מצוינות הייטק מתחילה בגיל הרך, בטיפוח שפה ואישיות בטוחה

פוטנציאל התלמידים המצוינים אינו נתון מולד קבוע. תלמידי כיתה ב' בבית ספר יסודי בירושלים (צילום: קובי גדעון / פלאש90)

שוב הונף דגל אדום למערכת החינוך, הפעם בשל הכישלון להעמיד בוגרות ובוגרים המתאימים לשוק העבודה המתקדם (הייטק). אך בעוד הוועדה של משרד החדשנות מחפשת לומדי פיזיקה בחינוך העל-יסודי, צוואר הבקבוק נמצא במקום אחר. הכשל הוא בהזנחת הגיל הרך, שם נרכשת השפה ומעוצבת האישיות, שני מרכיבי "המנוע" להצלחה בכל תחומי הלמידה.

אפשר שתוכנית חדשה של מנהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך, אליה אתייחס בהמשך, תניב את השינוי הרצוי.

תולדות החיפוש אחר עובדים להייטק

בינואר 2017 החליטה הממשלה לקדם "תוכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק". כעבור שלוש שנים בחן מבקר המדינה את יישום התוכנית, והגיע למסקנה כי "מחסור כרוני בעובדים מיומנים בתעשיית ההייטק בישראל" עדיין מהווה "איום אסטרטגי" על המשק הישראלי.

בחפשו אחר מקורות המחסור קבע המבקר כי "מערכת החינוך אינה ממצה את הפוטנציאל של התלמידים שיכולים ללמוד את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים, בעיקר בקרב בנות, בקרב המגזר הערבי ובקרב המגזר החרדי".

בעקבות הביקורת הוקמה במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה "ועדה להגדלת ההון האנושי להייטק" בראשות דוד פרלמוטר. בנובמבר 2022 הגישה הוועדה את דוח המלצותיה. בתחום אחריות מערכת החינוך הגדירה הוועדה "בגרות הייטק" ככזאת הכוללת לימודים בהיקף מוגבר (5 יחידות לימוד) במתמטיקה, באנגלית ובאחד משני המקצועות, פיזיקה ומדעי המחשב. כמו כן היא קבעה יעדים להגדלת מספר הזכאים לבגרות הייטק בכלל האוכלוסייה, ובמיוחד בקרב נשים, ערבים, חרדים ובתי ספר בפריפריה.

כעבור שנתיים, בדצמבר 2024, פרסם המרכז להעצמת האזרח דוח מעקב אחר יישום המלצות הוועדה. שלוש המלצות שהיו באחריות משרד החינוך, לפי דוח זה, לא קודמו. המשרד לא הכין תוכנית עבודה להגדלת הלומדים מקצועות מדעיים, לא פיתח תוכנית חדשה ללימודי אנגלית כשפה דבורה, ולא הצליח להטמיע תוכנית לימודים בשם "הייטקלאס" בכלל מערכת החינוך.

באותו מועד פרסמה גם ועדת פרלמוטר דוח התקדמות של יישום המלצותיה. על משרד החינוך נכתב כי "בהיעדר מדיניות אקטיבית", חלה ירידה בשיעור הזכאים לבגרות הייטק. אולי מטעמי נימוס, הוועדה קבעה כי "המהלכים לשילוב אוכלוסיות בייצוג חסר והתוכניות להגדלת מספר הזכאים לבגרות הייטק, טרם השפיעו באופן חיובי על המדדים".

בשבוע שעבר פרסמה ועדת פרלמוטר דוח התקדמות נוסף, לסיכום שנת 2025. שוב נמצא שהיעדים לגבי שיעור הזכאות לבגרות הייטק לא הושגו – לא בכלל האוכלוסייה ולא בקבוצות העניין: נשים, ערבים ופריפריה. למעשה, בתקופת כהונתו של השר הנוכחי, מאז שנת הלימודים תשפ"ג ירד מספר הזכאים לבגרות הייטק, וירד גם שיעורם מתוך כלל הלומדים לבגרות.

לאור נתונים אלה נכתב בדוח (עמוד 42) כי משרד החינוך לא עמד ביעדי הוועדה, ואף ניכר שהפערים בין חלקי האוכלוסייה גדלו.

האם הצטיינות היא תכונה מולדת או מתפתחת?

מכלל דוחות ועדת פרלמוטר אני לומד שהמצוינות נתפסת כתכונה מקובעת ומולדת. כלומר יש ילדות וילדים שנולדו עם יכולות שכליות התואמות לימודי מתמטיקה ופיזיקה, ומכאן שתפקידנו הוא לאתר אותם ולשכנע אותם ללמוד במסלול ההייטק שהכנו עבורם.

למשל, בדוח המעקב הוועדה משתמשת בפועל "למצות": "למצות את הפוטנציאל הקיים בכל שכבות האוכלוסייה" (עמוד 68). כביכול מדובר במשהו שקיים לעצמו, רק שהוא מוסתר מעינינו בתוך ההמון הבינוני. האפשרות האחרת היא שמצוינות היא דבר מה שמתהווה, וחינוך הוא תהליך של התפתחות. לפי גישה זאת, עלינו ליצור הזדמנויות על מנת להגדיל את הפוטנציאל. פוטנציאל התלמידים המצוינים אינו נתון מולד קבוע, אלא נתון משתנה התלוי במעשינו.

דוגמה נוספת היא המלצת הוועדה להגביר את ההסברה לתלמידים ולהוריהם על חשיבותה של בגרות הייטק. זוהי אחת הפעולות לאיתור ולשכנוע הפוטנציאל הקיים והנסתר. להבנתי אין מחסור בהסברה, אלא דווקא ביכולת. זה לא שיש אלפי תלמידות ותלמידים מצוינים שפשוט לא שמעו כמה כדאי לעבוד בהייטק. יש אלפי תלמידות ותלמידים שיודעים את זה טוב מאוד, אבל הם לא הוכנו כראוי על מנת לעמוד בדרישות מסלול ההייטק. לא הסברה חסרה, אלא הוראה שמתרגלת ומטפחת את היכולות.

אבל העדות החזקה ביותר לתפיסה המוטעית של הוועדה לגבי מצוינות, היא בחירתם להתמקד בתלמידות ותלמידי החינוך העל-יסודי. מלכתחילה בחרה הוועדה למדוד את ההצלחה לפי מספר הלומדים לבגרות הייטק בתיכונים. בדוח הוועדה הראשון נכתב כי החשיפה לתוכני הייטק בגיל צעיר משפיעה על הבחירה במסלול הלימודים בתיכון, ולכן מומלץ לשים דגש גם על תוכניות הלימודים בחטיבת הביניים.

אבל אם ההיגיון לחשיפה מוקדמת הוא נכון, מניִן שתלמיד חטיבת ביניים יצליח בלימודי מדעים אם הוא לא הוכן לכך בבית הספר היסודי? ותחת אותו היגיון, הרי ברור שתלמיד בית הספר יסודי רכש את יכולותיו בגן הילדים ובחינוך ובטיפול בגיל הרך.

כאן טמון צוואר הבקבוק המרכזי. כפי שמראים מחקרים רבים, בגיל הרך מתעצב "מושג העצמי", כלומר המודעות, הערך והביטחון העצמיים. אותן תכונות אשר יאפשרו לילדה ולילד להאמין ביכולותיהם. בגיל הרך מתפתחות גם יכולות השפה, שמהוות מפתח לכל למידה מתקדמת בהמשך מסלול הלימודים.

אבל מדינת ישראל מזניחה לחלוטין את החינוך והטיפול בגיל הרך. כתוצאה מכך, תינוקות הגדלים בקבוצות המוחלשות בחברה אינם מקבלים השלמה או פיצוי לאמצעים המוגבלים שהוריהם יכולים להעניק להם. מכאן שכבר בכניסה לחינוך חובה (גיל 3), יש ילדות וילדים שהם בעלי אוריינות שפתית נמוכה מאוד וביטחון עצמי רעוע.

לא פיזיקה חסרה להם, אלא ביטחון קיומי, ארוחה חמה כל יום, משחקי תנועה ומשחקי חשיבה, קריאת סיפורים משותפת, שיחות במשלב לשוני גבוה, דברי שבח ועידוד, פעילות חברתית וכיוצא באלה.

מסקנות אלה נקבעו גם בדוח מצב המיומנויות בעולם התעסוקה שפרסם ארגון המדינות OECD בדצמבר האחרון. בין היתר נכתב: "חינוך איכותי בגיל הרך יכול למתן את השפעות החסך החברתי-כלכלי על ידי קידום התפתחותם של ילדים לפני תחילת הלימודים הפורמליים. לעומת זאת, פערים הקיימים בכניסה לבית הספר נוטים להימשך או להתרחב עם הזמן, מה שמקשה על תיקונם בהמשך (ומעלה את מחירו)."

לא תוכניות לימודים בפיזיקה ובמתמטיקה חסרות לנו, אלא מערכת חינוך שמאפשרת הזדמנות הוגנת לכל ילדה וילד. או אז לא ניאלץ "למצות" פוטנציאל נסתר בתוך ים הבינוניות, אלא ניצור במעשינו את הפוטנציאל הרצוי.

התקווה החדשה

בשולי הדברים צריך לזכור שוועדת פרלמוטר אינה ועדה של משרד החינוך. מכאן שעל גורמי המקצוע במשרד לתרגם את המלצותיה לעשייה חינוכית תחת תפיסה פדגוגית. לאור חוסר ההצלחה בשנים הראשונות, החל במרץ 2025 מהלך חדש תחת השם "תוכנית ההייטק", באחריות מנהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך.

על פי מצגת התוכנית היא מספקת תמיכה וליווי לבתי הספר החלשים יותר מבחינת מדד הטיפוח (מצב חברתי-כלכלי). הסטת תקציבים מבתי הספר שנחשבים מצוינים כבר כיום לבתי ספר שעשויים להיות מצוינים בעתיד היא מהלך ראוי של שוויון הזדמנויות.

נוסף על כך, בין יעדי התוכנית החדשה מופיע הצורך ללמד ולתרגל מיומנויות בכל תוכניות הלימודים, ואף להוסיף הערכה של מיומנויות לציוני התלמידים. גם זה הכיוון הנכון, להבנתי. אם רק ירחיבו את התוכנית לחינוך היסודי ולגיל הרך – נראה לי שאנחנו בדרך להצלחה.