newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שיטת פוירשטיין מצליחה היכן שהמבחן הפסיכומטרי כשל

מזה שנים גורמים שונים קוראים לביטול המבחן הפסיכומטרי, בטענה שהוא אינו מנבא הצלחה אקדמית, ומוטה תרבותית וכלכלית. שיטה שהגה פרופסור ראובן פוירשטיין יכולה להוות חלופה מצוינת, אבל פוליטיקאים ואנשי האקדמיה מתבצרים בעמדתם

מאת:

שוב דנו השבוע בכנסת בבחינה הפסיכומטרית המשמשת כלי מיון בקבלה לאקדמיה. שוב נטען כי זהו כלי שאינו מנבא הצלחה בלימודים אלא משמש חסם תרבותי וכלכלי. שוב הצביעו על חלופה המאבחנת פוטנציאל למידה לעתיד ולא מצב קיים. ושוב האקדמיה נותרה בצורה, ונציגיה הדפו בטיעוני סרק את האפשרות לשינוי.

זאת הזדמנות להמליץ על ספר חדש: "אבי הפוטנציאל האנושי" (הוצאת משכל, 2021), על חייו ויצירתו של פרופסור ראובן פוירשטיין, שפיתח את שיטת האבחון להערכת כושר ההשתנות. הוא שאמר: "תראה לי הצלחונת אחת [אצל התלמיד] ושאל את עצמך מאיפה היא באה". מנקודת ראשית זאת, יש לגזור את היחס לתלמיד ואת המשך ההוראה והלמידה.

"ממצאי המחקר מצביעים על כך שהיתרון של האשכנזים בהשכלה גבוהה ובהכנסה לא הצטמצם". תלמידים במבחן (יוסי זליגר / פלאש 90)

הצעות חוק לביטול המבחן הפסיכומטרי

על שולחן הכנסת מונחות מספר רב של הצעות חוק פרטיות, המבקשות לבטל את המבחן הפסיכומטרי ככלי למיון מועמדים להשכלה גבוהה. הראשונה שבהן (ככל שמצאתי) הוגשה באוגוסט 2000 על ידי חברי הכנסת אילן גילאון ויוסי שריד. מאז חברי הכנסת שונים חזרו והעלו את ההצעה, שמעולם לא התקבלה.

שלושה נימוקים מוזכרים בהצעת החוק המקורית, והן נכונים גם כיום: ראשית, מחקרים לא מצאו קשר בין הציון הפסיכומטרי של מועמד לבין הצלחתו בלימודים באוניברסיטה. כלומר, מבחן המיון לאקדמיה כלל אינו מנבא הצלחה בלימודים אקדמיים. שנית, המבחן מוטה תרבותית, ולכן מהווה חסם עבור צעירים מקבוצות אוכלוסייה שונות כגון חרדים, ערבים, מזרחים ומהגרים. ולבסוף, במקביל למבחן, שהונהג לראשונה ב-1981, התפתחה תעשיית קורסי הכנה למבחן המוסיפה חסם כלכלי כבד על החסם התרבותי.

הקבוצות המוחלשות הנפגעות מהפסיכומטרי

השבוע יזמו מספר חברי כנסת דיון בנושא בוועדת החינוך של הכנסת, או ליתר דיוק בוועדת המשנה להשכלה הגבוהה בראשות ח"כ יוסי שיין (ישראל ביתנו). שיין הוא פרופסור במדעי המדינה, חבר (לשעבר) בוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. זה חשוב, משום שהוא מייצג צד בדיון.

בזה אחר זה הציגו הח"כים את הצד השני, כלומר את מגזרי האוכלוסייה המוחלשים הנפגעים מהמבחן הפסיכומטרי. חברי הכנסת איימן עודה ואימאן חטיב יאסין הזכירו את עשרות אלפי הסטודנטים הערבים שלמדו ולומדים בירדן, ברשות הפלסטינית, ובמדינות שונות בעולם, רק משום שנחסמה דרכם ללמוד באוניברסיטאות בישראל.

חברי הכנסת אמילי מואטי ויעקב מרגי דיברו בשם המזרחים, יהודים דור שלישי ליוצאי מדינות ערב, הנחסמים תרבותית מלהצליח במבחן. ח"כ יום טוב כלפון דיבר בשם המהגרים לישראל, שלמדו והשכילו במערכות חינוך שונות מזו שלנו, ומתקשים בשל כך לעמוד במבחן.

ח"כ עלי סלאלחה דיבר בשם הדרוזים. הוא סיפר כי סוריה מעודדת את הדרוזים תושבי הגולן ללמוד באוניברסיטה בדמשק, באמצעות פטור מתשלום שכר לימוד והקלה בתנאי הכניסה. כתוצאה מכך, כך אמר, שיעור הרופאים מכלל 22 אלף תושבי הגולן הדרוזים, גדול עשרות מונים (פי 32 לפי הנתונים שהציג), משיעור בוגרי רפואה בקרב הדרוזים הישראלים.

מחקרים מראים: אכן יש אפליה

הטענות של חברי הכנסת מגובות בממצאי מחקרים. מחקר שפרסם הביטוח הלאומי בקיץ האחרון (יוני 2021) בחן את פערי ההשכלה וההכנסה בין יהודים ילידי ישראל בני דור שני ושלישי להגירה ממוצא מזרחי, אשכנזי ומעורב.

בשורה תחתונה: "ממצאי המחקר מצביעים על כך שהיתרון של האשכנזים בהשכלה גבוהה ובהכנסה לא הצטמצם". שיעור בעלי תואר ראשון, שיעור הלומדים באוניברסיטאות לעומת מכללות וההכנסה הכספית – כולם גבוהים יותר בקרב אשכנזים מאשר מזרחים, הן בדור השני והן בדור השלישי.

דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מאוגוסט האחרון, מציג גם הוא נתונים דומים. החוקרים בדקו את השיעור המצטבר של סטודנטים חדשים בקבוצות הגיל הרלוונטיות, לפי אשכול חברתי כלכלי של יישוב המגורים (או שכונה בערים הגדולות). הנתון שהתקבל מנבא למעשה את הסיכוי של אדם להיכנס בשערי ההשכלה הגבוהה עד גיל 30.

ניתן לראות בתרשים המצורף, שהסיכוי של צעיר מהחמישון העליון להתקבל לאקדמיה (69.3 אחוז) גדול פי יותר מארבעה, מאשר הסיכוי של צעיר מהחמישון התחתון (16.3 אחוז).

ממצאים דומים פרסמה גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בשנת 2019, הסיכוי של צעיר שלפחות אחד מהוריו בעל השכלה גבוהה להיכנס לאקדמיה, גבוה פי שניים וחצי מהסיכוי של צעיר שלהוריו אין השכלה גבוהה. בחוג לרפואה הפערים הם הגדולים ביותר. למועמד שלאחד מהוריו השכלה אקדמית סיכוי של קרוב לפי שבעה להתקבל לחוג לרפואה מאשר מועמד שהוריו אינם אקדמאים.

הסיכוי להתקבל לאקדמיה גדל אם כך ככל שהמועמד הוא ממוצא אשכנזי, שהוריו משכילים, מתגוררים במרכז הגיאוגרפי של ישראל, ועמידים מבחינה כלכלית. למבחן הפסיכומטרי יש חלק בהתמיינות הזאת.

שיטת פוירשטיין להערכת כושר ההשתנות

בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת יצא פרופסור ראובן פוירשטיין (1921-2014) בשליחות מפעל "עליית הנוער" למחנות פליטים בדרום צרפת. במחנות רוכזו צעירים שורדי השואה מאירופה, יחד עם בני נוער ממדינות צפון אפריקה, שהיו בדרכם לישראל. הוא עמד על הפער שבין ההתרשמות האישית מתבונתם ועצמאותם של הצעירים, לבין תוצאות המבחנים והאבחונים הסטנדרטיים שהם הפיקו.

על רקע זה החל לחפש אחר דרך להוכיח את הפוטנציאל הלימודי שלהם, ולא את יכולותיהם בעת ההיא. הפתרון שפיתח גאוני בפשטותו, ומוכר בשם "אבחון דינמי" או "אבחון להערכת כושר ההשתנות".

האבחון מתנהל בשלושה שלבים: תחילה עורך המועמד מבחן אבחון "רגיל", ובו שאלות דומות לאלה של המבחן הפסיכומטרי. בשלב השני (והחשוב!) המאבחן הופך למורה, ומקנה לנבחן כלי חשיבה שיסיעו לו לפתור את השאלות. בשלב שלישי המועמד חוזר על הבחינה הראשונה. בהשוואה בין שני מהלכי הבחינה, מוערכת יכולתו להשתמש בכלי החשיבה שהוקנו לו, והיא שמעידה על כושר ההשתנות העתידי שלו.

שנים רבות ניהל פרופסור פוירשטיין את הקליניקה להדרכה ולקידום הילד בעליית הנוער. בתקופה זאת הוא פיתח תוכנית לימודים ("העשרה אינסטרומנטלית") המקנה לתלמידים כלי חשיבה ולמידה בסיסיים, המשמשים אותם בלימודי תחומי הדעת השונים.

הוא התגאה בכך שבתקופתו נסגרו 11 בתי ספר לחינוך מיוחד לילדי מהגרים מצפון אפריקה, שכן בזכות התערבותו הופנו התלמידים לבתי ספר רגילים. על מפעלו החינוכי הוענק לו בשנת 1992 פרס ישראל. עוד על האיש, קורות חייו ויצירתו החינוכית, ניתן כאמור לקרוא בספר החדש: "אבי הפוטנציאל האנושי" (הסכת על הספר בכאן 11).

שיטת פוירשטיין מצליחה במקום בו הפסיכומטרי כשל

האלטרנטיבה לפסיכומטרי הממיין היא, אם כך, אבחון הממוקד בהערכת פוטנציאל הלמידה של המועמד, ולא מדידת רמתו הנוכחית. את הדברים הציג בדיון בכנסת ד"ר רפאל פוירשטיין, בנו של מייסד מכון פוירשטיין, ומנהלו כיום.

המכון ליווה בשנים האחרונות 500 סטודנטים, רובם מיוצאי אתיופיה ואחרים תושבי הפריפריה (קובץ וורד). הסטודנטים התקבלו לאוניברסיטאות על יסוד מבחן המיון של שיטת פוירשטיין, ולמדו בחוגים מועדפים כגון מדעי הטבע, מדעי המחשב, הנדסה, משפטים ופסיכולוגיה.

התברר כי שיעור הנושרים מהלימודים בקבוצת הניסוי היה 5.7 אחוזים, בהשוואה ל 7.4 אחוזים נשירה של העוברים את מיון הפסיכומטרי. שיעור המסיימים את חובות הלימודים לתואר ראשון בזמן (שלוש שנים) היה 78.7 אחוזים בקבוצת הניסוי, לעומת 58.5 אחוזים מהסטודנטים שעברו מיון פסיכומטרי.

לאקדמיה טיעוני סרק דמגוגיים

אלא שכל הטיעונים וההוכחות לא הזיזו את אנשי האקדמיה מעמדתם. בראשם ח"כ שיין, יו"ר הישיבה, ופרופ' איילר זיסר, אף הוא חבר במועצה להשכלה גבוהה. הם (ואחרים) טענו שיש כיום די פתרונות לבעיה: מסלולי לימוד אקדמיים מחוץ לאוניברסיטאות שאינם מחייבים בחינה פסיכומטרית, חוגים באוניברסיטאות שמאפשרים כניסה ללא פסיכומטרי, ותוכניות תמיכה והעצמה במימון המועצה להשכלה גבוהה לסטודנטים המגיעים מרקע מוחלש.

כל זה נכון, אבל מדובר בפתרונות העוקפים את הבעיה ומציעים לה חלופות בשוליים. הם אינם מתמודדים עם הבעיה המהותית: החסם התרבותי והכלכלי שבמבחן הפסיכומטרי.

עוד נטען שצוואר הבקבוק כלל אינו בבחינה הפסיכומטרית, אלא במספר הסטודנטים המוגבל שניתן לקלוט בחוגים המועדפים. כמו כן, כניסה פתוחה והמונית לחוגים אלה, תגביר את הנשירה מהלימודים, נשירה שעלולה לפגוע בצעירים שהתקבלו ללא הכנה או כישורים מספיקים.

גם אלה טיעוני אמת, אבל גם הם אינם מתמודדים עם המהות. יהיה מספר הסטודנטים אשר יהיה בכל חוג, השאלה היא מדוע דווקא צעירים מרקע תרבותי אחד מתקבלים אליהם באופן דומיננטי. יתרה מכך, גם לשיטת פוירשטיין יש לקיים מיון בכניסה, אולם המיון צריך להיות תואם את יכולת הלמידה העתידית, ולא את הרקע החברתי כלכלי שממנו מגיע המועמד.

מחפשים הצלחות ולא אתגרים

את הסיכום ניתן לגזור מדברי פרופ' פוירשטיין (עמ' 261 בספר): "אנו שבויים בידיה של מערכת החינוך, שהיא מכוונת תוצר ולא מכוונת תהליך. המערכת, מהגיל הרך ועד האוניברסיטה, מתעניינת בממוצע הבגרויות שלנו, בציון הפסיכומטרי, ובכל מערכות המדידה המשוכללות שהיא יצרה. אך מרוב מספרים אנו לא רואים את הילד שמאחוריהם. המספרים מנצחים את האמונה בכוחו של החינוך. מוסדות החינוך לא מחפשים אתגרים אלא הצלחות".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf