באוצר יודעים את האמת: המורות מתוגמלות לפי מצוינות כבר עשור
לפי התמונה שיוצר האוצר, מערכת החינוך מלאה בנשים ברמה נמוכה, שאיש לא בודק את איכותן, שמרוויחות שכר עתק ושלא ניתן להוציא אותן מהכיתות. אלא שכבר שנים, על פי דרישת האוצר, יש כלי מקיף להערכת מורים שפותח בישראל, שלא מקבל תקצוב
כשרוצים להפריט ולחסל את החינוך הציבורי, שום אמת לא עומדת בדרך. יו"ר הסתדרות המורים, יפה בן דוד, בהפגנת מחאה בתל אביב, ב-30 במאי 2022 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)
כבר היינו בסרט הזה, שבו משרד האוצר דרש הצמדה של שכר המורים למצוינות ולא לוותק. זה היה אחד מעקרונות היסוד להסכמי השכר אופק חדש (2008) ועוז לתמורה (2011). מאז, דרגות השכר אכן מותנות בהתפתחות מקצועית, ולשם כך אף פותח כלי להערכת המורות והמורים.
אבל כשרוצים להפריט ולחסל את החינוך הציבורי, שום אמת לא עומדת בדרך. וכך עושים זאת: תחילה טוענים באוצר ש"איכות ההשכלה והמיומנויות של המורים נמוכה בהשוואה לשאר האוכלוסייה", ושחסרה "תשתית להערכת מורים אפקטיבית". אחר כך מוסיפים שהמדד העיקרי בשכר המורים "נכון להיום הוא ותק ולא מצוינות", וש"אין באפשרותו של המנהל להחליף או לפטר מורה".
כך נוצרת התמונה שאל מערכת החינוך נוהרות אלפי נשים (בעיקר נשים) ברמה נמוכה, שאיש לא בודק את יכולותיהן ואיכות עבודתן, שמיד הן מקבלות קביעות, והן רובן ותיקות, שחוקות, מרוויחות משכורות עתק, ואי אפשר להוציא אותן מהכיתות.
יותר מעוות מזה לא יכול להיות.
השכלתם של המורות והמורים גבוהה בהרבה ביחס לאוכלוסייה הכללית (כאן, פרק ח'); יש תשתית וכלים מצוינים להערכת עובדי הוראה (יפורט בהמשך); אי אפשר לסיים התמחות, לקבל קביעות או להתקדם בדרגות שכר ללא מבחן הערכה; שיעור המורים הוותיקים בישראל נמוך מאוד (פרק ט'), נמוך ב-20% מאשר בממוצע מדינות OECD (טאליס I.3.1); והחסם המרכזי להצלחת בתי הספר, על דעת המנהלים, הוא בכלל המחסור במרחבי לימוד ראויים, ולא איכות ההוראה (טאליס פרק 15).
מה כן? כדי לקיים את הערכת המורים באופן מקצועי צריך שעות עבודה. לפחות חמש שעות מצד המורה המוערכת והמנהלת המעריכה, לתצפיות ולשיחות רפלקציה.
כמה שעות הקצה משרד האוצר למורות ולמנהלות לטובת הערכת ההוראה? נכון: אפס!
הערכת המורים וההוראה הוא אחד מתחומי העיסוק המרכזיים בעולם החינוך. חיפוש פשוט של teacher assessment בקטלוג המאמרים האקדמיים בחינוך ERIC מניב 49,595 תוצאות. סביר להניח שבמשרד האוצר לא קראו אפילו אחד מעשרות אלפי המאמרים האלה.
אפס שעות להערכת ההוראה. שר האוצר, אביגדור ליברמן, במסיבת עיתונאים ב-21 ביולי 2021 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)
הנה אחד לדוגמה, שבו סקירה מסכמת של 275 מחקרים בתחום: החוקרת, פטרישה הינצ'י מאוניברסיטת קולורדו, מצאה כי בדרך כלל מעריכים את המורות והמורים בשלושה תחומים – הרקע של המורה, כגון השכלתו ועמדותיו; ביצועיו של המורה, כגון ניהול כיתה ודרכי הוראה; ותוצאות עבודתו, כגון שיפור בציוני התלמידים ובעמדותיהם.
יש שתי מטרות מרכזיות להערכת מורים: מעצבת, כדי לשפר את ביצועיו של המורה לעתיד; ומסכמת, כדי לשפוט את איכותו ברגע נתון. אף שמדובר בשתי מטרות שונות מאוד, מתברר שבעולם האמיתי נעשה שימוש משולב בהערכה לשתי המטרות גם יחד. בוחנים את המורה, ובתוך כך מסייעים בידיה ללמוד מהביקורת ולהשתפר.
עיקר הערכת המורה נסמכת על תצפיות בשיעורים שהוא מעביר או בעבודתו עם תלמידות ותלמידים. כמו כן ניתן להעריך את איכות מערכי השיעור, עזרי ההוראה והמבחנים שהוא מפתח וכותב. עוד נעשה שימוש בדיווח עצמי של המורה, במהלך שיחות רפלקציה, ולעתים גם במשוב שנאסף מהתלמידים.
מכלל המחקרים עולות כמה המלצות מעניינות: מי שמעריך את המורות והמורים צריך להשתלם ולהתמקצע בכך; עליה להשתמש בכלי הערכה רבים ומגוונים כדי לקבל תמונה רחבה ומלאה ככל שניתן; עליה לשתף את המורה המוערך (מראש) במטרות ההערכה ובקריטריונים שבהם יעשה שימוש; וכמובן: להקדיש לכך שעות אחדות, כדי שמהלך ההערכה יהיה מושקע ורציני.
ארבעת ממדי הערכת ההוראה
בישראל היתה נהוגה הערכה של סטודנטים להוראה (בשנת ההתנסות) ושל מורים מאז ומתמיד, אולם לא היתה מסגרת מושגית או כלי הערכה מוסכם. כל גורם מעריך: מורי-מורים, מנהלי בתי ספר ומפקחים, השתמש בכלי הערכה למיטב הבנתו המקצועית.
הסדרת התחום החלה עם הרפורמה של אופק חדש מ-2008. לא תאמינו, אבל אחד המניעים של האוצר בהסכמי העבודה (אופק חדש ועוז לתמורה) היה לשנות את מדרגות השכר של המורות והמורים, כך שיהיו תלויות בפיתוח המקצועי שלהם ולא בוותק. נשמע מוכר?
כדי לאפשר התקדמות על פי איכות ההוראה, החלו לפתח במשרד החינוך (הרשות הארצית למדידה והערכה) כלי הערכה אחיד, שיופעל במהלך שנת ההתמחות, לקראת קבלת קביעות, ולקראת כל עלייה בדרגת שכר.
לשם כך אף הוקמה יחידה חדשה במשרד החינוך, בשם יחידת הערכת עובדי הוראה. החל מ-2010 הופעל הכלי באופן ניסויי, ומ-2013 נעשה בו שימוש בכל בתי הספר היסודיים. במקביל, פותחו כלי הערכה תואמים להערכת גננות, מורים בעל יסודי, סגני מנהלים ומנהלים.
הכלי שפותח בישראל כולל ארבעה ממדים להערכת ההוראה, שבכל אחד מהם שלושה תחומי משנה (כאן בעברית וכאן בערבית). הממדים הם:
1. מחויבות לתלמידות, לתלמידים ולבית הספר: קשר עם התלמידים, מענה מותאם לצרכים, ושותפויות בצוות בית הספר ועם ההורים.
2. מומחיות בתחום התוכן ובהוראתו: הבניית ידע, פיתוח מיומנויות, וחינוך לערכים.
3. ניהול ההוראה: תכנון השיעורים, יישום ההוראה, והערכה של התלמידים.
4. המורה כלומד: התמקצעות, למידה תוך כדי פעולה, ולמידת עמיתים.
כדי להקל על המעריכים פותח כלי נוסף ובו תיאורים התנהגותיים לכל אחד מהממדים. מפורטים בו התנהגויות מצופות מהמורות והמורים המצוינים. רמת הפירוט היא רבה, כך שכל אחד מ 12 תחומי המשנה פורק לשלושה עד חמישה מרכיבים, ולכל מרכיב נכתבו עד עשרה התנהגויות מצופות.
אני כותב זאת כדי להמחיש את היקף המקצועיות של הכלי להערכת מורות ומורים בישראל, כך ששום פעולה בעבודתם לא עוברת מבלי שניתן לאבחן אותה ולזהות צורך בשיפור.
למשל, אחד המרכיבים בתחום יישום תהליכי ההוראה הוא "קביעת כללים לניהול הכיתה". בתוכו התנהגויות כגון: משתף את התלמידות והתלמידים בעיצוב וביישום עקבי של נורמות התנהגות של הקשבה, סבלנות, סובלנות ונימוס, הופעה ולבוש, עמידה בלוח זמנים – בכיתה ומחוצה לה; מטפל בהפרעות ובהתנגדויות בענייניות ובשיקול דעת, תוך שמירה על יחס מכבד על פי תקנון בית הספר; מאפשר לתלמידות ולתלמידים להעניק משוב לחברותיהם ולחבריהם על ההתנהגות; מפעיל תהליכים לניהול קונפליקטים ומציאת פתרון הוגן; ועוד.
אם כן, בניגוד לטענות הנוכחיות של האוצר, כבר משנת 2013 שכר המורות והמורים מוצמד לאיכות ההוראה, ויש במערכת את כלי ההערכה הנדרשים לכך. הכול מושלם, מלבד דבר אחד: תקציב!
כל המחקרים בתחום מעידים שחייבים להקדיש בהערכה זמן, אחרת "ההערכה הופכת לתהליך שטחי שאין לו השפעה של ממש על פרקטיקות ההוראה" (כאן עמ' 4).
לפיכך ההנחיות הן שתתקיים שיחה מקדימה בין המורה ומנהלת לפי תחילת ההערכה, שהמנהלת (או הגורם המעריך) יצפה בלפחות שלושה שיעורים של המורה (שניים בכיתה ואחד פרטני), שהמידע יתועד בכתב, ושתקיים שיחת משוב ורפלקציה בסיום התהליך.
מכאן שלטובת מהלך ההערכה של מורה נדרשות לפחות חמש שעות של המורה והמנהלת.
כמה שעות הקציב לכך משרד האוצר בהסכמי אופק חדש ועוז לתמורה? אפס.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
