newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

נוגח ומתקרבן – כך הפך בועז גולן לקורבן "אלימות השמאל"

גולן, עיתונאי ערוץ 20, תקף מפגינים שמחו בסמוך לעמדת השידור של הערוץ נגד התיקון לחוק הקורונה, ואף נגח בראשו של אחד המפגינים. זה לא הפריע לתקשורת ולפוליטיקאים מהימין להציג אותו כקורבן, ולגנות תקיפה שמעולם לא קרתה

מאת:

המוחים בהפגנה אמש (שלישי) נגד התיקון חוק הקורנה שיאסור הפגנות, צעדו שעות בתל אביב. המשטרה, בניגוד למחוז ירושלים, אפשרה את המחאה לאורך רוב השעות ערב. לקראת השעה תשע וחצי המפגינים הגיעו לכיכר הבימה, שם, באופן קבוע, ממוקמת בשעות הערב עמדת שידור של ערוץ 20. חלק מהמפגינים נעמדו מסביב לעמדה, קראו קריאות והפריעו לשידור.

המשטרה שעמדה בסמוך לא התרגשה יותר מידי, כמה שוטרים התקדמו באיטיות לעבר המוחים. אך אחד מאנשי ההפקה החל לדחוף את המפגינים ולאחר מכן העיתונאי בועז גולן, שלא היה בשידור באותה העת, הסתער על המוחים, דחף אותם ונגח באחד מהם. לאחר הנגיחה, הוא ניסה למנוע ממני לצלם בטענה שאני וצלמים אחרים ״מפריעים לשידור״.

עד כאן מה שראיתי אתמול. לערוץ 20, לאתרי ימין רבים וגם לפוליטיקאים זה לא הפריע לטעון שעיתונאי הערוץ "הותקפו באלימות" על ידי המפגינים. גולן עצמו מסר לאחר האירוע: ״הותקפתי על ידי אנרכיסטים אלימים, בין השאר באגרוף לבטן ותפיסה באשכים. לאחר שראיתי שהצוות מותקף והמפיק הופל לרצפה והחלו לבעוט בו, הגבתי בדחיקת המתפרעים האלימים. תלונה הוגשה במשטרה – ומסרתי עדות״. בערוץ 20 פרסמו כי הערוץ ״מביע זעזוע מהתקיפה האלימה של צוות הערוץ שהיה בשידור בכיכר הבימה, על ידי מפגיני הדגלים השחורים״.

חשבתי שאולי פספסתי משהו אתמול, שלא ראיתי את כל האירוע, אך גם משיחות עם מספר מפגינים ועיתונאים שהיו עדים למקרה – כולם אמרו שלא היתה אלימות מצד המפגינים נגד צוות הערוץ. מפגין שנכח במקום סיפר לי מאוחר יותר שאף אחד מהמפגינים לא תקף או פגע בציוד. ״ברגע שגולן נכנס במפגינים באלימות, הבלאגן התחיל״. לאחר ההסתערות שלו על המפגינים, המשטרה הפרידה ביניהם והחלה להדוף את המוחים.

בשידור פייסבוק לייב שצילמה אחת המפגינות (החל מדקה 17) נראים המפגינים מגיעים לעמדת השידור, עומדים לצידה ומוחים שם. כשתי דקות לאחר שהמפגינים הגיעו לעמדת השידור, כששוטרים כבר נמצאים במקום, גולן נראה צועד במהירות למקום ואז מתחיל העימות. המפגינה שצילמה את הלייב קוראת ״למה הסמוי עושה אלימות?״ כיוון שחשבה בטעות שגולן הוא שוטר בבגדים אזרחיים.

בערוץ 20 בחרו לפרסם את האירוע עם הכותרת ״צפו: פעילי שמאל תוקפים את עמדת השידור של ערוץ 20״. זאת למרות שכלל לא ניתן לראות תקיפה כזו בתיעוד מהשידור החי של הערוץ מהאירוע. בשידור רואים את המפגינים מפריעים וקוראים קריאות. כנראה שבשביל ערוץ 20, כמו לרבים בימין, כל מחאה, בטח אם היא קצת לא מנומסת, היא "אלימות" ו"תקיפה", בדיוק כמו שבשביל הערוץ, ההפגנות בבלפור הן ״אנרכיה״, ״אלימות״ והמפגינים הם ״מסירי מסכות״.

גם בסרוגים ובערוץ 7 דיברו על ״תקיפה״ – מבלי להביא שום תיעוד לכך. נשיא המדינה מיהר לגנות, ח״כ סמוטריץ׳ תהה ״ארגון העיתונאים כבר הוציא הודעת גינוי או שיש עיתונאים וכלי תקשורת שמותר לתקוף באלימות?״ למרות שהארגון פרסם הודעה כזו כשעה לפני כן. סמוטריץ׳ לא מחק את הציוץ גם לאחר שגולשים העמידו אותו על טעותו.

למרות שגולן טען שהותקף, בימין היו מי שחגגו את הנגיחה שלו: ״בועז גולן המלך, שלא מפחד להתעמת עם פורעי השמאל״.

אומנם מדובר באירוע נקודתי, ובטח לא בפייק ניוז הכי גדול של התקשורת הימנית בישראל, אך עדיין מעניין לראות איך למרות שיש תיעוד של גולן נוגח במפגין, הסיקור – ובהמשך גם השיח ברשתות החברתיות והגינויים מצד פוליטיקאים – עוסקים כולם בתקיפת העיתונאים שלא התרחשה.

מה שהיה צריך לתפוס את תשומת הלב אתמול – ברשתות ובכלי התקשורת – היא לא העובדה שכמה מפגינים הפריעו לשידור, דבר שקורה במחאות רבות, אלא העובדה שגולן איבד שליטה ונכנס במפגינים. מי שאינו יכול לשלוט בעצמו, גם מול מחאה ״מעצבנת״, עדיף שלא יעסוק בעיתונות, בטח שלא בשידור מהשטח.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf