newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

צרות ברשימה המשותפת? עימות בין אנשי חד"ש לבל"ד

למול עיניהם המשתאות של עיתונאים, רבו פעילים מרכזיים בחד"ש ובל"ד, בקבוצת הוואטסאפ שמפעילה הרשימה המשותפת לכלי התקשורת. הוויכוח בנושא סמכויות דוברי הרשימה המרובים, חושף טפח ממאבקי הכוח שמתנהלים מאחורי הקלעים

מאת:

עימות בין אנשי חד"ש לבל"ד בקבוצת הוואטסאפ שמפעילה הרשימה המשותפת לעיתונאים מאפשר הצצה למתחים הקשים מאחורי הקלעים בין הגורמים המרכיבים את הרשימה. חשוב לציין כי מדובר בקבוצה פומבית לכלי התקשורת.

מאז הבחירות אין למעשה דוברות רשמית שמנהלת את ההתנהלות התקשורתית של "הרשימה המשותפת" והעבודה התקשורתית נעשית על ידי גורמים רבים מתוך המפלגות המרכיבות את הרשימה ועל ידי יועצי התקשורת של חברי הכנסת. מאחורי החזות המרעננת של הרשימה המשותפת מתנהלת מלחמת עולם על חלוקת התפקידים בין הגורמים והמפלגות השונות.

יועצות התקשורת, רעות מור ואמילי מואטי, שעבדו עם הרשימה המשותפת בזמן הבחירות מטעם חד"ש ובל"ד (בהתאמה) כבר לא בתפקיד, ולמרות שנעשו ניסיונות רבים לקבוע מנגנון דוברות לרשימה הדבר טרם צלח. השליטה בדוברות מאפשרת שליטה במסרים ובבולטות של חברי הכנסת והמפלגות השונות בתוך הרשימה, ולמפלגות קשה להגיע להסכמה שתשביע את רצון כולם.

הכל החל בשאלה תמימה של עיתונאית שביקשה לדעת האם הרשימה המשותפת מעורבת בסוגיית טבח הדרוזים בסוריה. בתגובה שלח רג'א זעאתרה, פעיל מרכזי בחד"ש, את תגובת מפלגת חד"ש בנושא. אז הגיב סאמי עלי, פעיל מרכזי בבל"ד, לעיני כל העיתונאים בקבוצה: "נא לא לפרסם הודעות או הצהרות מטעם מפלגות או כל גוף אחר בקבוצה כאן. הקבוצה מיועדת אך ורק לפרסום הודעות וחומרים מטעם הרשימה המשותפת. תודה".

זעאתרה ענה: " להזכירך, סמי ידידי, אינך דובר הרשימה כפי שאתה מנסה להציג את עצמך. אתה אמון על העברת הודעות מטעם הרשימה לתקשורת, ותו לא. מן הסתם גם אתה לא קובע מה כותבים כאן ומה לא. במידה ויש לך הערה או הצעה כלשהי, אתה יכול להציע אותה בפורום הנכון – ולא כאן. ההודעה הנ"ל יצאה בשם תנועת חד"ש, ומבטאת גם את עמדת חמשת הח"כים שלה במשותפת. הודעות כאלה תמשכנה להתפרסם כאן ככל הנדרש. יום טוב".

בתגובה הסיר אותו עלי מקבוצת הוואטסאפ, והדוברת של ח"כ דב חנין החזירה אותו חזרה. אז התערב איש חד"ש אלון-לי גרין, מי שניהל את קמפיין הרשימה המשותפת בעברית בזמן הבחירות: "סמי אין לך את הסמכות להסיר אנשים מהקבוצה הזו ואני מציע שבאופן כללי תפסיק לחרוג מתפקידך".

אחד העיתונאים הודיע שהוא מביא פופקורן, ועלי הודיע לגרין "מה שכן, עובדה שתפקידך מוגדר. נא לא להתערב בסמכויות של אחרים". ואז התערב גם ענאן מעלוף עוזרו של יו"ר הרשימה איימן עודה: "סמי, בוא לא נקבע אחד לשני את הגדרות התפקידים!". רק אז התערבה אמילי מואטי, מצוות הדוברות לשעבר והזכירה "יש כאן עיתונאים. לא לעניין".

הוויכוח הזה, שיכול להראות מעט קטנוני, משקף הרבה מהמתחים הפנימיים ברשימה המשותפת, שחוברה לה בפלסטרים רעועים לצורכי הבחירות ובעקבות העלאת אחוז החסימה. האתגר המרכזי של הרשימה, מהרגע הראשון להקמתה, הוא היכולת של כל מרכיביה לשים את האגו בצד כשצריך, למצוא את נקודות ההשקה וההסכמה בלי להמעיט מהאידאולוגיה של כל מפלגה, ובצורה שתאפשר להניע מהלכים ולנצל את 13 המנדטים שהשיגו ביחד בצורה האפקטיבית ביותר. בינתיים נראה שמאבקי הכוח באים לפני טובת ציבור הבוחרים.

רצינו לפנות לבקש תגובה מהדוברות הרשמית של המפלגה, אולם אין כזאת.

> עיריית ירושלים מונעת ממורי נהיגה ערבים ללמד בשבת בשכונה חילונית

צילום מסך

צילום מסך

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf