סופו של התהליך המדיני בחסות ארה"ב
ארה"ב עברה ממראית עין של מתווך שמחויב לחוק הבינלאומי לתמיכה גלויה בימין הישראלי. טראמפ מעניק לנתניהו זכות וטו על כל פתרון מדיני שלא ימצא חן בעיניו. עבאס, שלא מוותר על פתרון שתי המדינות, ינסה למצוא מתווך בינלאומי הוגן
כותב אורח: מנחם קליין
עוד לא תמו הכנסים בעולם הערבי לרגל מלאת מאה שנה להצהרת בלפור, אותה תופסים הערבים כמתן ארץ שלא שייכת לבריטניה לציונים שאינם זכאים לה תוך התעלמות בוטה מהעם היושב בה, והנה מגיע מיני-בלפור ומעניק לישראל את ירושלים הכבושה. וסליחה מהלורד בלפור על ההשוואה עם טראמפ.
כמעט מיותר לציין שהבדלים רבים קיימים בין המציאות המדינית והחברתית לפני מאה שנה והיום. אבל מה שמעצב את דעת הקהל הפלסטינית והערבית היא לא המציאות ההיסטורית אלא הדימוי, ההקשר והמסגור. והם קושרים את שני האירועים. ארצות הברית בגדה בעבאס, כך חשים ברמאללה ובירושלים. כמה הוא השתדל לשמור על תיאום ביטחוני עם ישראל גם לנוכח צניחת התמיכה בו, פעל לתקוע מקלות בגלגלי הפיוס עם חמאס והתחייב לפתרון שתי מדינות בדרכי שלום בלבד.
עבור הפלסטינים והמוסלמים משמעותה של הכרזת טראמפ היא שארצות הברית מתייצבת חד-משמעית לצד ישראל בעניין ירושלים כמו גם בעניין סיום הכיבוש של שטחי 1967. טראמפ הדגיש שארה"ב תתמוך בשתי מדינות "אם הצדדים ירצו בכך" והעניק בזאת לישראל זכות וטו על כול פתרון מדיני שלא ייראה לה. כפי שנתניהו קבע בעבר וכתבנו כאן, הוא מוכן להעניק לפלסטינים לא יותר ממדינה מינוס וגם זאת רק על חלק מהגדה המערבית. הקונצנזוס האמריקני-ישראלי הוא שלא תהיה מדינה פלסטינית ריבונית ולא תהיה בירה פלסטינית בירושלים. ולעומת זאת הקונצנזוס הפלסטיני והערבי הוא מדינה על כול שטחי 1967 ובירתה מזרח ירושלים. מבוי סתום.
> הצהרת טראמפ על ירושלים: רכבת דוהרת לשום מקום
I have determined that it is time to officially recognize Jerusalem as the capital of Israel. I am also directing the State Department to begin preparation to move the American Embassy from Tel Aviv to Jerusalem… pic.twitter.com/YwgWmT0O8m
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) 6 בדצמבר 2017
אכן, גם בעבר הייתה קרבה רבה בין עמדות וושינגטון וירושלים. אבל הייתה מחויבות אמריקנית, לפחות מוצהרת, לעקרונות התהליך המדיני על בסיס החוק הבינלאומי והחלטות האו"ם. עכשיו גם זה התנדף. טראמפ פטר את הממשל מכול מחויבות לחוק הבינלאומי ולהחלטות מועצת הביטחון שקבעו כי סיפוח ירושלים וההתנחלויות הן לא לגיטימיות ובניגוד לחוק הבינלאומי. המסקנה הבלתי נמנעת של מחמוד עבאס ברורה: ארצות הברית עברה מתפקיד המתווך לתמיכה עיוורת וגלויה בימין הישראלי. תם התהליך המדיני כפי שהכרנו אותו מאז הטקס בבית הלבן בספטמבר 1993. צריך לחפש דרך חדשה.
הממשל ברמאללה העריך שאלו פני הדברים וכבר מיום שלישי בבוקר הרדיו הפלסטיני הרשמי הוציא הנחיות לפעולות מחאה מטעם הממשלה לקראת הכרזתו של טראמפ. ככול שהתבהרה המדיניות האמריקנית החדשה הוסטו הצידה נקודות המחלוקת עם חמאס שמעכבות את יישום הסכם הפיוס, והדגש עבר לצורך לקדם את אחדות לאומית.
האתגר הוא גם של אבו מאזן. מאז ירש את ערפאת שם יו"ר הרשות את יהבו על התיווך של הממשל האמריקני תוך שהוא דוחה כול אסטרטגיה חלופית שהוצעה לו, כפי שכתבנו כאן. נאום התגובה של עבאס להצהרת טראמפ הבהירה שהוא לא חוזר בו מהיעד של מדינה פלסטינית בקווי 1967 עם מזרח ירושלים כבירתה ושיבת פליטים על בסיס החלטת האו"ם 194 ותוכנית השלום הערבית. בכך הוא דחה את דברי עריקאת שאמר כי עתה יעברו הפלסטינים לשיח זכויות ויתבעו שוויון זכויות במסגרת המדינה האחת. עבאס לא רוצה להחליף את היעד, ולכן נותר לו רק לברר האם הוא יכול להחליף את הדרך להשגתו.
השאלות שידונו בימים הקרובים במסגרות פלסטיניות, ערביות ואסלאמיות האם לאור הקרעים בתוך האחוד האירופי יש אפשרות למצוא מתווך בינלאומי שיחליף את האמריקני שהכזיב; והאם אפשר למצוא אמצעי לחץ שיגבה את הדרך המדינית, שהרי ההיסמכות על החוק הבינלאומי אינה מספקת.
מנחם קליין הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. קליין היה יועץ למשלחת ישראל במשא ומתן עם אש"ף בשנת 2000 ונמנה על מובילי יוזמת ז'נבה. ספרו Lives in Common, Arabs and Jews in Jerusalem, Jaffa and Hebron נבחר על ידי ניו רפובליק כאחד מחמשת ספרי העיון הטובים ביותר של 2014. לאחרונה יצא הספר במהדורה עברית בקיבוץ המאוחד, תחת הכותרת "קשורים –הסיפור של בני הארץ".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
