סרטונים שהמשטרה משחררת, וסרטונים שהיא לא

אתמול שיחררה משטרת ישראל את סרטון מצלמות האבטחה שתיעד את ניסיון הדקירה שבוצע ביום שבת ליד שער שכם בירושלים. אכן נראה בו כי האזרח הירדני ניסה לדקור עוברי אורח ונורה, בהתאם להודעות המשטרה.

אך נשאלת השאלה, כמו שתהינו פעמים רבות בעבר, למה הסרטון הנ"ל משוחרר מיד, ואילו סרטונים רבים של תקריות דומות, תמיד תקריות בהן עולים סימני שאלה גדולים, אינם משוחררים.

כך למשל, מסתירה המשטרה מאז אפריל את הסרטון שמתעד את הרג שני האחים בקלנדיה: ראם סאלח חסן אבו אסמאעיל, צעירה בת 23 משכונת א-ראם במזרח ירושלים, אם לשתי בנות, ואחיה הצעיר איבראהים סאלח טאהה, בן 16 מבית סוריכּ בקלדניה. פעם אחר פעם מוארך צו איסור הפרסום עליו.

מוסתר גם תיעוד הריגתו של הנער סמיר עווד ביריה בעורפו על ידי שני חיילי גדוד 71 בינואר 2013. מוסתר גם הוא הסרטון המתעד את הריגתה של אנסאר הרשה, בת 25, ב-3 ביוני השנה. תמונות מתוך הסרטון שהגיעו לידינו ופרסמנו כאן מעלות סימני שאלה כבדים על הצורך בהריגתה. ב-22 בספטמבר בשנה שעברה נורתה למוות בחברון הצעירה הדיל אל שלמון. למרות שנקבע שהריגתה היתה מיותרת, החיילים לא הועמדו לדין ותיעוד האירוע מוסתר. כך גם בשורה ארוכה של מקרים. למעשה בכל פעם שיש שאלות, הסרטונים לא משוחררים.

יתרה מכך, הטיעון למשל להסתרת הסרטון מהרג הכפול בקלנדיה הוא חשש לביטחון הציבור אם ישוחרר. טיעון סתום לחלוטין, אך ניתן לתהות, למה אין חשש כזה במקרה מיום שבת? האם בעצם המשטרה מודה שבכל המקרים האחרים מדובר בהריגות לא חוקיות שחשיפתן תביא להתקוממות?

כל עוד לא ישוחררו הסרטונים, ניתן להניח כך.

> נתוני המשטרה: עשרות כתבי אישום נגד ערבים על הסתה, אפס נגד יהודים