newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הצהרת טראמפ על ירושלים: רכבת דוהרת לשום מקום

תושבי ירושלים, ישראלים ופלסטינים, יקומו לבוקר שאחרי הודעת טראמפ ויגלו כי התעוררו לאותה מציאות אפורה, מסוכסכת ועניה. שום הילת זהב או פעמי משיח לא יפציעו מעל שחר יומם, אבל הסטטוס קוו העדין בעיר ימתח עוד יותר וקרוב יותר למקום בלתי אפשרי

מאת:

כותבת אורחת: יהודית אופנהיימר

כמה שעות לפני שהתפרסמה הידיעה כי טראמפ עומד להודיע על העברת השגרירות האמריקאית לירושלים ולהכיר בה כבירת ישראל, נסעתי ברכבת הקלה בירושלים באחת משעות העומס שלה. בקרון הרכבת שבו עמדתי בצפיפות עם נוסעים אחרים היתה גם חבורה של נערים פלסטינים שדברו בניהם בערבית בקול רם יחסית, שפת גופם היתה נינוחה ומרוכזת באינטראקציה הפנימית ביניהם.

שאר הנוסעים היו מכונסים בשלהם, שלווים ואדישים ככל שנסיעה ברכבת הקלה בשעת העומס של אחר הצהרים יכולה להיות. כל ירושלמי יודע שהרכבת הקלה היא הסיסמוגרף הרגיש ביותר למצב היחסים בירושלים. מעל 150,000 ישראלים ופלסטינים נוסעים בה מדי יום ללא מחיצות ובאמצעי בטחון רופפים יחסית. היא משקפת את הסטטוס קוו הבלתי מדובר של תושבי ירושלים שניתן לסכם אותו במילים "תנו לחיות בעיר הזו". הסטטוס קוו הרגיש הזה מתנפץ ברגע כשפוליטיקאים מחליטים לעשות עוד ספין על העיר החבוטה הזו.

תושבי ירושלים, ישראלים ופלסטינים, יקומו לבוקר שאחרי הודעת טראמפ ויגלו כי התעוררו לאותה מציאות אפורה, מסוכסכת ועניה שהם מנסים, בכל יום ולמרות כל הספינים, להפוך לקצת יותר טובה ואפשרית לכל החיים בה. שום הילת זהב או פעמי משיח לא יפציעו מעל שחר יומם. אבל הסטטוס קוו בעיר ימתח עוד יותר וקרוב יותר למקום בלתי אפשרי. הסטטוס קוו הזה עשוי מחיי יומיום עצבניים ומתפרים גסים של אפליה וקיפוח, אבל גם מהכרה הדדית וחכמת חיים מפוכחת של "חייה ותן לחיות" שאינם קיימים היום בשום מקום אחר במרחב הישראלי-פלסטיני הטעון. חכמת החיים הזו עשויה מאיזונים דקים העוברים בעורם של הירושלמים מבלי שאפילו יכירו בכך, אבל הם אלה שמאפשרים את חיי היומיום בעיר הרבה יותר מהדיוויזיות שנשלחות לעשות בה סדר בכל פעם שעוד פוליטיקאי ציני החליט להבעיר את העיר.

> קמב"ץ העדה החרדית לשעבר על ההכרה בירושלים: "לא נישאר לגור פה"

רומן מסוכן עם סעודיה.נתניהו וטראמפ. (צילום: שגרירות ארה"ב בישראל)

אפשר לשחרר בהבל פה הצהרות המפקיעות את ירושלים מהפלסטינים, אבל אי אפשר באמת לעקור אותה מליבם או אותם ממנה. נתניהו וטראמפ. (צילום: שגרירות ארה"ב בישראל)

אפשר לשחרר בהבל פה הצהרות המפקיעות את ירושלים מהפלסטינים, אבל אי אפשר באמת לעקור אותה מליבם או אותם ממנה. ירושלים הייתה ותמשיך להיות ביתם של שני עמים. הפתרון לירושלים יהיה מורכב ויהיה חייב להביא בחשבון את חיי היומיום ואת הזיקות הסימבוליות של שני העמים לעיר ואת העובדה ששני העמים רואים בה את בירתם. אבל בינתיים מה שמחזיק את המציאות הבלתי אפשרית בירושלים היא אותה חכמת חיים של היומיום המשותפת לתושביה משני הצדדים, יחד עם התקווה של כל צד שיום אחד הוא יוכל לחיות חיים ריבוניים מוכרים בירושלים.

תנו לחיות בעיר הזו

התקווה הזו, והסבלנות העמוקה המתחייבת ממנה היא מרכיב אלמנטרי באיזוני החיים הנדרשים בירושלים, והיא הדבר המאוים ביותר על ידי טרמפ ולא רק מהשבוע. מאז עליית טראמפ, ועוד לפני ההצהרה הצפויה בעניין השגרירות והריבונות, הצד הישראלי מתנהג כאלו קיבל אור ירוק מממשל טראמפ להאיץ מהלכים חד צדדיים בירושלים, לספח לה עוד שטחים ולעקור ממנה תושבים פלסטינים, להכפיל את הריסות הבתים והפינויים, להגביר את המתיחות בהר הבית  ולדחוק עד הקצה את הקיום המשותף בעיר. לא צריך הרבה דמיון להבין לאן כל זה לוקח אותנו. הקיצוניים בשני הצדדים רק מחכים. אבל ראוי גם להביא בחשבון את מחאת הר הבית מהשנה האחרונה, שצמחה על רקע כל המתחים האלה, והבהירה לעולם כולו שיש לפלסטינים כקולקטיב דרכים בלתי אלימות, רבות עוצמה,  להזכיר לישראלים שירושלים אינה כולה שלהם.

בין אם יצא לבסוף עם ההצהרה הצפויה ובין אם לאו, התנהלותו בשבוע האחרון והידיעות שכבר זרמו מלשכתו בימים האחרונים פוסלים את טרמפ מלשמש מתווך בסכסוך. שנים טרחו הפוליטיקאים הישראלים לשכנע את הממשל האמריקאי כי סוגיית ירושלים היא כה מורכבת שיש לדחות את הדיון בה לשלבים האחרונים של כל משא ומתן מדיני. והנה בא נשיא אמריקאי ובהבל פה ובאופן חד צדדי לחלוטין מתערב בקביעת מעמד הקבע של העיר בטרם החל משא ומתן ולאחר שהודה בעצמו שבכל סבבי ההכנה עד כה, ראש הממשלה הישראלי ולא הראיס הפלסטיני הוא זה שהציב את העמדה הבלתי מתפשרת. הצהרת טראמפ יכולה לגרום, וכבר גרמה, נזק רב, אבל היא לא תשנה את העובדה שירושלים היא ביתם של שני עמים וכי כל פתרון, זמני או קבוע לירושלים יצטרך להביא בחשבון את האינטרסים והזיקות של כל תושבי העיר ולהיות מוסכם על ידי מנהיגותם הפוליטית, ובינתיים, תנו לחיות והשאירו קצת תקווה בעיר הזו.

יהודית אופנהיימר, מנכ"לית עמותת עיר-עמים.

> "בעשר דקות הם הרסו מה שבניתי חיים שלמים"

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
לא קל לדבר על פוליטיקה בכלא. שחר פרץ וערן אביב

לא קל לדבר על פוליטיקה בכלא. שחר פרץ וערן אביב

"כמה שהשהות בכלא קשה, היא מחזקת את החלטתי לסרב"

שחר פרץ נשפטה היום לתקופת מאסר שלישית על סירובה לשרת בצבא. ערן אביב, המסרב גם הוא לשרת, נשפט היום לתקופת מאסר שישית. "אני מדברת עם האסירות על הפלסטינים, הן פגשו אותם רק על מדים", מספרת פרץ

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf