עשרות חקלאים פלסטינים הפגינו בדרישה לבטל את המגבלות הקשות על גישתם לאדמותיהם
צילמו ודיווח: היידי מוטולה ואחמד אל-באז
כמאה חקלאים פלסטינים, תושבי הכפרים דיר אל ר'וסון ועתיל בנפת טולכרם, הפגינו ביום ראשון האחרון במחאה על כך שכבר חודשים ארוכים הצבא לא מאפשר להם להיכנס בצורה סדירה לאדמותיהם ולעבד אותן. החקלאים גם הכריזו על שביתה במחאה על מגבלות הצבא.
מלווים בכעשרים פעילים ישראלים, רובן פעילות "מחסום ווטש", ומספר פעילי זכויות אדם בינלאומיים, החקלאים חסמו את מחסום 623 והמעטים שמחזיקים בהיתרים סרבו לעבור דרכו. במקום לצאת ליום עבודה הם הפגינו בדרישה לחדש את היתרי המעבר לבני משפחותיהם, להנפיק אישורים לעובדים ולפתוח את השער לפני השעה 7 בבוקר באופן קבוע, במיוחד בשל גל החום האחרון.
לאחר כשעה של מחאה, סגרו החיילים את השער והכריזו כי תם הזמן בו ניתן לחצות את המחסום. מאוחר יותר הגיעו למקום קציני צה"ל, נציגי המנהל האזרחי, כדי לשוחח עם החקלאים ולהקשיב לטענותיהם. הם הציבו תנאי לניהול השיחה – הרחקת העיתונאים והצלמים מהמקום. בעקבות הדיון הכריזה המועצה של דיר אל רוסון, כי נציגי הצבא הבטיחו לפתור את הבעיה בהקדם האפשרי.
> די למניפולציות של השמאל, גבאי ינצח את נתניהו רק באידאולוגיה
שער 623 משמש את חקלאי הכפרים דיר אל ר'וסון ועתיל כמעבר בחומה שמחבר את התושבים עם כ-500 דונם מאדמותיהם החקלאיות. חיילים פותחים את השער למעבר שלוש פעמים ביום, בשעה 7 בבוקר, אחת וחצי בצהרים וארבע אחה"צ, בכל פעם למשך כחצי שעה, כדי לאפשר לחקלאים לחצות.
עשרה דונם שבבעלותו של עבדולרחמאן עארף, חקלאי ומהנדס חקלאות בן 82, נמצאים מעבר לגדר. "אני ממשיך להגיע לאדמה שלי רק כדי להבטיח שאף אחד לא מפקיע אותה, למרות שאני מאבד אותה", הוא אומר לשיחה מקומית ומספר שהוא איבד כ-35 אחוזים מעצי הזית שלו בגלל היעדר אישורי מעבר לעובדים שלו. הוא גם מתלונן על כך שהחיילים שאחראים על פתיחת השער מאחרים בדרך כלל. ומוסיף: "אבל אם אנחנו מגיעים באיחור של חמש דקות אנחנו כבר לא יכולים לעבור".
אוסמה אבו אל-מונעם, חקלאי מדיר אל ר'וסון סיפר לשיחה מקומית כי במהלך ששת החודשים האחרונים הן בניו והן העובדים שלו לא הצליחו לקבל מהצבא אישורי מעבר לאדמות, ולכן החממות שלהם נותרו עזובות.
באזור דיר אל ר'וסון יש חממות ומטעי עצי פרי בהם זיתים, כאשר החקלאים נדרשים לקטוף אותם במועד בו הם בשלים לקטיף, אחרת הם מתיבשים. בפועל, מסבירות פעילות "מחסום ווטש", כבר חודשים שלא מאפשרים לרוב המכריע של החקלאים מאותם כפרים להיכנס לאדמות שבבעלותם ולעבד אותן, רק להורים המבוגרים שכבר אינם מסוגלים לעבד את האדמות מאפשרים לעבור במחסומים, אך לא נותנים ליורשיהם ולעובדים – אלה שמעבדים בפועל את אדמות הוריהם להיכנס.
מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה:
בשל שיקולי ביטחון ברורים, קיים צורך להגביל תנועה חופשית לצדה של גדר הביטחון הפונה לישראל. המנהל האזרחי רואה חשיבות במימוש זכותם הקניינית של החקלאים הפלסטינים להגיע לאדמותיהם. בראשית השנה, לאחר עבודת מטה מקיפה, ועל בסיס הניסיון המצטבר עודכן קובץ פקודות (קפ"ק) מרחב התפר. הוראות הקפ"ק החדש נועדו לספק מענה מיטבי לתושבים הזקוקים להיתרי כניסה למרחב התפר, תוך שמירה על צרכי הביטחון ומניעת תופעות של ניצול היתרים לרעה.
נדגיש כי לבעלי הקרקעות ובני משפחתם ישנה גישה מלאה לאדמותיהם. בעונות חקלאיות ניתנים אישורים לעובדים נוספים על מנת לעבד את הקרקע, זאת בהתאם למפתח שנקבע על ידי קצין החקלאות במנהל האזרחי, אשר בדק את צרכי החקלאים.
הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.
> צפו: מתנחלים מתעמרים בפלסטיני. האם זו משמעות הזיקה היהודית לחברון?
הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.
כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.
אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.
הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית