newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"יש כאן נכים עם מכלי דלק. אנחנו על סף להצית את עצמנו"

עשרות נכים חסמו הבוקר את הכניסה לנתב"ג מכביש 1, במחאה על גרירת הרגליים וההתעלמות ממצוקתם ודרישותיהם. המפגינים קשרו את עצמם בשרשרות ברזל, וחלקם שפכו על עצמם נפט ואיימו לפגוע בעצמם

מאת:

מאת: אלי ביתאן

חמישים נכים הגיעו הבוקר (רביעי) לחסום את הכניסה לנתב"ג מכביש 1, כשהם מצוידים בשרשרות ומכלי דלק. הם כבלו את עצמם בכיסאות הגלגלים זה לזה, חסמו את הכביש וחלקם שפכו על עצמם דלק, לאחר שלדבריהם הגיעו למצב של יאוש – ובמחאה על הסחבת בוועדות הכנסת ובהחלטות הממשלה, בדיון בדרישתם להשוות את קצבת הנכות לשכר המינימום.

ח"כ אילן גילאון ממר"צ, בעצמו נכה, עלה לרדיו והפציר במפגינים שלא לפגוע בעצמם ולגרום לאסון חמור. מנגד, יו"ר ארגון "פעולה לנכים" נעמי מורבייה אמרה בהפגנה כי "ישנם פה אנשים עם מיכלי דלק. אנחנו על סף להצית את עצמנו". לדברי המפגינים, צעדי המחאה החריפו מול התעלמות הממשלה וחברי הכנסת, גרירת רגליים וסחבת בעניינם.

"יכול להיות שיש כאלה שמופתעים. אני לא מופתע" אומר לשיחה מקומית דוד מזרחי, פעיל בולט במאבק ובן לשני הורים נכים, "אני מתקשר לחברים שלי שנמצאים שם והם אומרים לי אבל אמרנו לך שאין לנו ברירה. איך אנחנו יכולים לחיות ככה? נמאס לי לחיות בלי אפשרות לרחוץ את עצמי, נמאס לי לאסוף בקבוקים, נמאס לי להתחנן. אני מקבל אלפיים שקל שתוך כמה ימים נעלמים. אני מנסה לבקש מהם אל תפגעו בעצמכם, אסור לכם לעשות את זה, אבל הם מיואשים. המדינה פוגעת בהם יום יום. אין יום שאני לא מקבל טלפון מנכה שרוצה להצית את עצמו. זו המציאות".

הגיעו חמישים נכים הבוקר" מוסיף מזרחי, "לאחר שחודשים על גבי חודשים ממוססים אותם בוועדות ובהבטחות שווא. אני קורא למדינת ישראל להתעשת. זה לא יכול להיות שאני, בן לשני הורים נכים, נמצא במעצר בית ולא יכול לצאת כי הם חייבים אותי, ואין אף אחד אחר שיטפל בהם".

> עצרת המחאה בת"א נגד רצח נשים הפכה לצעדת זעם וחסימות כבישים

אשר רוכברגר, חבר הוועד המנהל של עמותת "נכה לא חצי בן אדם", אומר כי "אנחנו מבינים את האנשים שהפגינו היום בנתב"ג, יחד עם זאת אנחנו נגד הפגיעה באזרחים וכמובן נגד הפגיעה של הנכים בעצמם. אנחנו מאוד חוששים שאם כל הגורמים האחראיים על פתרון הסוגיה לא יפעלו במהירות וביעילות, מחאת הנכים עלולה להגיע לצעדים הרבה יותר קיצוניים. על ממשלת ישראל ועל הכנסת מוטלת חובה להעלות את קצבת הנכות לגובה שהנכים יוכלו להתקיים בכבוד ולספק את הצרכים הייחודיים שלהם.

"בהעדר סל לקיום בסיסי בכבוד המדד האובייקטיבי היחיד שקיים בישראל הוא שכר המינימום", מוסיף רוכברגר, בעצמו בעל מוגבלות רב מערכתית, הנושא תעודת עיוור שהוכר על ידי הביטוח הלאומי כבעל 100% נכות ו-100% אבדן כושר השתכרות. הוא מתייחס גם למעורבותו של ח"כ ביטן ואומר כי "העמותה "נכה לא חצי בן אדם" מברכת את יו"ר הקואליציה ח"כ ביטן על התערבותו בעניין קצבאות הנכים. יחד עם זאת, רוב פרטי המתווה טרם פורסמו, לכן אי אפשר להביע דעה רק על סמך רסיסי המידע שהודלפו לתקשורת. מלבד הקצבה ישנם גם נושאים נוספים שדורשים טיפול זכו להתייחסות בהמלצות הפרופ' זליכה – וטרם פורסם האם המתווה החדש כולל אותם או לא".

עמיחי תמיר מקואליציית ארגוני הנכים מסביר על חוסר האונים מול מקבלי ההחלטות, שגוררים רגליים בכוונה, ורק אתמול מרחו שוב את הצעות החוק שמונחות על השולחן –  "מאבק הנכים 2017 להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום עובר מוועדה לוועדה – שמחון א', שמחון ב', זליכה' ועכשיו יו"ר הקואליציה ביטן. בינתיים נכים מתאבדים!".

> בריוני הוצאה לפועל וחובות תמידיים: סל הרווחה נגד חיים בכבוד

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf