newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"אלהים עסוק מדי ולא יוציא אותך מפה": אוריאל פררה מספר על ההשפלות שעבר בכלא הצבאי

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ביום חמישי האחרון התקשר אוריאל פררה, סרבן המצפון החרדי, לאמו רותי וסיפר לה על ימיו הראשונים בכלא 6 מאז סרב להתגייס, נשפט ונכלא. רותי הקליטה את השיחה והעלתה אותה לרשת:

ביום ראשון בלילה 27.04.14 נכנסתי לכלא 6 שבעתלית. בהתחלה סירבתי לשים מדים ובשל כך נשארתי ללא בגדים חוץ מתחתונים, גרביים וחולצה. נכנסתי ללחץ ובכי, הרגשתי על הפנים. לא רציתי לשים מדים למרות שצעקו עלי ואמרו לי שאפסיק לשחק אותה… לא יכולתי לקום ורעדתי, הדבר היחיד שיכולתי לעשות הוא להתפלל ולקרוא תהילים בעל פה.

גררו אותי בכח עד האגף ושם השאירו אותי ולחצו עלי לשים מדים. אני לא הפסקתי להתפלל למרות הכל, וגם צחקו עלי ושאפסיק להתפלל וטענו שאלוהים לא ישמע אותי כי הוא עסוק מידי ולא יוציא אותי משם. שם ראיתי שאם הם משפילים בצורה כזאת בחור יהודי כמוהם, אז אפשר כבר לתאר מה עושים לנערים פלסטינים בשטחים.

הם בעייני כמו רובוטים, לא חושבים, לא מרגישים ועוד נהנים שבכיתי בלילה ההוא. לא היה טעם להמשיך להתווכח איתם יותר ושמתי את המדים…

נתנו לי להכניס רק ספרי קודש, לא יכולתי לישון בלילה, יום למחרת לא היה לי תאבון, לא להתקלח, הייתי כל היום לחוץ ולומד תודה ומתפלל כל היום..

באגף הבודדים הייתי רק יום וחצי ולאחר מכן העבירו אותי לפלוגה ג… (עכשיו אני) מעביר את הזמן בצחוקים עם שאר הבחורים, אפשר לקרוא עיתונים, יש טלוויזיה וניתן לשמוע מוזיקה… לקחתי ספר מהספרייה הצבאית. בסופי שבוע יש אווירה של שבת, קראתי בתורה ובחדר האוכל שרנו כולנו יחד מזמורי שבת…"


אני מאזין לקולו של אוריאל בהקלטה והלב יוצא אליו. יש משהו מצמרר בהאזנה לדברים שלו. ביובש, כמעט בניתוק בו הוא מתאר את שעבר עליו. בחור צעיר, חרדי, בסביבה זרה ומאיימת, לבד מול מערכת שעושה הכל כדי לבזות אותו, לשבור אותו. הוא  מופשט מבגדיו, חשוף, נלעג. כמעט נשבר ולאט לאט, מתוך החשכה הגדולה, הוא מוצא בעצמו את הכוחות להתמודד. מתפשר קצת, מתחזק קצת, מגלה את האנושי שבו ובסביבתו וגם מסיק מהדחיסות האינטנסיבית הזו מסקנות פוליטיות על המצב, שנראה שמחזקות אותו במאבקו.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf