למרות הנוהל החדש, נמשכים המעצרים הליליים הסיטונאיים של קטינים בגדה

נוהל שגיבשה המדינה לגבי מעצרי ילדים בגדה המערבית, שהיה אמור להחליף מעצרים בבתים בשעות הלילה בזימונים לחקירה, אינו מיושם, והמעצרים הטראומטיים נמשכים.

ארגון "המוקד להגנת הפרט" עתר בשבוע שעבר לבג"ץ נגד השימוש הגורף שעושה הצבא במעצרי לילה של קטינים פלסטינים ודרש להסדיר את ההליך באמצעות זימון קטינים לחקירה דרך הוריהם. מדובר בעתירה מתוקנת, לאחר שמנתונים רשמיים לגבי מעצרי ילדים משנת 2021 עלה כי הנוהל המסווג, שגובש על ​​ידי  פיקוד המרכז ומחוז ש"י בעקבות עתירה משנת 2020 והיה אמור להסדיר את סוגיית זימון קטינים לחקירה, אינו מיושם.

מנתונים שהתקבלו מפרקליטות המדינה בפברואר השנה, במסגרת הליך המשפטי, עולה כי בחודשים ספטמבר עד דצמבר 2021 נעצרו 34 קטינים פלסטינים בגדה, כאשר מתוכם רק שישה זומנו לחקירה על פי הנוהל. היתר, 28 קטינים, נעצרו במעצרים יזומים בשעות הלילה, לטענת המדינה בכפוף לסייגים שמופיעים בנוהל. המדינה ציינה כי הנתונים לא כוללים קטינים שנעצרו "על חם" בגדה, כלומר בזמן שעוררו חשד לביצוע עבירה.

במקביל לנתונים שהתקבלו מפרקליטות המדינה, במוקד להגנת הפרט קיבלו בסוף ינואר נתונים במסגרת בקשה לפי חוק חופש המידע שהגישו למשטרה לגבי מעצרים ליליים של קטינים ב-2021. על פי המשטרה, נעצרו במהלך השנה שעברה 474 קטינים בפשיטות ליליות. ובסך הכל, בכל סוגי המעצרים, 861 קטינים, כלומר הפרקטיקה של מעצרי לילה היא המשמשת ברוב המעצרים, והיוותה 55 אחוז מהם.

באשר לחודשים ספטמבר עד דצמבר, שבהם לטענת הפרקליטות נעצרו רק 34 קטינים: על פי נתוני המשטרה, נעצרו במעצרים ליליים בגדה מספר גדול בהרבה – 160 קטינים. לא צוין במענה אם נעשה ניסיון לזמנם קודם לכן לחקירה.

בפילוח הנתונים לפי חודשים עולה כי לאורך 2021 לא היתה ירידה במספר המעצרים הליליים מאז נכנס לתוקף הנוהל החדש: בממוצע, מדי חודש ב-2021 נעצרו כ-40 קטינים. החודש שבו נעצרו המספר הנמוך ביותר היה יוני, אז נעצרו 29, והחודש שבו נעצרו המספר הגבוה ביותר היה פברואר, בו נעצרו 55 ילדים.

לפי הנוהל או למרות הנוהל?

ב-2020 הגיש המוקד להגנת הפרט עתירה לבג"ץ נגד הפרקטיקה הנפוצה של הצבא, לעצור קטינים פלסטינים בגדה המערבית מביתם בשעות הלילה ולקחת אותם לחקירה כשהם אזוקים ומכוסי עיניים. לטענת המוקד, המעצרים הליליים הם ברירת המחדל של הצבא ומשמשים אותו כאמצעי הראשון להבאה לחקירה, בניגוד לחוק הבינלאומי, לעקרון של טובת הילד ולהבטחות של הצבא לזמן מראש קטינים לחקירה לפני מעצרם היזום.

בעקבות העתירה ולפני הדיון בבית המשפט העליון, פרסם הצבא בתחילת אוגוסט 2021 נוהל חדש, בו התחייב לזמן קטינים פלסטינים לחקירה, כחלופה למעצרים הליליים, שכאמור מתבצעים ללא התראה מוקדמת או ניסיון לזמן לחקירה. בנוהל עצמו צוין כי המטרה היא ״לצמצם פגיעה באוכלוסייה אזרחית״, ול״טובת הילד״.

בעקבות פרסום הנוהל החדש, קבעו השופטים כי על המדינה להעביר נתונים על יישומו בפברואר 2022, ולאחר מכן יוכלו העותרים להגיש עתירה מתוקנת, שאכן הוגשה בשבוע שעבר.

בעתירה המתוקנת, שהוגשה נגד מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, הפרקליט הצבאי הראשי והמשטרה, דורש המוקד מהצבא לתקן את הנוהל החדש באופן שיביא לשינוי המציאות בשטח, ולקבוע שקטינים יוזמנו לחקירה באמצעות הוריהם או האפוטרופוס האחראי עליהם. עוד קורא המוקד בעתירתו להחיל על קטינים פלסטינים את אותן ההגנות המוחלות בחוק על קטינים ישראלים, בהתאם לעקרון טובת הילד.

בהודעת העדכון מטעם המדינה מפברואר, המדינה חזרה על הטענות שהשמיעה בעתירה המקורית, לגבי מצערים ליליים של קטינים. ״אין חובה בדין הפנימי החל באזור יהודה והשומרון, בדין או בכללי המשפט הבינלאומי המנהגי הרלוונטיים לענייננו, לזמן לחקירה קטינים שחשודים בביצוע עבירות פליליות חמורות, וקיימת בעניינם עילת מעצר, חלף מעצרם והבאתם לחקירה כשהם עצורים. כמו כן, אין חובה בדין כאמור להימנע ממעצר קטינים בשעות הלילה״.

עוד עולה מהודעת המדינה כי גם המעצרים הליליים שבוצעו מאז הנוהל החדש, נערכו בעצמם על פי הנוהל המתוקן שגובש, על אף שזה שהיה אמור למנוע או לצמצם אותם. בסעיף 8 ל"ליבה בלתי מסווגת של הנוהל הפיקודי" מצוין כי במקרים רבים, יהיה ניתן לבצע מצער ללא זימון טלפוני.

במסמך מפורטים המקרים בהם ניתן לעצור ללא זימון: אם נדרש חיפוש בבית החשוד לשם איתור ראיות, במקרים שבהם קיים ״חשש ממשי״ להימלטות הקטין, במקרים שבהם קיים חשש כי הזימון המקדים עלול להוביל לשיבוש הליכי חקירה, במקרים שבהם מדובר בחשד בו מעורבים מספר אנשים, וניתן להעריך כי זימון אחד המעורבים יפגע באפשרות המעצר של יתר החשודים, וכן במקרים שבהם הסיכון הנשקף מהקטין הוא מידי.

בהודעתה לבית המשפט, ניסתה המדינה להסביר מדוע יש צורך במצערים ללא זימון: ״על רקע עבירות חמורות המבוצעות על ידי קטינים באיו"ש, הצורך המבצעי והחקירתי מחייב במרבית המקרים את מעצרם היזום ללא הודעה מוקדמת לחשוד. בנסיבות אלו, אין ללמוד מהיחס בין שיעור הקטינים שנעצרו באופן יזום לבין שיעור הקטינים שזומנו לחקירה, על יישום לקוי כביכול של הוראות הנוהל״, נכתב.

״הנוהל עצמו חסוי, קיבלנו רק את הליבה של הנוהל, וגם שם הם קובעים הרבה סייגים, כך שזה משאיר פתח גדול למצערים ליליים״, אומרת ג'סיקה מונטל, מנכ"לית המוקד להגנת הפרט. ״גם מהליבה ניכר שיש הרבה מאוד סייגים לנוהל. בפועל, עדיין ברירת מחדל היא מעצרים ליליים מאוד טראומטיים. נשאלת השאלה האם המצב הבעייתי הוא לפי הנוהל או למרות הנוהל, שבכל מקרה לא הופך את זה ללגיטימי".

לדברי מונטל, הפרקטיקה מהווה הפרה בוטה של הדין הבינלאומי ושל עקרון טובת הילד: ״הפרקטיקה הזאת גורמת לטראומה ארוכת טווח למאות נערים וגם לבני משפחותיהם. אנחנו מצפים מבג"ץ לשים לכך קץ, ולהנחות את הצבא למצות כל חלופה לפני שהוא פולש לבתים באישון לילה וגורר ילדים ובני נוער ממיטותיהם".

ממשרד המשפטים נמסר כי עדיין לא הוגשה תשובה לעתירה המתוקנת.