newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עתירה דחופה לבג"ץ: לבטל את איסור מעבר הדלק והסחורות לעזה   

העתירה, שהוגשה על ידי חמישה ארגוני זכויות, באה על רקע ההחרפה במגבלות על הרצועה בעקבות הפרחת בלוני התבערה, ובכללן מניעת כניסת דלק לעזה, שהשביתה את תחנת הכוח ברצועה. "מדובר בענישה קולקטיבית בלתי אנושית"

מאת:

חמישה ארגוני זכויות אדם ישראליים עתרו אתמול (ראשון) לבג"ץ נגד שר הביטחון ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, בדרישה לבטל מידית את כל ההגבלות שהטילה ישראל על כניסת דלקים וסחורות אחרות במעבר כרם שלום, עורק החיים המרכזי של שני מיליון תושבי הרצועה.

"דווקא בתקופה זו של התפשטות נגיף הקורונה", נכתב בעתירתם של הארגונים גישה, עדאלה, המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם, "כאשר ניכרים ברצועת עזה סימנים ברורים להעמקת המשבר הכלכלי וההומניטרי הקשה […] המשיבים בחרו לנקוט בצעדים נוספים המכוונים לפגיעה ישירה באוכלוסייה האזרחית וזאת תוך מודעות מלאה למשמעות החלטותיהם והשלכותיהן על תושבי עזה".

"צעד אכזרי ובלי אנושי של ניצול מצוקת הקורונה והחום הבלתי נסבל". תושבים ברפיח, 27 באוגוסט 2020 (עבד רחים חטיב / פלאש 90)

"צעד אכזרי ובלי אנושי של ניצול מצוקת הקורונה והחום הבלתי נסבל". תושבים ברפיח, 27 באוגוסט 2020 (עבד רחים חטיב / פלאש 90)

העתירה באה על רקע ההחרפה החמורה במגבלות שמטילה ישראל על רצועת עזה בעקבות הפרחת בלוני תבערה מהרצועה לשטח ישראל. מאז 11.8 ישראל אוסרת כניסת חומרי בניין; מאז 13.8 ישראל חוסמת כניסת דלקים דרך מעבר כרם שלום. כתוצאה מכך, מ-18.8 מושבתת תחנת הכוח היחידה ברצועה, המספקת בדרך כלל כשליש מהחשמל העומד לרשות התושבים. אלה מקבלים כעת רק כארבע שעות של חשמל ביממה. מאז 16.8 אוכפת ישראל סגר ימי מלא ברצועה ומאז 23.8 היא מונעת כניסת סחורות דרך מעבר כרם שלום פרט למזון ולתרופות. צעדים אלה, ובייחוד חסימת הגישה לדלקים, פוגעים לטענת העותרים חמורות בצרכיה החיוניים של האוכלוסייה האזרחית ברצועה ומכבידים אף יותר על כלכלתה, על תפקוד מערכת הבריאות שלה ועל תשתיות בסיסיות אחרות.

לעתירה מצורפים תצהירים, המלמדים על עומק הפגיעה באזרחים. רופא מומחה ברפואת ילדים מבית החולים שיפא בעזה מזהיר מפני תמותת תינוקות במקרה שבו לא ניתן יהיה להמשיך להפעיל את מכונות ההנשמה, את משאבות העירוי וציוד קריטי אחר. מתצהיר של עובד בכיר ברשות המים בעיריות החוף עולה כי ככל שתימשך מניעת כניסת הדלק, צפויה עצירה של כל מתקני המים, כולל הפסקת פעולתם של תחנות שאיבת הביוב, מה שיוביל להצפות ולהזרמת שפכים לא מטופלים לים, לפגיעה באיכות הסביבה ובבריאות הציבור.

ענישה קולקטיבית, בימים החמים בשנה

את העובדה כי מדובר בצעד של ענישה קולקטיבית נגד תושבי הרצועה מבססת העתירה, בין היתר, על הודעה שפרסם המתפ"ש בכלי התקשורת ובחשבון הפייסבוק בערבית ב-10 באוגוסט, לפיה: ״לאור הפגיעה ברגיעה הביטחונית באזור רצועת עזה הוחלט לסגור את מעבר כרם שלום באופן מידי, למעט סחורות המיועדות למקרים הומניטריים חיוניים ודלקים״. בהודעתו בערבית, המתפ״ש עוד הוסיף וציין כי סגירת מעבר כרם שלום תשפיע ״בראש ובראשונה על התושבים של רצועת עזה, הכלכלה והמאמצים לשיפור תנאי המחייה של האזרחים ברצועה״.

למחרת פורסמה החלטה על ענישה קולקטיבית נוספת: צמצום מרחב הדיג ברצועת עזה מ-15 לשמונה מיילים ימיים בלבד. כעבור ארבעה ימים החליטו המשיבים להחמיר את צעדיהם והורו על סגירת הים ומניעת הכניסה אליו באופן מוחלט. ב-13 באוגוסט פורסמה בתקשורת הודעת המתפ״ש על הפסקת הכנסת דלקים לרצועת עזה בלשון זו: ״בתום התייעצויות ביטחוניות שהתקיימו אמש, אישר היום שר הביטחון בני גנץ את המלצת הרמטכ״ל, מתאם פעולות הממשלה בשטחים וגורמי הביטחון והורה על עצירת הכנסת הדלקים לרצועת עזה. זאת לאור המשך הפרחת בלוני התבערה מהרצועה לשטח מדינת ישראל וערעור היציבות הביטחונית״. סנקציות אלה, נטען בעתירה, "מנוגדות לדין הבינלאומי ולפסיקת בית המשפט העליון, ומתעלמות מחובתה של ישראל לשמור על תקינות חייהם של שני מיליון תושבים ולהגן על זכויותיהם".

עו"ד מונא חדאד מארגון "גישה", מוסיפה: "ישראל שולטת בכל המעברים לעזה ומשתמשת בזה לצורך הענשת אוכלוסיה אזרחית. הרי ישראל עצמה מודה שהאוכלוסיה האזרחית אינה אשמה במה שקורה, אבל היא גם יודעת שאוכלוסיה זו תהיה הראשונה להיפגע ביכולתה לנהל חיים תקינים, וזאת בזמן שכלכלת עזה מדרדרת קשות בגלל הקורונה. המדיניות הענישתית הזו מיושמת כבר הרבה זמן, ואנחנו יכולים לראות את התוצאות הקשות שלה על יכולת בתי החולים לתפקד, למשל. תושבי הרצועה נמצאים במעין עוצר קורונה כמעט בלי חשמל בימים הכי חמים בשנה, כך גם האנשים הנמצאים בבידוד. אלה תושבים שאין להם כל חלק במה שישראל מנסה למנוע. מדובר בצעד אכזרי ובלתי אנושי של ניצול מצוקת הקורונה והחום הבלתי נסבל".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf