newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מה יכולים הדמוקרטים להשיג בפתיחה בהליך הדחה נגד טראמפ

פרשת אוקראינה-גייט סיפקה "אקדח מעשן" – ושיכנעה את יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, לשנות את דעתה ולהוביל מערכה לקראת הליך הדחה. אף שכמעט אין סיכוי שההליך יוביל בסופו של דבר להדחה ממש, הוא עשוי לפגוע בסיכוייו של טראמפ להיבחר שוב, ואולי אף לאפשר לדמוקרטים להשתלט על הסנאט

מאת:

פרשת שחיתות גדולה חדשה – שמכונה "אוקראינה-גייט" – מאיימת על עתידו הפוליטי של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. אבל מהו הרקע שלה? איך עובד תהליך הדחה של נשיא? ומה ההשלכות של כל זה על הבחירות המתקרבות לנשיאות ב-2020? "שיחה מקומית" מנסים לעשות סדר בבלגן.

מהיום הראשון שלו בבית הלבן התמודד טראמפ עם מבול של חקירות ושערוריות מתוקשרות, שהיו חלק מהאסטרטגיה של הדמוקרטים לשתק את הממשל שלו – ובסופו של דבר להדיחו.

בתחילה היו הגנרל מייקל פלין, יועצו הצבאי של טראמפ בתחילת כהונתו, ופול מנאפורט, לוביסט רפובליקני ותיק שהיה במשך תקופה מנהל הקמפיין של טראמפ. פלין, כך התברר, שיקר ל- FBI בנוגע לקשריו עם השגריר הרוסי סרגיי קיסליאק, בעוד שמנאפורט שיקר אודות קשרי לוביזם לא חוקיים שהיו לו עם ראש ממשלת אוקראינה ונשיאה לשעבר ויקטור ינוקוביץ', וביצע עבירות מסים כדי להסתיר את התשלומים על קשרים אלה.

מפגינים בצעדה למען הדחת טראמפ ב-2017 בארה"ב (צילום: Master Steve Rapport)

מפגינים בצעדה שקוראת להדחת טראמפ ב-2017 בארה"ב (צילום: Master Steve Rapport)

פלין נאלץ להתפטר אחרי תקופה קצרה, הודה במסגרת הסדר טיעון וכעת ממתין לעונשו, שיקבע בהתאם לשיתוף הפעולה שלו עם הבולשת בחקירות אחרות. מנאפורט הודה גם הוא, אך הפר את הסדר הטיעון שנחתם אתו בכך שהמשיך לשקר, ולכן מרצה כעת תקופת מאסר של שבע וחצי שנים, שעשויה עוד להתארך בגלל אישומים נוספים.

לאחר מכן הגיע מייקל כהן, עורך הדין האישי של טראמפ, שניהל מערכה כדי למנוע מכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס  לדבר בפומבי על הרומן שהיה לה עם טראמפ, דבר שהיה מביך מאוד את מי שניסה לפנות לקולות הנוצרים האוונגליסטים. כהן שילם לכוכבת הפורנו כדי שתחתום על הסכם סודיות. התשלום הזה היה למעשה תרומה בלתי חוקית לקמפיין של טראמפ – שעליה נחקר כהן, הודה והורשע. כעת הוא מרצה עונש מאסר של שלוש שנים, ומשתף פעולה בחקירות נגד טראמפ.

סטורמי דניאלס (מימין) ומייקל כהן (צילומים: גלן פרנסיס ו-The Circus)

סטורמי דניאלס (מימין) ומייקל כהן (צילומים: גלן פרנסיס ו-The Circus)

קיימות עוד חקירות, שעוסקות בהתנהלותו הכלכלית של טראמפ; בשאלה אם הוא מנהל את המדינה תוך התחשבות ברווחיו האישיים; ובחשיפת החזרי המס שהוא מסרב לחשוף. גולת הכותרת של החקירות היא כמובן פרשת רוסיה-גייט.

בין רוסיה-גייט לווטרגייט

ראשיתה של הפרשה בפניות שנעשו דרך מתווכים רוסים שונים לקמפיין טראמפ, בניסיון לסייע להם להשיג מידע מביך אודות הילרי קלינטון במהלך הקמפיין לנשיאות. התקיימו כמה מגעים, והאקרים רוסים אכן פעלו כדי לחשוף מידע כזה, אבל עד היום לא ברור עד כמה טראמפ היה מעורב אישית במגעים. או כפי ששאלו בזמנו על ריצ’רד ניקסון: מה הנשיא ידע ומתי?

וכמו בפרשת ווטרגייט, יותר מהמעשים עצמם, מה שסיבך את טראמפ היה ניסיונותיו הנואשים לשבש את הליכי החקירה נגדו. עיקר הממצאים המפלילים של הדו"ח עב הכרס של רוברט מולר בנושא עסקו בניסיונות של טראמפ לשבש את החקירה – מלחצים שהופעלו על ראש ה-FBI דאז ג’יימס קומי להישבע אמונים לטראמפ ולזנוח את החקירות נגד מייקל פלין, דרך פיטוריו של קומי, ועד הבטחת חנינות לכל מי שישתקו בחקירה או יעברו על החוק כדי להגן על טראמפ.

אי אפשר להגיד שהחקירות נגד טראמפ עד כה הסתיימו בלא-כלום. כמה מאנשיו הקרובים ביותר נמצאים בכלא או בדרך לשם, וטראמפ עדיין נלחם מלחמת מאסף נגד הקונגרס וזכותו החוקתית לפקח על הרשות המבצעת.

עם זאת, עיקר ההצלחה של החקירות עד כה היתה בשני מישורים: הראשון היה יצירת אינספור מבוכות ציבוריות עבור טראמפ ומתקפה מתמשכת על עצם יכולתו להיות נשיא ראוי. השנייה היא בהסחות הדעת ותקיעת המקלות בגלגלי ממשל טראמפ, במיוחד בשנתיים הראשונות של כהונתו שבהן נהנה מרוב בשני בתי הקונגרס.

איך עובד הליך ההדחה?

כל החקירות האלה לא הצליחו להוביל לפתיחה של הליך הדחה רשמי נגד טראמפ. כדי להבין מדוע, צריך להבין את ההליך החוקתי להדחת נשיא אמריקאי. בקצרה, ההליך דומה לחקירה, הגשת כתב אישום והרשעה, אלא שאת הליך החקירה והגשת סעיפי האישום מנהל הבית התחתון של הקונגרס – בית הנבחרים והוועדות שלו.

אם רוב מקרב חברי הבית התחתון מצביעים בעד הגשת כתב האישום (שנקראת Impeachment), ההליך עובר למשפט שמתנהל בבית העליון – הסנאט, שבו דרוש רוב של שני שליש כדי להדיח נשיא מכהן. אם הנשיא מודח (וגם אם הוא נפטר, נבצר או מתפטר), הוא מוחלף על ידי סגן הנשיא, במקרה הנוכחי – מייק פנס – שממשיך לכהן כנשיא עד לבחירות הבאות.

הנשיא טראמפ וסגן הנשיא פנס (צילום: שילה קרייגהד, משרד הרשות המבצעת של נשיא ארה"ב)

הנשיא דונלד טראמפ וסגן הנשיא מייק פנס (צילום: שילה קרייגהד, משרד הרשות המבצעת של נשיא ארה"ב)

העניין הוא, ששיטת הבחירות הפדרלית של ארה"ב, שבה גם מדינה קטנה מאוד כמו וויומינג וגם מדינה עצומה כמו קליפורניה שולחות שני נציגים לסנאט, מבטיחה כיום למעשה רוב רפובליקני בסנאט, בגלל התמיכה הניכרת שהמפלגה משיגה באזורים כפריים. המשמעות היא שבגלל הנאמנות העיוורת לטראמפ בקרב מרבית הרפובליקנים, שרובם לא יעזו לצאת נגדו מחשש לקריירה הפוליטית שלהם, הליך הדחה נגדו הוא בכל מקרה חסר סיכוי.

וכאן נעוצה הדילמה האמיתית שעליה רבים הדמוקרטים כבר חודשים רבים: בהבנה שהליך הדחה הוא חסר סיכוי, האם כדאי לפתוח בו בכל מקרה? האגף הפרוגרסיבי במפלגה טוען שכן, מכיוון שגם אם ההליך חסר סיכוי, אי אפשר לזנוח את האחריות החוקתית של הרשות המחוקקת לפקח על הרשות המבצעת. אבל עבור רובם, הסיבה האמיתית שהם מעוניינים בהליכי הדחה היא להמשיך להביך ולהטריד את טראמפ עד הבחירות.

מנגד, האגף המתון במפלגה בהנהגת ננסי פלוסי, התנגד בתוקף לפתיחה בהליכי הדחה, מחשש שיקרה מה שקרה לביל קלינטון: בית הנבחרים אמנם הגיש נגדו כתב אישום אבל הוא זוכה בסנאט – וכל ההליך נתפש על ידי הציבור האמריקאי כציד מכשפות נגדו, דבר שדווקא הגביר את התמיכה הציבורית בו. החשש המובן הוא שפתיחה בהליכי הדחה תעשה את אותו הדבר בדיוק לתמיכה בטראמפ לקראת הבחירות.

"אקדח מעשן" במתנה

הרקע בצד האוקראיני של הפרשה מתחיל בפלישה הרוסית לחצי האי קרים בשנת 2014, לאחר הדחת הנשיא הפרו-רוסי המושחת ויקטור ינוקוביץ', וההתקרבות של אוקראינה לאיחוד האירופי וברית נאט"ו, שנתפשת כמאיימת מאוד בעיני הקרמלין. הממשלה האוקראינית עדיין נלחמת בבדלנים פרו-רוסים באזורים שונים במזרח המדינה, כך שהפלישה הרוסית למעשה רחבה יותר מחצי האי קרים. במלחמה הזאת, אוקראינה זקוקה כמובן לסיוע צבאי אמריקאי, שאותו קיבלה בנדיבות עד כה.

בבחירות במאי השנה בחרו האוקראינים בוולודימיר זלנסקי לנשיא. זלנסקי הוא דמות חדשה לחלוטין בפוליטיקה האוקראינית, שחקן בעברו, שבשנים האחרונות היה מוכר לצופים האוקראינים ככוכב הקומדיה "משרת העם”, שבה שיחק מורה שנאומיו הפוליטיים חוצבי הלהבות נגד השחיתות מביאים אותו להיבחר לנשיאות. הנאמנות הפוליטית של זלנסקי לחלוטין לא ברורה, וקיימים חששות מטרידים כי עלולים להיות לו קשרים בעייתיים עם האוליגרך איגור קולומויסקי, בעלי הרשת שיצרה את "משרת העם".

נשיא אוקראינה וולודומיר זלנסקי בעת השבעתו (צילום: Mykhaylo Markiv / The Presidential Administration of Ukraine)

ממשל טראמפ הפעיל לחצים. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בעת השבעתו (צילום: Mykhaylo Markiv / The Presidential Administration of Ukraine)

כדמוקרטיה פוסט-סובייטית צעירה, אחד המאבקים החשובים בפוליטיקה האוקראינית הוא על עצמאות מערכת המשפט מהשפעות פוליטיות. וכאן בדיוק נכנס טראמפ לתמונה.

 כמו בהתחלה של כל פרשת שחיתות גדולה, הפרטים עוד צריכים להתברר, אבל נכון לעכשיו נראה שממשל טראמפ הפעיל לחץ על זלנסקי, כדי שיביא לפתיחת חקירה בחשד לשחיתות נגד בנו של המועמד הדמוקרטי המוביל ג'ו ביידן, האנטר ביידן, שהוא חבר דריקטוריון בחברת אנרגיה אוקראינית, בוריסמה אחזקות. המטרה של טראמפ היתה למצוא דרך להביך את ביידן בקמפיין הבחירות, כפי שעשה להילרי עם פרשת האימיילים.

הלחץ התנהל במשך חודשים דרך יועצו הקרוב ועורך דינו של טראמפ, ראש העיר של ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני, והגיע לשיא בשיחת טלפון שהתקיימה בין טראמפ לזלנסקי, שבה טראמפ ביקש מזלנסקי לחקור את ביידן הבן. כמה ימים לפני כן, טראמפ הקפיא סיוע צבאי לאוקראינה בסך של 391 מיליון דולר, והחשד הוא שהוא השתמש בו כקלף מיקוח. זלנסקי, אולי בגלל מחוייבות לעצמאות מערכת המשפט ואולי מתוך אינטרסים אחרים, אמר לטראמפ שיחקור את ביידן, אך כנראה לא פתח בחקירה.

קיים חשד שהלחץ התחיל עוד בתקופת קודמו של זלנסקי, פטרו פורושנקו, ושהוא כלל גם ניסיונות של טראמפ להוכיח שאוקראינה, ולא רוסיה, היא זאת שהתערבה בבחירות 2016 – לטובת הילרי קלינטון. נראה שהעניין של טראמפ במדינה היה כל כך גדול שהוא פיטר את השגרירה באוקראינה, מארי יובנוביץ’, שלא היתה נאמנה לו מספיק, והחליף אותה בקורט וולקר, איש אמונו.

הפרשה נחשפה בזכות מודיע אנונימי, סוכן CIA שעבד בעבר בבית הלבן והוטרד מהשיחה. כעת כבר התפרסמה גרסה מצונזרת של תמליל השיחה, שהועבר בניגוד לנהלים לארכיון חסוי ביותר, כנראה כדי להסתיר את תוכן השיחה, וגם גרסה מצונזרת של התלונה הרשמית של המודיע האנונימי.

השיח התקשורתי האמריקאי מתמקד בשאלה אם קיימות ראיות ל"קוויד פרו קוו", כלומר אם טראמפ דרש במפורש את החקירה בתמורה לסיוע הצבאי או דבר אחר. אבל ממש לא בטוח שזה בכלל משנה. אם הפרטים יתבררו כנכונים, טראמפ עשה בשיחת טלפון מוקלטת בדיוק את מה שהוא טען במשך שנים שלא עשה בפרשת רוסיה-גייט: הוא ביקש ממדינה זרה להתערב בבחירות לטובתו. הן מבחינה משפטית והן מבחינה ציבורית, כלל לא בטוח שזה משנה אם הוא הבטיח משהו בתמורה. טראמפ פשוט נתן לדמוקרטים במתנה את האקדח המעשן שהיה כל כך חסר להם בחקירות רוסיה-גייט.

טראמפ יגיע לבחירות חבול

האקדח המעשן הזה הוא ההסבר לכך שפלוסי, שרק שבוע קודם לכן לחצה על מנהיגים דמוקרטיים לא לפתוח בהליך הדחה ואף אמרה בנועזות גם שהם "מוזמנים להדליף את זה לעיתונות", שינתה לחלוטין את הטון – וכעת מובילה את המערכה לקראת הליך הדחה.

ננסי פלוסי (צילום: Gage Skidmore)

השתכנעה כנראה שהליך ההדחה כבר לא ייתפש כרדיפה, ולכן לא יועיל לטראמפ בבחירות .ננסי פלוסי (צילום: Gage Skidmore)

השלב הראשון של התהליך, החקירה הרשמית, החל השבוע, כשבית הנבחרים זימן כמה ממקורביו של טראמפ, ובהם ג’וליאני, להעיד. וולקר התפטר מיידית בשבוע שעבר, לאחר שזומן להעיד. פלוסי הורתה לוועדות בית הנבחרים להעביר לוועדת החקיקה את הממצאים המפלילים ביותר שלהם בהקדם האפשרי, בתקווה לנסח סעיפי אישום עד סוף אוקטובר.

המציאות הפוליטית לא השתנתה. הליך ההדחה הוא עדיין חסר סיכוי. אז נשאלת השאלה: מה בכל זאת השתנה? כנראה שפלוסי והאגף שלה השתכנעו שעם האקדח המעשן הזה, הליך ההדחה כבר לא ייתפש כרדיפה של טראמפ, ולכן לא יועיל לו בבחירות. להיפך, התקווה עכשיו היא להציב את הרפובליקנים בפני בחירה בלתי אפשרית: להמשיך להגן על טראמפ במחיר הכבוד הפוליטי שלהם, או לזנוח אותו ואת הסיכוי להמשיך להחזיק בשלטון. במלים אחרות, התקווה היא שהליך הדחה יביך כל רפובליקני שימשיך לעמוד לצד טראמפ, אולי אפילו מספיק כדי להשתלט בחזרה על הקונגרס – ובעיקר על הסנאט.

כמו שזה נראה עכשיו, טראמפ יגיע לבחירות הקרובות חבול מהליך ההדחה. במשך כל שנות כהונתו, טראמפ שירת באופן בלעדי את בסיס התומכים שלו – כשליש מהמצביעים האמריקאיים – שככל הנראה יצביעו לו גם אם "יירה במישהו באמצע השדרה החמישית", כפי שאמר בעבר. אבל טראמפ שם את כספו על קרן צבי רעועה מאוד, כי שליש זה לא מספיק כדי לנצח את הבחירות. בבחירות הקודמות הוא נהנה מתמיכה של עוד כ-10%, שהצביעו יותר נגד הילרי מאשר בעדו. בלי ההפרש הקריטי הזה, סיכוייו בבחירות אינם טובים.

התקווה האמיתית של טראמפ כיום היא שכמו בבחירות הקודמות, הדמוקרטים יצליחו להפסיד לו. לשם כך, הדמוקרטים צריכים לעשות דבר אחד: להעמיד מול טראמפ את ג’ו ביידן. לא רק שביידן הוא מועמד ממסדי מאוס בדיוק כמו הילרי, אלא שפרשת אוקראינה-גייט כולה נסובה סביב דרישה לחקור חשד לשחיתות של הבן שלו.

הסנטורית אליזבת וורן (צילום: Gage Skidmore)

מול אליזבת וורן, הקרב של טראמפ יהיה קשה בהרבה (צילום: Gage Skidmore)

טראמפ, לוליין הספינים, הצליח להחזיק מעמד במשך שנים נגד רוסיה-גייט בכך שטען שהשערורייה האמיתית היא החקירה נגדו, האופן שבו היא נפתחה, וההאזנות לטלפונים שלו ושל אנשיו. ביידן כמועמד יאפשר לו לעשות את אותו הספין בדיוק: השערורייה האמיתית היא השחיתות של ביידן ושל משפחתו, אני רק ניסיתי להוציא אותה לאור.

וזה לא שאותם ה-10% שהביאו לטראמפ את הניצחון על הילרי באמת חשבו שהוא פחות מושחת ממנה. זאת האדישות, התחושה ש"הם ממילא כולם מושחתים" ששיחקה לטובתו. בקמפיין מול המועמד הממסדי ביידן, אותה אדישות תמשיך לשחק לטובתו. אבל מול מועמדת כמו אליזבת וורן, שכל הקריירה שלה מסתכמת במאבק בשחיתות, הקרב יהיה קשה בהרבה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf