newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

למרות הוראה מהשר, משטרת י-ם ממשיכה להחרים דגלי פלסטין

כמה ימים אחרי שהשר לביטחון פנים הורה למשטרה להגביל החרמות של דגלים, נעצר הפעיל מוחמד אבו חומוס ונחקר על הנפת דגל. "השוטר אמר לי, 'לא אכפת לי השר או הפוליטיקאים'", הוא מספר. האגודה לזכויות האזרח תיעדה עוד קודם כי מדובר במדיניות גורפת של המשטרה

מאת:
שוטרים מחרימים דגלי פסלטין במהלך מחאה בשייח׳ ג׳ראח, 30 ביולי 2021 (צילום: אורן זיו)

מחרימים דגלים גם במחאות שקטות. שוטרים מחרימים דגלי פלסטין במהלך מחאה בשייח' ג'ראח, ב-30 ביולי 2021 (צילום: אורן זיו)

כבר כמה שנים שבמשטרת מחוז ירושלים מחרימים דגלי פלסטין במחאות. במשטרה מצדיקים את ההחרמות בכך שהיועמ"ש מתיר זאת כאשר הנפת דגלים עלולה לגרום ל"הפרה חמורה של שלום הציבור", אך עושים זאת גם במשמרות מחאה שקטות כמו אלה שמתקיימות בשכונת שייח' ג'ראח.

בשבוע שעבר פורסם כי בעקבות פנייה של ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת), השר לביטחון פנים עמר בר-לב קרא למשטרה להגביל את החרמת הדגלים "למקרים חריגים בלבד". למרות בקשתו של השר, ביום שישי האחרון התנפלו שוטרים על מפגינים במהלך המחאה השבועית בשייח' ג'ראח, והחרימו לפחות ארבעה דגלים.

בסיום ההפגנה, שבה השתתפו כמה עשרות יהודים ופלסטינים, שוטרים עצרו את הפעיל הירושלמי מוחמד אבו חומוס. בשטח נאמר לו שהוא נעצר על "התססה", אך הוא נחקר לגבי הנפת דגלים, ושוחרר בהרחקה של 14 יום מהשכונה.

אבו חומוס אומר: "נעצרתי כי הרמתי דגל פלסטין. אמרו לי בחקירה שאסור, כי 'זה עושה בלגן'. אבל אני עמדתי בשטחי 67' (מזרח ירושלים; א"ז). אני מניף את הדגל מול העם שלי ואנשים שתומכים בנו, כך שאין סכנה וזה חוקי".

אבו חומוס הזכיר לשוטרים בתחנה כי רק ימים ספורים לפני מעצרו השר בר-לב ביקש מהמשטרה להגביל החרמות של דגלים. "השוטר אמר לי, 'לא אכפת לי השר או הפוליטיקאים. הזהירו אותך שלא תרים'. אבל למה הם עושים את זה? אין סכנה לחיים שלי או של אחרים", אומר אבו חומוס. לגבי טענות המשטרה שהנפת דגלים מסכנת את שלום הציבור הוא מוסיף: "זה לא מרגיז אף אחד, רק את המשטרה".

בנוגע למעצרו של אבו חומוס, נמסר מהמשטרה: "בנוגע לאירוע שצוין בפנייתך, במהלך סוף השבוע פעלו כוחות משטרה ולוחמי משמר הגבול למען שמירת הסדר במסגרת מחאה שהתקיימה בשכונת שייח' ג'ראח. במהלכה החל חשוד להפר את הסדר ועל כן הוזהר על ידי השוטרים אך ללא הועיל, בעקבות כך עוכב לחקירה בתחנת המשטרה שבסיומה שוחרר בתנאים מגבילים".

בתשובה של בר-לב לפנייתו של כסיף נכתב: "בעקבות אירועים שהתרחשו לאחרונה במסגרת אירועי מחאה במזרח ירושלים והובאו לידיעתי, הבהרתי לגורמים הרלוונטיים במשטרת ישראל את החשיבות בביצוע פעולות המשטרה בהקשר זה בהתאם לסטנדרט החוקי האמור, כלומר רק במקרים שבהם הנפת הדגל תוביל, ברמת הסתברות גבוהה, להפרה חמורה של שלום הציבור".

"מדיניות גורפת שאוסרת על הנפת הדגל"

לפי מסמך של האגודה לזכויות האזרח, שהוכן עוד לפני פנייתו של כסיף לבר-לב, משטרת ירושלים עושה שימוש נרחב בהחרמת דגלים, ללא כל התאמה להוראות, שמגבילות זאת למקרים חריגים בלבד.

בסוף אוגוסט פנתה האגודה לפרקליט המדינה ולסגן היועמ"ש בדרישה להתנות פתיחת חקירה בגין הנפת דגלי פלסטין באישור הפרקליטות, בדומה לנעשה בחקירות בחשד לעבירות חופש הביטוי. באגודה ציינו כי החרמת דגלים או מעצר מפגינים שנופפו בדגלים הפכו לדברים שבשגרה, ולכן על הפרקליטות והיועמ"ש לפעול בנושא.

"דומה כי לפחות במחוז ירושלים קיימת מדיניות גורפת האוסרת על הנפת הדגל, והנחיה לפעול לסילוקו מהמרחב הציבורי כל אימת שהוא נשלף", נכתב בפנייה. "מדובר במדיניות גורפת, ולא בהפעלת שיקול דעת חיוני, נקודתי ופרטני, הבוחן כל מקרה ומקרה ומשקלל את ההסתברות לפגיעה לכאורה בשלום הציבור, ואת מידת חומרתה".

באגודה הוסיפו כי לפי המידע שברשותם, לא הוגשו בשנים האחרונות כתבי אישום על הנפת דגלי פלסטין. בתגובה לבקשת חופש מידע בנושא, השיבה המשטרה כי אין בידה רישום ממוחשב של הנפת דגל פלסטין, ולכן לא ניתן לקבל את המידע.

עיתונאי פלסטיני ותיק סיפר ל"שיחה מקומית" כי לתחושתו, המדיניות צברה תאוצה אחרי הכרזת טראמפ על העברת השגרירות האמריקאית לירושלים. "מאז התחילה המדיניות הזאת, שבכל הפגנה מחרימים דגלים. זה מגוחך, כי בכל הפגנה בחיפה, נצרת או יפו מפגינים עומדים לצד שוטרים עם דגלים ללא כל בעיה, אבל כאן בירושלים יש חוק אחר".

"השוטרים לא אומרים משהו לפני שהם מחרימים. הם מתבייתים על אנשים, ואז נכנסים בשורה לקהל ומתנפלים על המפגינים", סיפר ל"שיחה מקומית" הפעיל גיל המרשלג, ששוטרים לקחו לו צעיף עם דגל פלסטין באחת המחאות, והיה עד להחרמת דגלים במקרים רבים אחרים. "אין הסבר או כריזה, זו פשוט התנפלות".

"מעבר לזה, אין להתנהגות הזאת שום הצדקה. אנחנו בירושלים המזרחית, זה לא כמו ללכת עם דגל ישראל ברובע המוסלמי או עם דגל פלסטין בשכונה ישראלית ציונית במערב ירושלים", אומר המרשלג.

אין קשר לגודל ההפגנה או לכמה סוערת היא

בפניית האגודה הוצגו 14 מקרים מהחודשים האחרונים במזרח ירושלים, שבהם מפגינים נפגעו או נעצרו בגין הנפת דגל פלסטין – בעיקר בשכונת שייח' ג'ראח ושער שכם. לפי האגודה, המקרים מראים שמדובר במדיניות רשמית שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם, ללא קשר לגודל ההפגנה או לכמה סוערת היא.

ב-1 במאי, למשל, במסגרת המחאה השבועית בשייח' ג'ראח, הניפו חלק מהמוחים דגלי פלסטין. בתגובה עטו עליהם שוטרים ושלפו את הדגלים בכוח מידיהם. בסרטון המתעד את האירוע נשמע אחד השוטרים צועק לאחר מכן בבירור "קדימה להתפזר", ואז הודף בכוח מפגינים.

שבועיים לאחר מכן, ב-16 במאי, התקבצו בשייח ג'ראח שני פרשים וארבעה שוטרים, הביאו סולם,  והורידו צרור בלונים בצבעי הדגל – שחור, ירוק, אדום לבן – שהתנפנף מחוט חשמל.

ב-30 במאי, בשכונת ראס אל-עמוד בירושלים, הבחינו שוטרי מג"ב שהיו במכוניתם בילד צעיר שרוכב על אופניים שעליהם תלוי דגל פלסטין. מעדויות של תושבי השכונה עולה כי השוטרים עצרו אותו בכוח, וכתוצאה מכך הילד נפל מהאופניים ונפצע. לאחר מכן שוטרי מג"ב חמושים ברובים הקיפו אותו דקות ארוכות, כשהוא יושב לרגליהם.

ב-15 ביוני הפגינה צעירה  ליד שער שכם נגד צעדת הדגלים של פעילי ימין שהתקיימה באותו יום, שמשתתפיה התאספו ברחבה ליד השער כשהם מניפים דגלי ישראל. במהלך המחאה הניפה הצעירה דגל פלסטין, ובעקבות זאת הסתער לעברה שוטר, הפיל אותה ארצה, שלף מידה את הדגל ועצר אותה.

באותו יום, מהעבר השני של העיר העתיקה, הפגינה גם הפעילה החברתית הירושלמית מרגלית נגד צעדת הדגלים, והחזיקה בדגל פלסטין. מרגלית עמדה לבד, מול בטונדה משטרתית שהוצבה במקום. בלי כל אזהרה התנפלו שני שוטרים על הדגל, חטפו אותו מידה ואחד מהם פקד עליה להסתלק מהמקום, תוך שהוא הודף אותה פיזית בידיו.

חמישה ימים לאחר מכן, ב-20 ביוני, עמדה קבוצה קטנה של בני משפחה נערים וילדים יחדיו ברחבת שער שכם ושרה. אחד הילדים, שספק אם הוא בגיל האחריות הפלילית, הוציא מתיקו דגל פלסטין. מיד הגיעו למקום שלושה שוטרי מג"ב, ובדרכם תקפו באלימות קבוצת צעירות שישבה על המדרגות ולא עשתה דבר.

יום לאחר מכן, ב-21 ביוני, התקיימה מסיבת סיום שנת הלימודים בתיכון מקיף בית צפאפא בירושלים. המסיבה התקיימה באולם סגור, ובסיומה הרימו חלק מהתלמידים שלטים שעליהם נכתב "שייח' ג'ראח", "בית צפאפא", "סילוואן" ו"אל-אקצא" והניפו דגל פלסטין.

בימים העוקבים נקראו שלוש נערות בוגרות שמינית, אחת מהן קטינה, לחקירה בתחנת משטרת מוריה. בחקירתן הן נשאלו על הנפת דגל פלסטין באירוע. אחת הנחקרות שאלה אם עברה על החוק כשהרימה דגל פלסטין, והחוקר השיב לה כי הנפת הדגל המסוים גורמת לאי סדר ציבורי.

בעקבות מקרה זה, האגודה פנתה בשמן של הנערות והוריהן למפקד משטרת מוריה בדרישה לסגירת תיק החקירה ומחיקת אמצעי הזיהוי שניטלו מהן, אך הבקשה נדחתה. 

"המשטרה מתנפלת על נושאי הדגל ויוצרת הסלמה"

ב-24 ביוני, שוב במהלך משמרת מחאה בשייח ג'ראח, עטה אחד המפגינים, צעיר שטרם מלאו לו 19, צעיף ועליו דגל פלסטין. הצעיר העיד בפני האגודה: "היה לי צעיף לבן עם דגל פלסטין. הגיעו שוטר וקצין והתנפלו עלי, בלי התראה מוקדמת, בלי שום ניסיון לדבר.

"הם תפסו אותי, משכו אותי מאוד חזק, חנקו בחור אחר ועיכבו אותי במקום לצורך זיהוי. כל שבוע צצים בהפגנה בשלב כלשהו דגלי פלסטין, ואז מתחילה המהומה. המשטרה מתנפלת על נושאי הדגל ויוצרת הסלמה. עד אז אין שום אלימות".

יום לאחר מכן, ב-25 ביוני, הניף הפעיל החברתי סדי בן שטרית דגל פלסטין במשמרת מחאה נוספת בשכונה. בעקבות זאת תפסו אותו בכוח כמה שוטרים, לקחו מידו את דגל פלסטין והובילו אותו לעבר המחסום המשטרתי.

בן שטרית נלקח לתחנת המשטרה, וחבריו המתינו לו בחוץ. אחד מהם עטה צעיף עם דגל פלסטין עליו. קצין ניגש אליו ודרש שיסירו. המפגין התנגד ואמר שאין חוק האוסר עליו ללבוש את הצעיף, ותהה מה מקור הסמכות לדרישה. הקצין השיב כי "אני חושש שהנפת דגל פלסטין תפגע בסדר הציבורי", דרש שוב להסירו, ומשנענה בשלילה אחז בצעיף בכוח רב ומשך אותו מצווארו. המפגין דרש כי הוא יוריד ממנו את הידיים. שוטרים נוספים שהיו במקום הצטרפו לקצין.

באותה משמרת מחאה נטפלו שוטרים למפגינים נוספים שהסתובבו עם דגלי פלסטין או עם כל סוג ציוד שעליו דגל פלסטין. כמו כן נלקח בכוח צעיף שהיה סביב צווארו של אחד מהמוחים.

"חטפו צעיף מאחד המפגינים, חטפו צעיף ממני, ואז הגיע סדי עם דגל ועצרו אותו", סיפר המרשלג ל"שיחה מקומית". לדבריו, "המשכנו לתחנת המשטרה שלם, היינו שם כשעתיים, ורק אחרי יצא אלינו כמה שוטרים ביקשו להחרים את הצעיף, ואז הם נאבקו על זה. מחוץ לתחנה הם אמרו שזו הפרה של הסדר הציבורי. זה היה ערב שבת 6 או 7 בערב, בקושי עוברים שם אנשים ואם עוברים זה פלסטינים, זה סתם להציק לנו שאנחנו מחוץ לתחנה".

גם שבוע לאחר מכן, ב-2 ביולי, המשיכה המשטרה באותה מדיניות בשייח ג'ראח, כשאחד המפגינים שעמד על המדרכה הניף דגלון פלסטין. בתיעוד ניתן לראות כי שני שוטרים סימנו כמטרה את אותו דגלון, והגיעו משני כיוונים שונים, תוך דחיפת מוחים, רק על מנת לתפוס את הדגלון ולהחרימו.

ב-3 ביולי הגיעו שלושה שוטרי מג"ב לבית פרטי במעמקי שכונת עיסוואיה בירושלים, אשר על עמוד חשמל לצדו נתלה דגל פלסטין. הסרטון מתעד את מאמציהם ההרואיים להסירו, ברחוב שומם לחלוטין.

כמה ימים לאחר מכן, ב-6 ביולי, התקיימה הפגנה נוספת בשייח' ג'ראח. אחד המפגינים, גיא, סיפר לאגודה כי שוטר ביקש ממנו לקבל דגלי פלסטין קטנים שהחזיק במכוניתו, אף שלא ברור כיצד ידע על כך כלל. בסרטון המתעד את האירוע נראה המפגין קובע שאין חוק האוסר על החזקת דגלי פלסטין, ואף מזכיר לשוטרים כי הדגל ממילא לא הונף.

כשתבע לדעת מה מקור הסמכות, השיבו לו השוטרים כי מדובר בדגל ש"פוגע ברגשות הציבור" ו"עשוי להתסיס". כשגיא תהה איזה ציבור, הרי מדובר בשכונה פלסטינית, השיב לו אחד השוטרים ש"כאן בשייח' ג'ראח, בשמעון הצדיק, הדגל הזה אסור".

גם ביום שישי, ה-9 ביולי, במחאה השבועית בשייח' ג׳ראח, שוטרים זינקו על מפגינים שהניפו דגלי פלסטין. כך למשל, ניתן לראות כי ארבעה שוטרים הפילו את אחד המפגינים לכביש לאחר שסירב להוריד דגל פלסטין שהניף. השוטרים עצרו אותו, אזקו אותו והחרימו את דגלו. כך היה גם בהפגנה השבועית שהתקיימה בשכונה, ב-16 ביולי, וגם בשבועות שלאחר מכן.

הכרזתו של אש"ף כארגון טרור על ידי ישראל מעולם לא בוטלה, ודגל אש"ף הפך לדגלה של הרשות הפלסטינית ולכן עדיין יכול להחשב כ"תמיכה בארגון טרור" – אף שבין ישראל לרשות הפלסטינית יש הסכמים מדיניים, והדגל הונף בעבר באירועים ישראלים רשמיים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, במעון ראש הממשלה בירושלים, ב-15 בספטמבר 2010 (צילום: קובי גדעון / פלאש909

דגל פלסטין במעון ראש הממשלה בירושלים. בנימין נתניהו ומחמוד עבאס, ב-15 בספטמבר 2010 (צילום: קובי גדעון / פלאש90)

בספטמבר 2014 פירסם המשנה ליועמ"ש, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, הנחיה המדגישה כי המצב המדיני בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית מחייב מדיניות מקלה במיוחד בדבר הנפת דגל פלסטין. בהתאם, נקבע בהנחיה כי יש לנקוט בסנקציות פליליות רק כאשר "ישנו חשש ברמת הסתברות גבוהה שהנפת הדגל תוביל להפרה חמורה של שלום הציבור" או כאשר מתעורר חשד ממשי כי הנפת הדגל מהווה עבירה של הזדהות עם ארגון טרור או אהדה אליו.

מהמשטרה נמסר בתגובה כי "משטרת ישראל פועלת על פי דין בכל הנוגע להחרמת דגלים ותמשיך לפעול על בסיס שיקולים מבצעיים תוך שמירה על הסדר הציבורי, שלום הציבור וביטחונו".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf