין ימין קיצוני שתקף יושבים בבית הקפה נחמה וחצי . המפגין לא נעצר (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ויש גם תגובות אחרות. יש את מי שאומרים שהם "מגנים כל אלימות אבל ההפגנה הזאת באמת מעצבנת, וקצת דרשתם את זה". אז לא, זו לא תגובה לגיטימית. הפגנה לא אלימה, גם בזמן "לא נוח", היא לא משהו שאפשר להגיד עליו "לא היה צריך לתקוף, אבל". אין אבל. זה לא לגיטימי. "לא מסכים עם דעתך, אבל לא זה". נקודה.

וכמובן שאין עדיין, ואני מניח שגם לא תהיה, תגובה של ההנהגה המדינית. אותה הנהגה שמסיתה ומסכסכת, שמתעלמת כבור שבועות מפשעי השנאה, מהגזענות, מההתקפות על ערבים בכל מקום ובירושלים במיוחד, ושלא עושה שום ניסיון להרגיע את הרוחות. ממנה לא תהיה תגובה גם הפעם.

וגם עצוב קצת, בפרספקטיבה רחבה יותר, שהסערה שזה מעורר, שהעניין, שהעובדה שרוצים לדווח על זה כמעט בכל כלי תקשורת, בערוץ 2 ובערוץ 10 ואיפה לא, פשוט לא קיים ביחס למה שקורה בעזה או בדרום. יותר ממאה הרוגים, רובם אזרחים. הפצצות מסיביות על תשתיות אזרחיות. סיפורים קורעי לב מעזה. וגם תושבים בדרום שלא מוכנים לגבות את המלחמה וסובלים מהזנחה בתשתיות ורוצים שזה ייפסק, ולא מקבלים תשומת לב. וזה הרי לב הסיפור, לא המכות בתל אביב, נוראות ככל שיהיו.

ולצד כל זה יש גם תגובות מחזקות ומעודדות ותומכות, ועוד אנשים שמביעים התנגדות לפשיזם וללחימה, וזה חשוב ומעודד. תודה לכם.

> מצפה לאזעקות ולצירים: ללדת תינוק לתוך המצב הזה

> בואו נדבר על עזה, ועל שדרות, ועל תמחור גזעני של דם

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf