newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שמו של הנשיא האיראני לשעבר נאסר לאיזכור בכלי התקשורת במדינה

עליית מדרגה נוספת במאבק בין הזרם המתון לזרם השמרני באיראן: בצעד חריג, הרשות השופטת אסרה על אזכור שמו, תמונותיו או דבריו של הנשיא לשעבר מחמד ח'אתמי, המשוייך למחנה המתון. בעוד תשומת לבו של הנשיא רוחאני נתונה לשיחות הגרעין, הרשות השופטת הולכת ומחמירה מדיניות, כולל גידול משמעותי במספר ההוצאות להורג במדינה

מאת:

לפני מספר ימים הודיע דובר הרשות השופטת באיראן כי מעתה נאסר על כל כלי התקשורת במדינה לשדר תמונות, נאומים או כל מסר המיוחס למחמד ח'אתמי, שכיהן כנשיא איראן בין השנים 1997-2005. על פי הוראה זו, על כלי התקשורת נאסר להזכיר אפילו את שמו של ח'אתמי.

הרשות השופטת באיראן לא נמצאת תחת סמכותו של הנשיא, העומד בראש הרשות המבצעת, ופועלת בנפרד ממנו. ההוראה האחרונה מסמנת שלב נוסף ביחסים המתוחים בין הזרם השמרני בראשותו של המנהיג העליון ח'אמנהאי, לבין הנשיא רוחאני, שנבחר על קולות הרפורמיסטים ואנשי האופוזיציה באיראן.

שורש המשבר בין המחנה השמרני למחנה הרפורמיסטי חוזר לבחירות 2009, ולהתמודדות בין הנשיא המכהן דאז, מחמוד אחמדינז'אד, ומנהיג הפלג הרפורמיסטי, מיר-חוסיין מוסווי, אשר הצליח לגייס סביבו מחנה תומכים גדול ופעיל שהוציאו רבבות לרחובות לקראת וביום הבחירות. מיד לאחר שמשרד הפנים האיראני הכריז על תוצאות הבחירות ועל ניצחונו של אחמדינז'אד, נהרו המוני תומכיו של מוסווי לרחובות בטענה כי תוצאות הבחירות זויפו, והוצתה מחאת "הגל הירוק". למרות האלימות המשטרתית הקשה שהופנתה כלפיהם, המוחים המשיכו להפגין במשך תקופה ארוכה כשהם מחזיקים שלטים עליהם נכתב "היכן הקול שלי?".

> הלילה בו איראן הלכה לישון עם מוסווי והתעוררה עם אחמדינז'אד

תומכי מוסווי מוחים במחאה על תוצאות הבחירות, יוני 2009 (flickr, 6th Day - Mousavi inside the Crowd, CC BY 2.0)

תומכי מוסווי מוחים על תוצאות הבחירות, יוני 2009 (flickr, 6th Day – Mousavi inside the Crowd, CC BY 2.0)

ההנהגה השמרנית באיראן לא בחלה באמצעים להשתיק את גל המחאה, כולל ירי חי במפגינים וכן השמתם של מיר-חוסיין מוסווי ויד ימינו, מהדי כרובי, במאסר בית בו הם שוהים עד היום, כנראה במצב בריאותי מעורער מאוד. גחלי המחאה, עם זאת, המשיכו ללחוש עד לבחירות הבאות שהתקיימו ביוני 2013, כאשר שאלת הייצוג של המחנה הרפורמיסטי עלתה ביתר שאת. היו רבים שקראו להחרים את הבחירות, אשר בהינתן המעצר הלא חוקי של כרובי ומוסווי נתפסו כהצגה שנועדה לתת לגיטימציה לשלטון ותו לא. פלג אחר של המחנה הרפורמיסטי התגייס מאחורי מחמד ח'אתמי, שקדם לאחמדינז'אד כנשיא, אך זה הסיר לבסוף את מועמדותו לטובת חסן רוחאני, שאכן זכה בבחירות. שיתוף הפעולה הזה עומד גם הוא ברקע סלידת המחנה השמרני מח'אתמי.

פרסום הוראה זו מטעם הרשות השופטת להעלים ולהאלים את ח'אתמי בזירה התקשורתית חולל גל של תגובות נסערות ברשתות הפרסיות, הן בתוך איראן והן מחוצה לה. בין היתר הוקם דף פייסבוק בשם "נהפוך לכלי התקשורת של ח'אתמי", אשר בתוך ימים זכה ליותר משלושים וחמישה אלף תומכים. בימים האחרונים, עיתונאים איראניים כותבים על הפרשה הזו ללא הרף.

הפרשן הפוליטי נימא נאמדארי כותב:

עבורי וככל הנראה עבור לא מעטים מבני דורי, מחמד ח'אתמי הפך לסוג של סבתא: זאת שאין לה תפקיד משמעותי בניהול הבית, אבל אי-אפשר להשליך אותה הצידה כי היא נושאת את הזיכרון המשפחתי הקולקטיבי. זאת שאנחנו קשורים אליה לא בגלל מה שהיא עושה אלא בגלל מה שהיא מזכירה לנו. ח'אתמי הוא כמו סוביניר ישן שמקומו על מדף בסלון. הוא חסר תועלת, אבל בלעדיו הבית לא יהיה אותו הבית.

העיתונאית נעימה דוסתדאר:

בתור אחת ממיליוני האיראנים שפעם ראו בח'אתמי כנציג מבקשי הרפורמה והלכו בחדווה להטיל את קולם אל הקלפי, אני מודה שהתנהלותו הפוליטית איננה מייצגת אותי כבר די הרבה זמן. עם זאת, החשיבות שאני מייחסת למושג חופש הביטוי גדל עם השנים עד כדי כך שאני מאמינה שהתנגדות להגבלת חופש הביטוי היא לכשעצמה ההתגלמות של כל הרפורמות אותן ביקשנו להשיג.

העיתונאי מהדי תאג'יכ:

תומכיו של מחמד ח'אתמי מגיעים ברובם משכבות הביניים של החברה האיראנית. אלה אינם נסמכים על כלי התקשורת הרשמיים וצורכים את החדשות דרך הרשתות החברתיות, אתרים פרסיים וערוצי הלוויין. על כן השמטתו מכלי התקשורת הרשמיים לא תשפיע במאום על קשריו עם קהל היעד שלו. אדרבה; האיסור החדש הזה עשוי אף לתרום לדימויו ולמידת המהימנות הציבורית שלו ולהרחיב את מחנה תומכיו.

הקו הנוקשה שמובילה המערכת השיפוטית באיראן לא באה לידי ביטוי רק בצנזורות תקשורתיות, אלא גם במספר ההוצאות להורג, אשר גדלו משמעותית מאז כניסתו של הנשיא רוחאני לתפקידו לפני כשנה וחצי. בשבוע החולף בלבד הוצאו להורג בתוך יומיים חמישה אנשים, רובם באשמת עבירות של רצח וסמים, ושנים-עשר נוספים הועברו לתאי בידוד לקראת הוצאתם להורג. למרות הבטחותיו לשיפורים מרחיקי לכת בתחום זכויות האדם במדינה, ספק אם רוחאני יכול להשפיע באופן ממשי על התנהלות זו, ובכל מקרה תשומת ליבו של הנשיא נתונה בימים אלה לשיחות שמנהל שר החוץ שלו, זריף, בסוגיית תוכנית הגרעין של איראן. הצלחתן של שיחות אלה, והשלכותיהן הצפויות על שיפור המצב הכלכלי באיראן, נמצאות ככל הנראה במקום גבוה יותר בסדר העדיפויות של הנשיא רוחאני.

.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf