newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חמש הערות על ראיון "הארץ" עם סטיבן וולט על השדולה הישראלית בוושינגטון

מאת:

חמי שלו ערך ראיון מעניין עם סטיבן וולט, מחבר הספר (ביחד עם וולט מירשהיימר) על השדולה הפרו-ישראלית בארצות הברית. הספר פורסם לפני כמעט עשור, אבל הסוגיה רלבנטית מתמיד. לאורך הראיון, שלו מתעמת עם וולט, ובהמשך הוא הולך הכי קרוב שאפשר להאשמת המרואיין שלו באנטישמיות. אלו שני הסנט שלי:

1. וולט – שיצא לי לשמוע אותו אישית – הוא בעיני מנתח מבריק. בגלל הספר שלו על הלובי היהודי, הוא מוערך היום בעיקר בשמאל אבל הוא למעשה אחד הדוברים הבולטים של הריאליזם, שתמיד היה אחד משני קווי המחשבה הבולטים במדיניות החוץ האמריקאית. אני ממליץ מאוד לקרוא את הניתוחים שלו בפוריין פוליסי. כמו ההערות שלו בעניין הנשיא לשעבר מורסי בראיון ב"הארץ", הוא די מאופק בדרך כלל ולא מהסס להודות בטעויות.

2. הראיון מתמקד בטענה שארצות הברית לא היתה יוצאת למלחמה בעירק ללא השפעת הלובי הפרו ישראלי. זה סיפור שכבר נאמר עליו הכל, וחבל שמוקדש לו כל כך הרבה נפח, כסוגיה רחבה ומרתקת על הלובי מונחות על השולחן – הבחישה הפומבית חסרת התקדים של ביבי בפוליטיקה הפנימית האמריקאית בענייני איראן ותהליך השלום. אני מקווה שחמי שלו לא בחר להתמקד בעירק דווקא כי זו קרקע בטוחה יחסית מבחינתו, כי שם הטענות של וולט ומירשהיימר הכי פחות משכנעות.

3. אני חושב שהספר של וולט ומירשהיימר מאוד מאוד חשוב, למרות שאני לא מסכים עם התיאוריה שלהם. אני חושב שביחסים המוזרים של ישראל וארצות הברית יש ממד גדול של אתוס ודימוי עצמי משותפים (כמו שפרופ' בן צבי תמיד מדגיש) ויחסי מדינת חסות – מעצמה אימפריאלית (כמו שחומסקי אומר. וולט מדבר על חומסקי בראיון כמו שהוא שונא שמדברים עליו). וולט ומירשהיימר צמצמו מאוד את הסיפור לצורכיהם, וניקו ממנו כמעט לחלוטין מאפיינים תרבותיים ואחרים.

4. כמובן שהטענות בספר לא אנטישמיות. מותר לטעון שללובי הפרו-ישראלי יש כח מטורף ושהוא מוציא את אמריקה למלחמות. גם אם הטענה הזו לא נכונה וגם אם היא נכונה, היא לא אנטישמית.

5. לבסוף, כל הכבוד לחמי שלו על האופן שבו הוא חשף את עצמו בכתבה לגבי הרגשות (השליליים) שוולט עורר בו. אני חושב שהוא פתח את הדלת להמון ביקורת עליו, וזה מעשה אמיץ. ולמרות הכעס שלו על וולט, הוא פרש את הטיעונים שלו באופן בהיר ומעניין, ככה שאני בטוח שהרבה אנשים הסכימו בוויכוח ביניהם דווקא עם וולט. שלו יכל להסתתר מאחורי "אובייקטיביות" מזויפת ולעשות מהמרואיין שלו בדיחה. הוא בחר אחרת. אם כל הכתבות היו נכתבות ככה, היינו מבינים טוב יותר את התקשורת ואת העולם.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf