newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ממשלת "סיפוח ממבט ראשון": קודם מתאחדים, אח"כ רואים אם זה מתאים

באופן הזוי, ניסוח קווי המדיניות של הממשלה החדשה נדחה בהסכם הקואליציוני עד לאחרי הקמתה. הסיפוח דווקא כן זוכה להתייחסות מפורשת, אבל בשני סעיפים סותרים שמרוקנים בפועל את סמכותו של גנץ מכל תוכן  

מאת:

ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן הוא מסמך משונה. הוא משתרע על 14 עמודים ומפרט באריכות את חלוקת התיקים והמשרות עד לרמת השגריר בקנברה ומה יקרה אם חלילה וחס "תהיה או תתהווה מניעה נוכחית או עתידית למינוי ראש הממשלה בנימין נתניהו ו/או ח"כ בני גנץ לתפקיד ראש הממשלה ו/או לתפקיד ראש הממשלה החלופי" (תשובה: הכנסת תפוזר ולא ייבחר מועמד חלופי). אבל דבר אחד חסר בה: מהי התוכנית של הממשלה הזו, מה היעדים שלה, מה הוא "האני מאמין" שלה. הרבה פעמים אלה מלים ריקות, אבל גם המלים הריקות האלה נעדרות מהמסמך.

קודם מתחתנים ואחר כך בני הזוג רואים אם הם מתאימים זה לזה. נתניהו, גנץ וריבלין באזכרה לשמעון פרס (יונתן זינדל / פלאש90)

קודם מתחתנים ואחר כך בני הזוג רואים אם הם מתאימים זה לזה. נתניהו, גנץ וריבלין באזכרה לשמעון פרס (יונתן זינדל / פלאש90)

אין מדיניות, מלבד גיוס וסיפוח

אחרי פתיח כללי מאוד שבו נאמר שהממשלה "תנהל את כל הפעולות למיגור המגפה (הקורונה)" –  כאילו חשבנו לרגע שנעביר את ניהול המשבר למיקור חוץ – ותגבש תוכנית ש"תכלול מענים" בנושאים שונים ותפרוס "רשת ביטחון חברתית כלכלית", בלי לפרט עד כמה קטנים או גדולים יהיו החורים ברשת, ולפני שניגשים לחלוקת השלל, מסתתר משפט קטן. "לאחר כינון הממשלה יוקם צוות לשם ניסוח קווי היסוד של הממשלה". כלומר קודם נקים ממשלה, אחרי זה נראה מה המצע שלה. קצת דומה לקונספט של תוכנית "חתונה ממבט ראשון": קודם מתחתנים ואחר כך בני הזוג רואים אם הם מתאימים זה לזה.

להתעלמות המוחלטת הזו מהתוכן של הממשלה, יש שני חריגים בולטים. האחד נוגע לחוק הגיוס, והשני נוגע ל"החלת הריבונות", כלומר לסיפוח. אבל בעוד הראשון מבוסס על הסכמה בין שני הצדדים ומאמץ למעשה את המצב הקיים, השני מבטא כמובן שינוי דרמטי במצב הקיים, והוא אמור להתבצע גם ללא הסכמת "ראש הממשלה החלופי" בני גנץ, ואפילו על אפו ועל חמתו.

למעשה, במסמך מופיעים שני ניסוחים כמעט סותרים לעניין הסיפוח. בסעיף 28 נכתב כי "ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי" יקדמו את עסקת טראמפ "בהסכמה מלאה של ארה״ב, לרבות לעניין המפות מול האמריקאים ובהידברות בינ״ל בנושא, כל זאת תוך חתירה לשמירה על האינטרסים הביטחוניים והאסטרטגיים של מדינת ישראל ובהם הצורך בשמירה על היציבות האזורית, שמירה על הסכמי השלום וחתירה להסכמי שלום עתידיים". כיוון שבשעה שירדן מאיימת לבטל את הסכם השלום אתה אם ישראל תספח את בקעת הירדן, קשה לראות כיצד סיפוח תורם ל"שמירה על הסכמי השלום" או לחתימה על "הסכמי שלום עתידיים", הסעיף הזה מאפשר לבני גנץ, אם ירצה בכך, לתקוע כל מהלך של סיפוח.

אבל הסעיף שבא אחריו מרוקן מתוכן את מה שנכתב בסעיף 28. יותר מזה, הוא מבטל למעשה את כל מערך האיזונים והבלמים המסובך להפליא שנועד ליצור לפחות מראית עין של שוויוניות בין נתניהו לגנץ, בין כחול לבן לליכוד. סעיף 29 קובע במפורש כי למרות שבששת החודשים הראשונים לקיומה הממשלה תיחשב ממשלת חירום ולא תוכל לקדם "חקיקה ראשית ו/או משנית" בנושאים שאינם קשורים לקורונה, ולמרות סעיף אחר האומר שלא יועלה לממשלה כל נושא שלא יוסכם מראש בין ראש הממשלה ובין "ראש הממשלה החלופי" וגם בוועדת השרים לחקיקה לא יעלה שום נושא שלא הוסכם קודם בין יו"ר הוועדה מכחול לבן וסגנו מהליכוד, הרי החל מיום ה-1.7.2020 "ראש הממשלה יוכל להביא את ההסכמה שתושג עם ארה״ב בעניין החלת הריבונות לדיון בקבינט ובממשלה ולאישור בממשלה ו/או בכנסת[…] במידה וראש הממשלה ירצה להביא את הצעתו בפני הכנסת, הוא יוכל לעשות זאת גם באמצעות ח"כ ובלבד שיהא מסיעת הליכוד".

במלים אחרות, סיפוח דורס את כל הסעיפים האחרים בהסכם הקואליציוני: את האיזון בין נתניהו לגנץ, אפילו את "מצב החירום" שהוא לכאורה הסיבה לעצם הקמתה של הממשלה. כאילו סיפוח הוא איזו גחמה אישית של ראש הממשלה שצריך להיענות לה כדי לא להרגיז אותו, ולא המהלך המדיני הכי משמעותי שישראל עושה או תעשה מאז יוני 1967.

מצב אבסורדי ששר הביטחון העתידי גנץ ושר החוץ העתידי גבי אשכנזי יצטרכו להגן על החלטה בסדר גודל של הטלת פצצת אטום מדינית, בלי שתהיה להם שום אפשרות למנוע אותה. גנץ ואשכנזי (פלאש 90)

מצב אבסורדי ששר הביטחון העתידי גנץ ושר החוץ העתידי גבי אשכנזי יצטרכו להגן על החלטה בסדר גודל של הטלת פצצת אטום מדינית, בלי שתהיה להם שום אפשרות למנוע אותה. גנץ ואשכנזי (פלאש 90)

פצצת אטום מדינית מחוץ לשליטה

הרבה מים יזרמו בירדן ובפוטומק עד ה-1 ביולי, ולכן קשה להמר עכשיו אם נתניהו אכן יממש את הסיפוח, ואם כן, מה יהיה ההיקף שלו. זה תלוי במצבו הפוליטי של טרמאפ, בלחצים שירדן ואולי גם מצרים יפעילו עליו, בלחצים גם מכיוונה של מערכת הביטחון הישראלית החוששת שסיפוח ימוטט את התיאום הביטחוני היקר ללבה עם הרשות הפלסטינית ואולי גם את הסכם השלום עם ירדן. אבל אין ספק שאחרי שהסעיף הזה מנוסח בדרך שבה הוא מנוסח, נתניהו יתקשה מאוד להסביר לבסיס תומכיו למה הוא לא מספח, אם לא תהיה התנגדות אמריקאית מפורשת, מה שלא נראה כרגע על הפרק. הסעיף הזה כמעט מאלץ אותו לספח.

אם זה יקרה, ייווצר מצב כמעט אבסורדי ששר הביטחון העתידי גנץ ושר החוץ העתידי גבי אשכנזי יצטרכו להגן על החלטה בסדר גודל של הטלת פצצת אטום מדינית, בלי שתהיה להם שום אפשרות למנוע אותה או אפילו להשפיע על תזמונה והיקפה. כמו שאנחנו לא יודעים אם אכן יהיה סיפוח, אנחנו בוודאי לא יודעים מה יהיו ההשלכות שלו, אבל לא מופרך להניח שהוא ישנה שינוי עמוק את המצב הביטחוני ואת יחסי החוץ של ישראל ויטיל את צלו על כל הקדנציה של הממשלה הזו. כשגנץ ייכנס – אם ייכנס כמובן – ללשכת ראש הממשלה באוקטובר 2021, סביר מאוד שתגובות השרשרת של הסיפוח יהיו הנושא הראשון על שולחנו.

זו עשויה להיות הנקמה המתוקה של נתניהו בגנץ. להשאיר לו את כוס התרעלה שנקראת הסיפוח, ולעקוב בעניין אחרי האופן שבו גנץ יתמודד אתו מ"סידור הדיור" בירושלים שיובטח לנתניהו במעמדו כ"ראש הממשלה החלופי". נקווה שעד אז, לכל הפחות, ישלימו הצוותים של הליכוד וכחול לבן את כתיבת קווי היסוד של הממשלה. חשוב שנדע מה המצע שלה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf