newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

צעיר מהצפון מסרב לשרת בצבא ונשפט לעשרים ימי מאסר

עשרות הפגינו בסולידריות עם סרבן המצפון אודי סגל שהגיע היום ללשכת הגיוס בחיפה, שם הודיע על סירובו לשרת בצבא

מאת:

מאת: מוריאל רוטמן-זכר ויובל אור

בחודש האחרון מהדורות החדשות התמלאו בדיווחים על עוד ועוד הרוגים, רובם המוחץ פלסטינים. בעוד רוב החברה הישראלית – החברה שלנו – נסחפת בקדחת המלחמה של המבצע הנוכחי בעזה, ישנם גם אלו שמסרבים לקבל הווה או עתיד מלאים באלימות, כיבוש, פחד ואיבה. אחד מהם הוא אודי סגל, ישראלי בן 19 מקיבוץ תובל, שצפוי להישלח לכלא הצבאי בגין סירוב להתגייס לצבא.

בהצהרת הסירוב שלו אמר סגל: "אני חושב שדווקא בימים כאלה שהממשלה וכל התקשורת מנסים להשתיק כל קול ביקורת שסוטה קצת מהמיינסטרים הישראלי הלוחמני, ושדווקא עכשיו חשוב לא רק לסרב אלא בכלל לפעול נגד הכיבוש, דווקא עכשיו שאנחנו רואים את התוצאות ההרסניות בטלוויזיה כל יום מול העיניים".

צפו בסרטון הקצר בו מסביר אודי את סירובו לשרת וכיצד הסירוב הוא כלי לסיום הכיבוש:

Udi Segal – Israeli Refusenik from al-Mouvan Productions on Vimeo.

היום (שני) בשעות הצהרים התאספו בחיפה כ- 75 מפגינים, יהודים ופלסטינים, כדי להביע את תמיכתם בסגל וללוות אותו ללשכת הגיוס' שם הצהיר על סירובו לשרת בצבא. בקהל היו בין היתר רותי ויעל פררה, אמו ואחותו של אוריאל פררה, סרבן מצפון חרדי שנכנס ויוצא מהכלא הצבאי מאז אפריל בגין סרבנות, עומר סעד סרבן דרוזי צעיר ששוחרר לא מזמן לאחר שישה חודשי מאסר, ומספר סרבני עבר אחרים וגם חותמות וחותמים של "מכתב הסרבניות 2014".

> מסרבים להתגייס ל"צוק איתן", מילואימניק אחד נכלא

אודי סגל לפני הכניסה ללשכת הגיוס בחיפה, שם סירב להתגייס. (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)

אודי סגל לפני הכניסה ללשכת הגיוס בחיפה, שם סירב להתגייס. (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)

מעבר לכביש התכנסה קבוצה קטנה של מפגיני-נגד עטופים בדגלי ישראל. בשבוע האחרון הופצו ברשת ובפייסבוק קריאות להפגין נגד סירובו של סגל. קריאותיהם של מפגיני הימין ברובן כבר מוכרות לנו ("לכו לעזה! כולכם בוגדים! עזה בית קברות! לכו להז***ן ב**ת!") אבל הפעם נוסף גם אלמנט מכוער יותר, אישי יותר: סימנו את אודי בשמו, צחקו שההפגנה היא "מסיבת היציאה שלו מהארון" וגם קראו לו "בן זונה", בעוד הוא עומד ליד אמו.

הרבן הדרוזי עומר סעד, כמה חודשים לאחר שחרורו מהכלא, הגיע לתמוך באודי סגל צילום: מוריאל רוטמן-זכר)

הסרבן הדרוזי עומר סעד, כמה חודשים לאחר שחרורו מהכלא, הגיע לתמוך באודי סגל צילום: מוריאל רוטמן-זכר)

הפגנת התמיכה באודי הייתה שקטה ומכובדת, עם שלטים המכריזים על תמיכה באודי, מבקרים את הכיבוש וקוראים לסיום מידי של המלחמה בעזה. אחד המפגינים החזיק שלט בו נכתב "מעל 800 הרוגים ≠ בטחון." כשהוא ראה אותי מסתכל על השלט הוא משך בכתפיו בעצב ואמר: "הכנתי את השלט הזה לפני כמה ימים" [מניין ההרוגים בעזה מוערך כעת במעל ל- 1,000].

לאחר התאספות קצרה, אודי נפרד מהקהל ונכנס לתוך לשכת הגיוס, שם פנה למפקדים עם המילים שיצאו מפיהם של אלפי סרבני מצפון לפניו: "אני מסרב".

[עדכון, 28.7 21:00]: אודי סגל נשפט לעשרים ימי מאסר, אותם הוא מרצה החל מהלילה (שני) בכלא שש

מוריאל רוטמן-זכר הוא בלוגר, פעיל וסרבן, ישראלי-אמריקאי. יובל אור הוא קולנוען ופעיל ישראלי-אמריקאי שסרטו הראשון, "חברון יפה", חוקר את האבסורדיות הבנאלית של הכיבוש הישראלי בחברון מבעד לעיניו של נער פלסטיני. שניהם חברים בקולקטיב All That's Left שפועל נגד הכיבוש.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf