newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

45 אחוז מהתושבים בין הים לנהר: בשטח שורר אפרטהייד

לפי סקר תקדימי של בצלם, שנערך בקרב כלל האוכלוסייה החיה תחת השליטה הישראלית, רוב מוחלט אינו מאמין כי פניה של ישראל לפתרון שתי מדינות. עוד מצביע הסקר על ירידה בתמיכה בסיפוח, ועליה בתמיכה בשותפות מפלגות ערביות בממשלה

מאת:

45 אחוזים מהאנשים החיים בין הירדן לים סבורים כי ״אפרטהייד״ הוא התיאור המתאים למשטר הישראלי. כך עולה מסקר מיוחד שפרסם הבוקר (שלישי) ארגון ״בצלם״.

מתנחלים עם דגלים צועדים בתוך סיור שוברים שתיקה בחברון (אורן זיו / אקטיבסטילס)

זהו אפרטהייד. מתנחלים עם דגלים צועדים בתוך סיור שוברים שתיקה בחברון (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בניגוד לסקרים המקובלים בכלי התקשורת, הסקר בדק לראשונה את עמדותיהם של כל מי שחי תחת שליטה ישראלית, לגבי מגוון נושאים פוליטיים בוערים. הסקר, שהובל על-ידי ד״ר דליה שיינדלין וד״ר ח׳ליל שקאקי, נערך בקרב אזרחי ישראל יהודים ופלסטינים, תושבים במזרח ירושלים והנתינים בגדה המערבית ובעזה.

על פי הסקר, 45 אחוזים מהאוכלוסייה סבורים כי הגדרת המונח ״אפרטהייד״ כפי שהוצגה בשאלון הסקר מתאימה, או מתאימה מאוד, לתיאור המשטר הישראלי.

רוב גדול מקרב המשיבים הפלסטינים מאמינים שהגדרת האפרטהייד הולמת את המשטר הישראלי (57% מתאימה מאוד, 18% מתאימה – כשלושה רבעים סה״כ), בעוד שבקרב המשיבים היהודים המצב הפוך: 50% ענו שההגדרה כלל לא מתאימה ו-25% ענו כי היא לא כל כך מתאימה – שלושה רבעים סך הכול, בעוד רק 25 אחוזים ענו שההגדרה מתאימה או מתאימה מאוד. בקרב אזרחי ישראל הפלסטינים הנתונים היו שונים: 23 אחוזים ענו שההגדרה מתאימה מאוד, 18 מתאימה, 46 אחוזים ענו שלא יודעים.

מהסקר עוד עולה כי גם יהודים וגם פלסטינים מסכימים שישראל היא השולטת בגדה המערבית:

מכלל האוכלוסייה החיה בין הירדן לים, שני שליש (67%) מאמינים שישראל שולטת בגדה המערבית לבד או עם הרשות הפלסטינית – 93% מהנתינים הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה וכ-50% מהיהודים. שני שליש (66%) מהאזרחים הישראלים – יהודים ופלסטינים – סבורים שישראל שולטת בגדה המערבית לבדה או ביחד עם הרשות הפלסטינית.

למרות שישראל טוענת כי אינה שולטת ברצועה, מהסקר עולה כי קיימת הסכמה רחבה של 74% לגבי העובדה שישראל היא המחליטה מי יצא מרצועת עזה או ייכנס אליה. אחוז המשיבים שסבור שלישראל יש שליטה מלאה ברצועה דומה ועקבי בכל הקבוצות: 52% מהנתינים הפלסטינים בגדה, ברצועה ובמזרח ירושלים, 48% מאזרחי ישראל היהודים.

לגבי פתרון שתי המדינות, בסקר ניתנו ארבע אפשרויות לתשובה לשאלה ״מה לדעתך ממשלת ישראל מנסה לעשות בשטחים הפלסטיניים?״

רק 12% מהנתינים הפלסטינים בגדה (כולל מזרח ירושלים) וברצועת עזה ו-14% מאזרחי ישראל בחרו בפתרון שתי המדינות – 13% בשקלול כלל האוכלוסיה.

רוב הפלסטינים (58%) ושליש מהישראלים (32%) מאמינים שישראל מתכוונת לספח רשמית את הגדה המערבית. רוב יחסי בקרב היהודים (43%) ו-27% מהנתינים הפלסטינים בגדה (כולל מזרח ירושלים) וברצועת עזה מאמינים שישראל מעוניינת להמשיך בשליטה צבאית בשטח, כלומר לשמר את המצב הקיים. על פי מחברי הסקר, בחישוב כולל, ממצאים אלו משקפים הבנה בשני הצדדים כי ממשלת ישראל מעוניינת לשמר את הסטטוס קוו או לספח רשמית את הגדה המערבית.

לגבי סיפוח ומתן שוויון מלא, בסקר הוצג תרחיש על פיו ישראל תספח פורמלית את הגדה המערבית ותעניק אזרחות לכל תושביה, כולל שוויון זכויות וזכות הצבעה. במצב כזה, רוב היהודים (68%) התנגדו לרעיון של מדינה אחת בה יתקיים שוויון זכויות. רק 21% מכלל האזרחים הישראלים תמכו בו. בקרב אזרחי ישראל הפלסטינים יש תמיכה גבוהה יותר ברעיון (38% לעומת 17% בקרב יהודים, עליה לעומת סקר קודם שערך בצלם ב-2018, אז עמדה התמיכה על 27%).

אך בסקר גם הוצגה שאלה הקרובה יותר למצב כיום בשטח, לגבי סיפוח הגדה ללא מתן אזרחות ותוך כדי שימור מערכת ההפרדה בין ישראלים לפלסטינים.

בשאלה זו, נרשמה ירידה בתמיכה לעומת סקר בצלם מ-2018. רק 37% מהישראלים (אזרחים יהודים וערבים) תמכו בתרחיש זה. ב-2017, 47% מהישראלים תמכו באותו רעיון, וב-2018, 40%. בקרב אזרחים יהודים, התמיכה ביישומו של רעיון זה ירדה בעקביות אחרי השיח הציבורי הנרחב שהתנהל בנושא הסיפוח במהלך שנת 2020. הירידה מתבטאת בשלושה סקרים: מ-52% בשנת 2017 ל-46% בשנת 2018 ו-41% בלבד כעת.

לנשאלים הישראלים-יהודים הוצגה שאלה לגבי ההגבלות שמטילה ישראל על חופש התנועה של פלסטינים במרחב. 60 אחוזים השיבו כי המצב הקיים הכרחי או רצוי, 26 אחוזים ענו שהמצב מקובל בהעדר אופציה אחרת, שבעה אחוזים בלבד השיבו כי המצב לא מקובל. יתר הנשאלים השיבו כי אינם יודעים.

״ככל שידוע לנו, אני לא מכירה אף סקר שסקר את כל האוכלוסייה בין הים לנהר ושקלל אותה ביחד״, אמרה ד״ר דליה שיינדלין, שערכה את הסקר ביחד עם ד״ר ח׳ליל שקאקי. חשבנו שיש ערך להבין מה הלכי הרוח בקרב כלל האנשים, זה לא מונע בדיקת מגמות בכל אוכלוסייה בנפרד״.

לדברי שיינדלין ״אפשר לקחת את כל הסקרים מהעבר ולשקלל אותם ככה, אבל אף אחד לא חשב לעשות את זה. פה בנינו מראש שאלות רלוונטיות בניסוח זהה לשתי האוכלוסיות, זה פורץ דרך. כחוקרת העוסקת בניתוח פוליטי, אני חושבת שזה פחות מועיל להסתכל על מגמות פוליטית מדיניות רק בצד אחד בנפרד מהצד השני, הגורל הפוליטי הוא של שתי אוכלוסיות ביחד״.

הסקר בדק את עמדתם של הפלסטינים בגדה (כולל במזרח ירושלים) וברצועת עזה לגבי מערכות אכיפת החוק והמשפט הישראליות. 82% השיבו שיש סיכוי קטן שיזכו ליחס הוגן מהמשטרה במידה ויגישו תלונה. 87% השיבו שלא יזכו ליחס הוגן מבית המשפט הגבוה לצדק.

הסקר גם בדק את העמדות לגבי פעולת בית הדין הבינלאומי בהאג. רוב האזרחים הישראלים (51%) והפלסטינים (70%) סבורים שהחלטת בית המשפט הפלילי הבינלאומי לפיה סמכות השיפוט שלו חלה על פשעים שבוצעו בשטחים הפלסטיניים הכבושים לא תשפיע על ישראל באופן שיגרום לה לרסן את התנהלותה.

הסקר אף בדק את היחס לחוק הלאום, ומצא כי התמיכה בו בישראל לא מוחלטת, למרות התמיכה הרחבה של כמעט כל המפלגות הציוניות בו בעת החקיקה. יותר משליש מאזרחי ישראל תומכים בביטול חוק הלאום (36% מכלל המדגם ו-29% מהיהודים). רק 46% מהישראלים (53% בקרב יהודים) תומכים בשמירה על החוק כפי שהוא, והיתר השיבו כי אין להם עמדה בעניין.

הפגנה נגד חוק הלאום בכיכר רבין בתל אביב, ב-11 באוגוסט 2018 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

הפגנה נגד חוק הלאום בכיכר רבין בתל אביב, ב-11 באוגוסט 2018 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

בסקר גם נרשם שינוי ביחס לנכונות לקבל פלסטינים אזרחי ישראל כשחקנים פוליטיים וכשותפים בממשלה. באפריל 2019, בחנו ב״שיחה מקומית״ בסקר מיוחד את הרעיון שמפלגה ערבית תהיה שותפה בקואליציה. כעת, לראשונה מאז הסקר המקורי האופציה הזו זוכה לרוב – 54% מהנשאלים ענו שזה מקובל או מקובל עליהם מאוד. בקרב יהודים התמיכה בכך עלתה מ-35% באפריל 2019 ל-49% כעת.

הזינוק בתמיכה דרמטי אף יותר בקרב יהודים המגדירים עצמם כימנים או כתומכי מרכז: מ-19% בימין שאמרו שהדבר מקובל עליהם ב-2019, ל31% כעת; בקרב תומכי המרכז, התמיכה עלתה מ-50% באפריל 2019 לשני שליש – 67%, כעת.

הסקר מצא כי קיימת נכונות של פלסטינים בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) ובעזה להצביע בבחירות בישראל. יותר מרבע מהפלסטינים (28% גם בגדה וגם ברצועה) ענו שלו היה מתאפשר להם להצביע בבחירות בישראל, הם היו מצביעים בהן למפלגות פלסטיניות.

שיעור דומה (30%) מהפלסטינים ברצועת עזה והגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) אף פירטו לאיזו מפלגה הם ישקלו להצביע בתרחיש בו יוכלו להשתתף בבחירות (13 אחוז לפת"ח, 8 אחוז לרשימה המשותפת, 7 אחוז לרשימה אסלאמית כמו החמאס), בשעה ששני שליש ענו שלא יצביעו בבחירות ישראליות.

לגבי שאלה זו, תושבי רצועת עזה היו הרבה יותר נחרצים: 40% ציינו באיזו מפלגה היו תומכים, ו-57% אמרו כי לא היו משתתפים בהצבעה. זאת לעומת 21% בלבד מהפלסטינים בגדה המערבית שציינו באיזו מפלגה היו בוחרים, ושלושה רבעים שאמרו כי לא יצביעו בבחירות כאלה.

לגבי תוצאות הסקר אומרת ד״ר שיינדלין: "בקווים כלליים יש קריאה נכונה של המפה. יש פחות אשליות בקרב המשיבים ממה שאנחנו לפעמים חושבים. מאוד בולט לי שהרוב בקרב שתי האוכלוסיות מבינים שישראל שולטת גם על הגדה וגם על עזה, לבד או בשיתוף הרשות או חמאס, כלומר שהרוב מכיר במציאות הזו. רק מיעוט חושב שהממשלה הישראלית שואפת לשתי מדינות".

אך לדברי ד״ר שינדלין, בעוד מתוצאות הסקר עולה כי הישראלים מכירים במצב בשטח, רבים מהם ״דוחים את התיאור הכי מדויק לדבר הזה״, כמו בשאלה להגדרה אפרטהייד. ״הירידה בתמיכה לסיפוח הלא שוויוני היא נקודת אור אחת, אולי כי ישראלים הבינו את ההשלכות אז התמיכה נשחקת״.

מחברי הסקר ציינו כי ניתוח האוכלוסייה בסקר נעשה על בסיס נתוני הלשכות המרכזיות לסטטיסטיקה הישראלית והפלסטינית לגבי בני 18 ומעלה (משיבים ממזרח ירושלים חושבו במדגם הפלסטיני). בהתבסס על מקורות אלו, אחוז האוכלוסייה מעל גיל 18 בכל סקטור במדגם הוא: 56% יהודים, 10% פלסטינים אזרחי ישראל, 34% מהגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) ומרצועת עזה. הם הוסיפו כי כאשר כוללים קטינים מתחת לגיל 18 בחישוב האוכלוסיות ״ישנו שוויון דמוגרפי בין יהודים לפלסטינים בין הים לירדן, בהתבסס על הנתונים הרשמיים של שני הצדדים״.

הדוחות הפנימיים של המשטרה מודים שהם לא מצליחים את חוק על מתנחלים. מתנחלים מיידים אבנים ליד מאחז עמונה (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

29 אחוזים מהפלסטינים בגדה המערבית סבלו מאלימות מתנחלים כללית, כמו פגיעה ברכוש, תג מחיר, השחתת יבולים וכו׳. מתנחלים מיידים אבנים ליד מאחז עמונה (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

הסקר גם בחן את ההשפעה של הכיבוש על חיי הפלסטינים הגדה המערבית ובעזה:

לגבי הרג או פציעה על ידי הצבא של קרוב משפחה: 18 אחוזים מהפלסטינים בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) ועזה השיבו שיש להם קרוב משפחה שנפצע או נהרג. 15 אחוזים מהפלסטינים בגדה המערבית ענו שהם או בן משפחה סבל מהתקפה של מתנחלים. 29 אחוזים מהפלסטינים בגדה המערבית ענו שסבלו מאלימות מתנחלים כללית, כמו פגיעה ברכוש, תג מחיר, השחתת יבולים וכו׳.

מהסקר עולה כי 11% מהפלסטינים (לא כולל אזרחי ישראל) נאלצו לפנות את ביתם כתוצאה מפעולה של ישראל (17 אחוזים ברצועת עזה, ושמונה אחוזים בגדה). 25 אחוזים מהפלסטינים בגדה המערבית אמרו שהם או קרוב משפחה מדרגה ראשונה היה כמעצר ללא משפט. 29 אחוזים מתושבי הגדה (כולל מזרח ירושלים) אומרים שנתקלו בסירוב לאישור בנייה.

לגבי תשתיות, 34 אחוזים בעזה אומרו שיש להם מחסור בחשמל, לעומת 10 אחוזים בגדה (כולל מזרח ירושלים). 16 אחוזים בגדה ו-13 אחוזים בעזה ענו שיש להם מחסור במי שתייה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf