newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המאבק של השמאל-מרכז: שהכיבוש והחברה בישראל יהיו נחמדים כמו פעם

מאת:
השאירו תגובה
א א א

משה בוגי יעלון לא הספיק לאסוף את חפציו במשרד בקריה בקרטון ולמלא טופס טיולים, וכבר הוא קיבל פנייה מיצחק בוז'י הרצוג, הלוזר הענק של יום רביעי הגדול, שהזמין אותו (ואת אורלי לוי) להצטרף למפלגת העבודה. איפשהו בעולם, אורי משגב מחייך.

קריאות הצהלה במחנה הציוני מפרישתו של יעלון, כמו גם מפרשת סגן הרמטכ"ל – ולצדן גל הפרשנויות שמנבא הקמת מפלגת מרכז ליברלית של כחלון, סער, יעלון ואחרים – הן עדות עצובה למצבו של השמאל-מרכז. שוב מתברר שהיעד להחלפת נתניהו לא מלווה בחזון חלופי של ממש של סיום הכיבוש, שכן כל גיבורי הפרשות האחרונות וסמלי התקווה המחודשת האלה הם תומכים נלהבים של הכיבוש ומנציחיו.

כמו שאורלי נוי ציינה לפני הדחת/פרישת יעלון, ההבדל היחיד בין מחנה נתניהו-בנט-ליברמן לציר הכללי המסתמן של הרצוג-יעלון-לפיד הוא שהראשונים כבר מוותרים על כל המסכות, על היומרה ל"טוהר הנשק" ו"כיבוש נאור", בעוד שהאחרונים רוצים לחזור לימים שבהם אפשר היה גם לשלוט במליוני בני אדם תחת משטר צבאי וגם להרגיש אור לגויים. גם לקיים מערכות חוק נפרדות ולשלוח ילדים לצבא, להרוג ולהיהרג בשם ההתנחלויות, וגם שהילדים האלה לא יהיו גזענים, חלילה. גם להמשיך עם כל זה, וגם לא לחטוף על זה בקהילה הבינלאומית.

העניין הוא שיעלון, גולן, הרצוג ואחרים טועים. ככל שגדל המחיר שגובה הכיבוש, כך הוא חייב להיות יותר אלים, ולהשחית את החברה עוד יותר (כן, לזה הכוונה בנבואה הישנה "הכיבוש משחית"). זה ממש לא רק אלאור אזריה, ובצמרת הצבא והממשלה יודעים את זה.

הבחירה המציאותית היא בין סיום הכיבוש לבין המשך ההידרדרות, באלימות ובשיח החברתי הפנימי ושחיקת המנגנונים הדמוקרטיים. אלה שתי החלופות שצריך להציב לציבור. מי שמציע משהו אחר משקר.

> אלאור אזריה לא לבד

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ילדים ברצועת עזה, בינואר 2021 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

ילדים ברצועת עזה, בינואר 2021 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

ישראל התאמצה לחסל אותנו, אבל אנחנו עדיין פה

לפני שנה, כוחות ישראליים פשטו על המשרד של האגודה הבינלאומית להגנה על ילדים – סניף פלסטין. כמה חודשים לאחר מכן, הארגון הוכרז כארגון טרור. אך מה שנועד לבודד אותנו רק חיזק את התמיכה בנו, ואת נחישותנו להמשיך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf