די למניפולציות של השמאל, גבאי ינצח את נתניהו רק באידאולוגיה
אם אבי גבאי לא ינסה להסתיר את האידאולוגיה המדינית בחנופה ודיבורים על שחיתות ויוקר המחייה, אולי עד הבחירות הבאות מצביעי המרכז הימני לא יתביישו להצביע שמאל. אחרת מובטח לנו ראש אופוזיציה כריזמטי ונעים הליכות
כותב אורח: אלי שמואלי
דמיינו מפלגת ימין מחדשת ובועטת השואפת לגייס מצביעי שמאל בעזרת שימת דגש על נושאים חברתיים. זאת מפלגת ימין הדוגלת בסיפוח ללא אזרוח, אבל היא מטשטשת את הנושא הזה וקוראת – "השחיתות היא איום קיומי! יוקר המחיה ימוטט את מעמד הביניים! בואו – תמכו בנו". הייתם קונים את זה? בדיוק. אז גם מצביעי הימין לא משתכנעים כשהשמאל מנסה למכור להם חתול מדיני בשק חברתי.
השמאל מנסה מניפולציות. פעם הוא מעמיד בראשו גנרל, פעם טיפוס מחופש לימני, ופעם הוא מנסה למכור למרכז הימני מחאה חברתית, שחיתות, טייקונים. כל הניסיונות האלו נתפסים במרכז הימני כניסיון להערים עליו כדי שיצטרף לשמאל המדיני.
השמאל מאמין ביכולת המופלאה של המניפולציות שלו כי הוא מניח שאנשי ימין מאוד מטומטמים. הם לא. המניפולציות שקופות להם כמו שמפניה ורודה וזה רק מצחיק אותם שמישהו ממש חושב שהם יעברו לשמאל בגלל יוקר המחיה, טייקונים או שחיתות.
מה שיגאל את השמאל זה מה שגאל את הימין. ומה שגאל את הימין זה אידיאולוג שרוף ששמו בנימין נתניהו. איש שאמר, כשאוסלו נחתם, שצריך לפרק את אוסלו, שהוא יפרק את אוסלו ושאם ייבחר לראשות הממשלה יפרק את אוסלו ("אנחנו נפעל בכל האמצעים הלגיטימיים שעומדים לרשותה של האופוזיציה בדמוקרטיה, כדי לעצור את תהליך האיוולת הזה", אמר בנאום בכנסת בערב חתימת ההסכמים). הוא היה חלק ממיעוט. בשיאו של התהליך התמיכה במשא ומתן באופן כללי עמדה על מעל ל-70%. אז מה? האם הוא אמר – צריך למצוא איזה יוקר מחיה, נגיד לישראלים לתמוך בי דרך זה, וככה הם יעברו לצד שלי? לא. המסר שלו היה – אני ימני גאה, להיות ימני זאת גאווה, לא נוותר על ארץ ישראל, אני אפרק את אוסלו. והוא ניצח ועד היום הוא מנצח.
בלי תחפושות
רק שמאל שיעמיד אג'נדה אידאולוגית חדה וכבדה כמו גרזן וילמד את הציבור במה להאמין ומה לפסול, יוכל לגבור על הימניות. כל שיטות החנופה והתרגילים שקופות לקהל היעד. זה רק משעשע אותם יותר וגורם להם לבוז עוד קצת לשמאל, על כך שהוא מתבייש באידאולוגיה שלו. בבחינת – "אם אתם עצמכם מתביישים להצהיר על האידאולוגיה שלכם, מה גורם לכם לחשוב שאני ארצה להצהיר עליה?"
> במפלגת העבודה בחרו בהון במקום בעובדים
המניפולציות לא עובדות על הימין, אבל גם לא על מצביעי המרכז הימני של לפיד וכחלון. אנשי המרכז הימני של לפיד הם אנשים שהחליטו לא להחליט. הימין משך ימינה, השמאל שמאלה, כל צד הפחיד אותם מן הצד השני, אז הם נבהלו והחליטו לא להחליט. ואילו אנשי כחלון הם בדרך-כלל קבוצה שבאמת נפגעה מהמדיניות הכלכלית של נתניהו, אבל היות ובשום אופן (כמו השמאל) לא יעברו אג'נדה מדינית, ניסו להקים לנתניהו אופוזיציה פנים-ימנית ומה שתקף לגבי הימין תקף גם לגביהם.
בוחרי המרכז הימני עשויים לעבור לשמאל, אבל לא בגלל דיונים על נושאי חברה ומנהל תקין. הם הורגלו על-ידי פוליטיקאים מן הימין לפחד מהשמאל. הדרך היחידה להפיג את הפחד הזה היא לדבר על אידיאולוגיה מדינית בצורה נחרצת.
ההצבעה ליו"ר מפלגת העבודה הטרי אבי גבאי עשויה להיתפס כעוד ניסיון של השמאל להשתמש בתרגיל – נעמיד מזרחי. אלא שיש עוד פרשנות, אחרת לגמרי, לבחירה בגבאי – שהשמאל הציוני בחר אידיאולוג, אדם שוויתר על כיסא, מפלגה ומחנה, כדי לעקוב אחר מחט המצפון בלי חנופה ובלי התנצלות. מצביעי העבודה, כך נראה, דורשים שהמוביל את מחנה השמאל יהיה אידיאולוג.
אם אבי גבאי יחזור על תרגילי מלחמה בשחיתות, טייקונים, יוקר מחיה או הלהטוט החדש – פריפריה, מובטח לכם אחרי הבחירות הבאות ראש אופוזיציה כריזמטי ונעים הליכות. אם האיש יניף משנת שמאל אידאולוגית גאה ויילחם על זקיפותה בכל מקום, ייתכן שעד לבחירות הבאות המרכז הימני ירגיש קצת פחות נבוך להודות שהוא, עמוק בלב, בעצם היה כל הזמן הזה – שמאל.
אלי שמואלי הוא סופר המתגורר בירושלים.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן