newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סטטוס קוו חדש בי-ם: אין כניסה לדגלי ישראל בעיר העתיקה

אתמול התברר סופית כי הצעירים במזרח ירושלים קבעו מציאות חדשה בשטח, שבמסגרתה פעילי ימין אינם יכולים לצעוד בחופשיות בתוך העיר העתיקה. עוד התברר כי רבים ממשתתפי האירוע הגזעני והאלים מתעניינים בעימותים יותר מאשר בריקודים

מאת:

במהלך מצעד הדגלים אתמול (שני) התברר סופית כי במזרח ירושלים יש סטטוס קוו חדש: פעילי ימין ומתנחלים אינם יכולים עוד לצעוד בחופשיות בעיר העתיקה, בטח שלא עם דגלי ישראל, כפי שהתרגלו לעשות שנים ארוכות.

בימין אמנם ניסו לצייר את המצעד אתמול, שהותר לו להגיע לשער שכם, כהצלחה. אבל כלל לא בטוח שבטווח הארוך יש להם סיבה לחגוג.

מצעד הדגלים בשער שכם במזרח ירושלים, 15 ביוני 2021 (צילום: אורן זיו)

מצעד הדגלים בשער שכם במזרח ירושלים, 15 ביוני 2021 (צילום: אורן זיו)

ביום ירושלים, שחל ב-10 במאי, מסלול המצעד המתוכנן שונה מראש כדי שלא יעבור בעיר העתיקה. בהמשך המצעד בוטל לגמרי, כאשר במהלכו נורתה רקטה מעזה לכיוון ירושלים. כשהצועדים עברו בכיכר צה"ל בדרכם לשער יפו נשמעה האזעקה, ומאות רצו כדי לתפוס מחסה בבניין העירייה הסמוך.

מצעד נוסף שהיה אמור להתקיים ביום חמישי שעבר, עוד בתקופת כהונתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בוטל גם הוא. בסופו של דבר, הממשלה הקודמת השיגה פשרה, והשר לביטחון פנים החדש, עמר בר לב, אישר אותה: המצעד יגיע עד שער שכם, שם המפגינים ירקדו, ובהמשך הצעדה תעבור בשולי הרובע המוסלמי.

כלומר, מלכתחילה המצעד לא היה אמור לעבור ברובע המוסלמי, אך בפרסומים המארגנים הדגישו כי הוא יעבור שם – עדות נוספת למטרת המצעד לפיהם – להתסיס ולהתעמת. גם המסלול הזה שונה לבסוף, לפי דיווחים בסיכום עם מצרים ובלחץ של חמאס.

כהצדקה למצעד, וכתשובה לטענה שמדובר בפרובוקציה, טענו אנשי ימין רבים, ובהם מארגני המצעד, כי לא ייתכן שיהודים לא יוכלו להניף את דגל ישראל בבירת המדינה. אך המצעד שלהם הוכיח בדיוק את ההיפך. מזרח ירושלים היא שטח כבוש, אף שישראלים רבים מכחישים ומדחיקים את זה, והמציאות בשטח מכתיבה את יכולת הפעולה שם, כשגם הממשלה – הנוכחית והקודמת – והמשטרה נאלצות להכיר בכך.

גם העובדה שהמשטרה מנעה מאיתמר בן גביר, חבר כנסת עם חסינות, לצעוד בשבוע שעבר, אפילו בלי דגל, בעיר העתיקה, מעידה על הסטטוס קוו החדש. בן גביר עצמו נאלץ להכיר אתמול בעובדה שהמצעד לא עבר ברחוב אל וואד (הגיא), ואמר: "זאת חרפה, זאת פגיעה בחופש הביטוי, זאת צנזורה, זה חמור מאוד. מגבילים יהודים בירושלים. אנחנו כאן כדי להגיד לחמאס – זה שלנו".

למרות זאת, אמרה אתמול ח"כ מאי גולן (הליכוד): "אנחנו כאן בזכות ולא בחסד. אנחנו פה, ונמשיך לצעוד בכל מקום". מנכ"ל מפלגת הציונות הדתית, יהודה ולד, אמר: "התמונות כאן הן אמירה לעם ישראל שיהודים יכולים לצעוד עם דגלי ישראל ושום טרור לא יאיים עלינו. עם ישראל ינצח".

הסטטוס קוו החדש לא קרה רק בגלל איומי החמאס, שגם מומשו בחודש שעבר, אלא לא פחות בגלל המאבק העיקש של תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים נוספים – שיצאו לרחובות בהתחלה נגד הגדרות שהוצבו בשער שכם, בהמשך נגד האלימות באל אקצא ושייח' ג'ראח, ולבסוף נגד המצעד. בסופו של יום, הם אלה שקבעו את המשוואה החדשה מול המשטרה והממשלה.

גם אתמול התעמתו מאות צעירים פלסטינים עם שוטרים, במחסומים שהוקמו במרחק של כמה מאות מטרים משער שכם. כלי התקשורת הרבים שהיו בשער שכם לא תיעדו את העימותים, שנדחקו לסמטאות באזור רחוב סאלח א-דין. בסך הכל נפצעו 33 בני אדם, אחד מהם במצב קשה מכדור ספוג, ו-17 פלסטינים נעצרו. אף אחד מפעילי הימין לא נעצר.

מהמשטרה נמסר בתגובה: "אמש החל משעות הצהריים נפרסו כוחות המשטרה במסלול המצעד במטרה לאפשר את קיום האירוע, תוך הקפדה על שמירת ביטחונם של המשתתפים הרבים, שמירה על הסדר הציבורי, הסדרת והכוונת התנועה. במהלך המצעד, כוחות המשטרה עצרו 17 חשודים ברחובות הסמוכים למסלול המצעד בשל הפרת סדר של עשרות מפגינים, שחלקם יידו אבנים ותקפו שוטרים. במהלך הפרות הסדר נפצעו שני שוטרים, שפונו לטיפול רפואי".

אלימות קשה כלפי פלסטינים מצד המשטרה

למרות הסטטוס קוו החדש, חשוב לציין שמצעד הדגלים אתמול היה אירוע גזעני ואלים, במיוחד בהתעקשותו ובאישור שקיבל להגיע לשער שכם, המקום הציבורי החשוב ביותר במזרח ירושלים, שהפך לסמל המאבק בכיבוש.

האלימות הגיעה קודם כל מצד המשטרה, שמשעות הבוקר "המליצה" לבעלי עסקים פלסטינים לסגור. בהמשך, המשטרה חסמה את אזור שער שכם בגדרות ובמחסומים ברדיוס גדול של כקילומטר, והוציאה בכוח רב פלסטינים מהאזור, כולל שימוש באלות ובמכות.

לפני ואחרי המצעד, המשטרה נהגה באלימות קשה כלפי פלסטינים ששהו במרחב הציבורי, כאשר חלקם סירבו להתפנות כמחאה נגד המצעד. כפי שראינו בחודש האחרון, מאז המאבק נגד הגדרות בשער שכם המשטרה לא מההסת להפעיל אלימות ולעצור פלסטינים, גם ללא סיבה מוצדקת.

צעירים שלא התפנו מהר מדי, שקראו לעבר הצועדים או שהתווכחו עם שוטרים, נגררו בכוח למעצר. ילד בן 7 עוכב בטענה שניסה לשרוף דגל ישראל. נשים הוכו ונדחפו באלות. הפעיל מוחמד אבו חומוס מעיסאוויה נעצר, ונלקח אזוק לתחנת המשטרה.

"אין לנו בית קולנוע, אין לנו קניון, יש לנו רק את שער שכם", הסביר לי השבוע אבו אחמד, תושב מזרח. "זה המקום היחיד שיש לנו להיפגש".

גם עם סיום המצעד המשטרה לא פתחה את החסימות במשך שעות. מוכר פלסטיני שניקה את הרחוב נעצר, וחברו גם ספג איומים מהשוטרים שיעצר אם ימשיך לטאטא את המדרכה ליד הדוכן שלו. "יש הרבה מה לנקות, את כל הגזענות שלהם", הוא סיפר אמש. כשהשוטרים איימו עליו, הוא ביקש לדעת למה לא עוצרים את פעילי הימין שלפני רגע קיללו אותו, ונותר ללא תשובה.


בהמשך, שוטרים, ובהם מפקד תחנת שלם רונן חזוט, התנפלו על קבוצה אחרת שטיטאה את רחבת שער שכם, והחרימו מטאטאים. זו דוגמה קטנה שממחישה היטב את הרצון למנוע כל סממן של בעלות פלסטינית על מזרח העיר, אפילו אם היא קשורה לניקיון המרחב הציבורי שלהם.

במהלך המצעד, כמיטב המסורת, רבים מהצועדים – ולא רק קומץ, כפי שתואר בחלק מהדיווחים – צעקו "מוות לערבים", "שיישרף לכם הכפר", וכמובן את שיר הנקמה "נקם אחד משתי עיני מפלסטין". רבים מהצועדים, חלקם קטינים, ניסו להסתער לכיוון מעט הפלסטינים שנשארו לשמור על העסקים שלהם, אך נבלמו על ידי השוטרים.

אמנם האירוע מכונה "מצעד הדגלים", אך רק חלק ממשתתפיו עסקו בריקוד ברחבת שער שכם עם דגלים, ורבים אחרים התאספו מול החנויות בצדו השני של השער ומול מחסומי המשטרה, מכיוון שהניסיון להתעמת עניין אותם יותר מהריקודים. כשלא מצאו עם מי להתעמת, הם התמקדו בעיתונאים הרבים שהיו במקום מתקשורת ישראלית, זרה ובעיקר פלסטינית. הם קיללו, ירקו, השליכו על העיתונאים בקבוקי מים וניסו להכותם. המשטרה עשתה מעט מאוד כדי להגן על העיתונאים, ואף בחרה לדחוף חלק מהם לאחור.

כאמור, לפי הדיווחים אף פעיל ימין לא נעצר. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אם פלסטינים, גם בודדים, היו מעזים לצעוק "מוות ליהודים" בירושלים. ולא צריך לדמיין. בשבועות האחרונים נעצרו פלסטינים רבים על הרבה פחות מזה, בין אם זה היה צילום שוטרים בנייד, קריאות בערבית או סתם ישיבה במרחב הציבורי.

עוד עובדה שהתגלתה אמש במצעד היתה שבלי התשתית של הסעות מישיבות, בתי ספר ותנועות נוער וההתכנסות של הממסד הציוני-דתי ביום ירושלים הרשמי – מספר הצועדים אינו גדול כלל. רק כמה אלפים בודדים (5,000 לפי אתרי הימין) הגיעו למצעד, לעומת עשרות אלפים בשנים קודמות. במצעדים בשנים קודמות נטען כי "מיעוט" קילל והתנהג באלימות. כשמדובר במאות מתוך אלפים בודדים, ממש אי אפשר לטעון כך.

בין מארגני המצעד אתמול היו תנועת אם תרצו, מועצות אזוריות שומרון, קריית ארבע, גוש עציון, בנימין והר חברון, וחניכי תנועות הנוער בני עקיבא, עזרא ואריאל וישראל שלי.

מצעד הדגלים בשער שכם במזרח ירושלים, 15 ביוני 2021 (צילום: אורן זיו)

מצעד הדגלים בשער שכם במזרח ירושלים, 15 ביוני 2021 (צילום: אורן זיו)

מצעד הדגלים בשער שכם במזרח ירושלים, 15 ביוני 2021 (צילום: אורן זיו)

שוטרים משחררים ילד בן 7 שנעצרבסןף מצעד הדגלים בשער שכם במזרח ירושלים, 15 ביוני 2021 (צילום: אורן זיו)

שוטרים משחררים ילד בן 7 שנעצר בסוף מצעד הדגלים (צילום: אורן זיו)

שוטרים מפנים פלסטינים משער שכם בסןף מצעד הדגלים בשער שכם במזרח ירושלים, 15 ביוני 2021 (צילום: אורן זיו)

שוטרים מפנים פלסטינים משער שכם בסוף מצעד הדגלים (צילום: אורן זיו)

מצעד הדגלים בשער שכם במזרח ירושלים, 15 ביוני 2021 (צילום: אורן זיו)

מצעד הדגלים בשער שכם במזרח ירושלים, 15 ביוני 2021 (צילום: אורן זיו)

שוטרים מפנים פסלטינים לפני מצעד הדגלים בשער שכם במזרח ירושלים, 15 ביוני 2021 (צילום: אורן זיו)

שוטרים מפנים פלסטינים לפני מצעד הדגלים (צילום: אורן זיו)

בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם. 

לתמיכה בשיחה מקומית
בני משפחת אבו עטא בביתם בכפר אל מוע'ייר, ב-14 ביולי 2026 (צילום: אורן זיו)

בני משפחת אבו עטא בביתם בכפר אל מוע'ייר, ב-14 ביולי 2026 (צילום: אורן זיו)

בית מבודד באל-מוע'ייר הפך למוקד התקפות של מתנחלים וחיילים

בתקופה האחרונה עוברת משפחת אבו עטא, שמתגוררת בקצה המזרחי ביותר של הכפר, מסכת של אלימות והתעללות מצד מתנחלים מהמאחזים הסמוכים שסוגרים את הכפר. "אני לא יכול לעשות דבר, רק לצעוק. זה הדבר היחיד שנשאר לי"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf