"צריך לסייע להם". פסיקה של רב לטובת מבקשי המקלט

כפי שדיווח כאן אורן זיו, אחת הקהילות שנפגעו באופן הקשה ביותר עד כה ממגפת הקורונה היא קהילת מבקשי המקלט. על פי ההערכות, יותר משבעים אחוז מחבריה מתמודדים עם משבר של ממש אחרי שרבים פוטרו או הוצאו לחופשה ללא זכויות סוציאליות.

לפי ההערכות, 70 אחוז ממבקשי המקלט פוטרו או הוצאו לחל"ת. מבקש מקלט בדרום תל אביב (צילום: אורן זיו)

האבסורד הגדול הוא שלקהילה הזו יש רזרבות כספיות, רק שאלה אינן נגישות להם: כספי הפיקדון בגובה 20 אחוז משכרם, שמעסיקיהם מחויבים לנכות ולהעביר לקרן מיוחדת, שמבקשי המקלט אמורים לפדות אותה רק אם וכאשר יעזבו את הארץ. כעת, עם העמקת משבר הקורונה – העלול להביא את קהילת מבקשי המקלט, שאינה נהנית מכל רשת ביטחון סוציאלית, לקטסטרופה של ממש – נשמעים יותר ויותר קולות הקוראים למדינה לשחרר את הכספים האלה, השייכים למבקשי המקלט בדין. היום נודע שהמדינה מוכנה לאפשר לכל מבקש מקלט לשחרר 2,700 שקל מכספי הפיקדון הזה, אבל לכולם ברור שהסכום הזה לא יכול להספיק.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

בעוד הקריאות הללו מכוונות לממשלה ובראש ובראשונה לשר הפנים אריה דרעי, ד"ר אורי וייס, עמית באקדמיה על שם פולונסקי במכון ון-ליר, בחר לפעול במסלול אחר: פניה אל הממסד התורני. במכתב ששיגר לסגן שר האוצר, ח"כ יצחק כהן, הזמין אותו וייס להידיין בעניין זה בפני בית הדין ״הליכות עולם״, בית הדין שהוקם על ידי הרב עובדיה יוסף, ששימש גם כנשיאו.

במכתב, העמוס ציטוטים מן המקורות, כותב וייס בין היתר: "אי-השבת כספי הפיקדון עלולה לעלות לא רק כדי גזילת הרש, אלא כדי גזילת אדם מפת לחמו האחרונה, ולמה לנו לחוב בגזילתם זאת? […] וכידוע 'מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל מפני דרכי שלום' (גיטין ס״א, א), וקל וחומר שאנו מצווים בעת הישבר מטה לחמם בימי המגיפה למצער להשיב להם פקדונם שהפקידו בעל כורחם, ודמים אלו הם מבחינתם אוכל נפש ממש […] יתרה מזאת, אי-השבת כספי הפיקדון היא בגדר חילול שם שמיים גדול, והוצאת שם רע לעם ישראל, וכל זאת עוד בתקופת מגיפה, וההיסטוריה מלמדת שבתקופות מגיפה מחפשים שעירים לעזאזל, מה שאולי חלילה עלול גם להרבות הסכנה ליהודים בעולם. וכנאמר במסכת ברכות: 'ישראל אינם ניצולים אלא במצוות', והרי 'פריעת בעל חוב מצווה', ולמה לנו להחמיץ מצווה זו הבאה לידינו?"

פעולה דומה של וייס נשאה בעבר פרי חלקי: בעקבות תביעה שהגיש לבית הדין "הלכות עולם" נגד כוונתו של דרעי לגרש את מבקשי המקלט, בית הדין אכן זימן את דרעי לדין תורה. דרעי נתלה בזמנו באיסור מצד היועץ המשפט לממשלה ולא הגיע לדיון. ככלל, שרים וסגני שרים, גם האדוקים שבהם, נוטים שלא להגיע לדין תורה, דיון המחייב את הנוכחות של שני הצדדים בטרם החלטה. על כן החליט וייס לפנות לערוץ תורני אחר – פסיקת הלכה.

וייס שיגר בעניין זה מכתב לרב גולן אלוף, שהיה ממקורביו של הרב עובדיה יוסף והמגיה של חלק מספריו, ומשמש היום כראש כולל לדיינות בכולל "יחוה דעת". אל המכתב צירף וייס גם קישורים לכתבות על מצבם האקוטי של מבקשי המקלט והצורך הדחוף שלהם בכספי הפיקדון.

הרב גולן אלוף הבין למצוקתם של מבקשי המקלט. "דבריך נכונים וברורים שאסור לאפשר מצב נורא כזה מבני אדם שמצבם עגום מאוד", הוא כתב בתשובתו לוייס. "איזה מקום יש להחזיק בפיקדון (כפוי) בסיטואציה הנוכחית. הרי זה עצמו מהוה סיכון שמעמידים אנשים במצב בלתי אפשרי. ומפרנסים עניי גויים עם עניי ישראל. צריכים לסייע להם ולא לנוטשם. הבעיה הפוליטית לא רלוונטית בימים אלו של שידוד מערכות וזה ברור. אני תקוה שדבריך יגיעו לאזנים קשובות וללב יהודי רחום שיפעלו לכלכל גם את הפליטים. ואני מצרף בזה את קריאתי לקריאתך".

תגובה חיובית קיבל וייס גם מהרב יובל שרלו, ראש ישיבת "אורות שאול" וחבר בארגון רבני צהר ובפורום תקנה. שרלו כתב כי יעסוק בסוגיה זו בשיעורו המוקלט במסגרת דיון בסוגיה "וגר לא תונה". כעת נותר לקוות כי רבנים נוספים ילכו בעקבות שרלו ואלוף, וכי העמדה האמיצה שנקטו תיושם גם בפועל על ידי המעסיקים.