newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שלושה בלופים בעד מסלולים נפרדים לחרדים באקדמיה

כדי להצדיק מסלולים נפרדים בין גברים ונשים באקדמיה, משתמשים תומכי המהלך בשלושה תירוצים - הליברלי, הניאו-ליברלי והאוטופי. למה זה לא נכון, ואת מי באמת מחזקת ההפרדה עליה הוחלט?

מאת:

כותב אורח: יובל אילון

ישנם שלושה בלופים בהם משתמשים התומכים בהקמת מסלולים נפרדים לחרדים באקדמיה, בשורות הבאות אפרט את שלושתם, ואראה את מה שקורה בפועל – הכנסת ההפרדה המגדרית למרחב ציבורי חשוב ומשפיע, והענקת כוח לגורמים השמרניים בקהילה החרדית.

1. הבלוף הליברלי: הוספת עוד אופציה היא דבר ניטרלי שמשפר את מצבה של הסטודנטית החרדית כי המבחר גדל, ותו לא.

> התוכנית השמרנית של כחלון תחליש את המעמד של נשים עניות במשפחה

סטודנטיות וסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. אילוסטרציה (מרים אלסטר/פלאש90)

סטודנטיות וסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. אילוסטרציה (מרים אלסטר/פלאש90)

זה כמובן לא נכון: האפשרות ללמוד במסלולים נפרדים היא לא עוד מוצר על מדף שמוצג בפני צרכנית. משמעותה היא חיזוקם של הגורמים השמרניים בתוך הקהילות החרדיות (והדתיות לאומיות שהתווספו למודל!), והקמת מחסום או מכשול נוסף בפני מי שהיו מוכנות בתירוץ של "לית ברירה" ללמוד בכתות מעורבות, ואף ממי שהיו מוכנים ללמוד ממרצות נשים.

יתר על כן, וזה קשור לבלוף הבא – היות שמהסלולים יוגבלו לתחומים מסוימים, אלו שהאוצר רוצה ביקרם – יש כאן הגבהה של המחסום בפני לימודים והשכלה בתחומים אחרים. התערבות המדינה רחוקה מלהיות ניטרלית או פלורליסטית. רב-תרבותיות מחייבת גם את קיומם של מרחבים שאינם כפופים למרותה של הקהילה, ואשר פתוחים – למעשה ולא רק להלכה – בפני חברותיה וחבריה. אחרת הממד הדכאני של רב-תרבותית גובר על המשחרר והמעצים.

2. הבלוף הניאו-ליברלי: המטרה של התכנית היא לאפשר השכלה והנגשה של האוניברסיטה לחרדיות וחרדים. זה פשוט לא נכון. המטרה המוצהרת היא לסייע לחרדים להתקבל לשוק העבודה. האמצעי – תעודות בוגרים של האוניברסיטאות. רצוי במקצועות ותחומים מבוקשים. וחשוב לדייק כאן: המטרה אינה הכשרה ואינה השכלה. המטרה למעשה היא שכמה יותר חרדיות וחרדים ייצאו עם תעודה. הסיפור כולו מתוכנן ובנוי לשם כך, ולכן התכנית המוצעת היא גם צעד נוסף בהשלטת המודל העסקי על האוניברסיטאות.

כל זה ברור מכך שהתכנית המוצעת מרחיבה תכנית שכבר נכשלה: למרות הורדת רמת הדרישות האקדמיות, מחצית מהסטודנטים לא סיימו את התכנית. הרחבת התכנית משמעותה חיזוק של הלחץ להוריד את הרמה עוד יותר. וזה מה שייקרה. כל זה לא מפתיע, והרי ברור מה נחוץ (בהנחה שאין מה לדבר על לימודי ליבה): מערכת של מכינות שתתאמנה לחרדיות וחרדים ואשר תספקנה הכשרה ללימודים אקדמאים או לימודי מקצוע. אך את זה אף אחד לא יעשה – ההליך הזה ייקח עוד זמן (לפחות שנה מכינה בנוסף ללימודים), והרי המטרה היא כמה שיותר תארים במינימום זמן והוצאות.

3. הבלוף האוטופי (המכיל): הפגיעה העיקרית והיחידה בנשים היא בתחום התעסוקה, וקל לתקן זאת באמצעות התביעה לסימטריה – שרק נשים תלמדנה נשים. הכל בסדר.

יש כאן ניסיון לצמצם את הדיון בפגיעה בנשים, ולהתעלם מהפגיעה בשוויון נשים ובערכים האקדמיים, לעדיפות שלכאורה קל לתקן בתחום התעסוקה. אלא שמדובר בעידוד סגרגציה (הפרדה מגדרית) במרחב ציבורי חשוב, והנכחתה במרחב שאמור להיות מוגן לחלוטין מפניה.

יובל אילון הוא חבר סגל בפילוסופיה באוניברסיטה הפתוחה.

> העבודה המאורגנת היא הדרך הטובה ביותר להגן על החרדים העובדים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf