newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ניצול שואה קורא בדמעות לשחרר שני ילדים שנעצרו לקראת גירוש

שלום ג'נח, ניצול שואה יליד לוב, מתגורר בסמיכות למיכאל בן התשע ושירה בת החמש שנעצרו ביחד עם אמם, מהגרת עבודה מנפאל. הוא מכיר אותם מילדות. בסרטון נרגש הוא פונה בדמעות לשר הפנים: "אין לך ילדים? איבדנו את העשתונות. בושה"

מאת:

ביום חמישי לפנות בוקר פרצו פקחי הגירה לביתם של מיכאל בן התשע, שירה בת החמש ואמם אשורה אפריטה, מהגרת עבודה מנפאל שהגיעה לישראל לעבוד בתחום הסיעוד. השלושה, המתגוררים בהרצליה, נעצרו ומאז כלואים בכלא גבעון ברמלה.

מיכאל הינו תלמיד בבית הספר ויצמן בהרצליה, ושלשום היה אמור להתחיל את שנת הלימודים ביחד עם חבריו בכיתה ד'. אתמול (שני) התקיים דיון בבית הדין למשמורת בעניין השלושה, והוחלט שלא לשחרר אותם בערבות ולא לאפשר למיכאל להתחיל את שנת הלימודים. נכון לעכשיו, השלושה יישארו במעצר עד לתום ההליכים.

ניצול השואה שלום ג'נח, שגר בשכונת שביב בהרצליה, מכיר מקרוב את הילדים וסייע למשפחה מדי שבוע במזון. ג'נח פנה הבוקר לראש הממשלה ולשר הפנים בבקשה לשחרר את הילדים ממעצר. בקול חנוק מדמעות הוא ביקש: ״לא יתכן שיהיו דברים כאלה. בושה לנו, איבדנו את כל העשתונות. שר הפנים, אין לך ילדים? בושה״.

״אני גידלתי אותם, פגשתי כל יום״, סיפר ג׳נח, ניצול שואה שנולד בלוב, לשיחה מקומית. ״זה היה לי קשה שלקחו אותם, אני דורש שיחזירו אותם מיד, אני כל היום בוכה. אני לא מכיר במדינה הזאת כבר, שיתביישו להם, שר הפנים צריך להיות בפנים ולא הם״. לדבריו, הוא מוכן לחתום ערבות ולעשות כל דבר כי שהמשפחה תשוחרר ממעצר. ״הילדים, מה הם אשמים? למה שמים אותם בבית כלא?״

עד חודש יולי 2019 מדיניות הממשלה הייתה לא לגרש ילדים המתחנכים במערכת החינוך הישראלית. כעת, בתקופה של ממשלת מעבר ועם פיזור הכנסת, רשות האוכלוסין וההגירה החליטה לשנות את המדיניות ולעצור את הילדים יחד עם הוריהם. על כך כתב עו"ד דודי תדמור בעתירה לבג״ץ: "בתקופה של ממשלת מעבר, בסמוך לבחירות, אוסר הדין על שינוי מדיניות כזה. אנחנו גם סבורים כי המדיניות עצמה אינה חוקית – בנוסף להיותה מנוגדת לערכי היהדות, המוסר, הדמוקרטיה וקורות עם ישראל לדורותיו".

במקביל, תלמידי בית הספר ויצמן בהרצליה ונציגות ההורים קוראים לשחרורם של מיכאל, שירה ואשורה, בתקווה להחזיר את מיכאל ללימודים בקרוב, ועל מנת למזער את הנזק שנעשה לילדים בעצם הימצאותם במתקן כליאה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf