newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

רבבות פלסטינים נכנסו לירושלים: חלקם בקפיצה מעל החומה

לציון יום השישי השני של חודש הרמדאן הגיעו המוני פלסטינים למחסומים בקלנדיה ובבית לחם, וחלקם הצליחו להכנס לכיוון מסגד אל-אקצא גם בלי אישורים

מאת:

כתב וצילם: אורן זיו

עשרות אלפי פלסטינים חצו הבוקר (שישי) את מחסום קלנדיה כדי להגיע לתפילת יום השישי השני של חודש הרמדאן במסגד אל-אקצא שבירושלים.

מכיוון שישראל מאשרת רק לגברים מגיל 40 לעבור במחסום, עשרות צעירים ניסו לטפס מעל חומת ההפרדה באזור המחסום, ולהגיע לירושלים. הצעירים הביאו סולמות גבוהים והשעינו אותם על החומה בת שמונת המטרים וכך עברו לצד השני. "אנחנו לא צריכים שום אישורים מהצבא, אנחנו פשוט עוברים לירושלים לבד", אמר צעיר מאזור ג'נין.

אך השיטה היצירתית עבדה רק לדקות מועטות. מהר מאוד הגיעו כוחות צבא ומשטרה לנקודה בה הוצבו הסולמות, ורבים מהצעירים שחיכו בסבלנות לתורם לטפס מעבר לחומה חזרו מאוכזבים לביתם.

> הגיע הזמן למחוק את הקו הירוק

צעירים עוברים מעל חומת ההפרדה באזור קלנדיה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

צעירים עוברים מעל חומת ההפרדה באזור קלנדיה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מהשעה ארבע בבוקר מאות אוטובוסים מרחבי הגדה המערבית הסיעו גברים, נשים וילדים קטנים, שעברו ברגל את המחסום בדרכם למסגד אל-אקצא. במהלך כל שאר השנה נדרשים פלסטינים לקבל אישורים מיוחדים כדי להכנס לישראל, אך במהלך חודש הרמדאן נשים בכל גיל וגברים מעל גיל 40 רשאים להכנס ללא אישור מיוחד.

במחסום, ישנו מעבר אחד לנשים וילדים, ואחד לגברים, שעוברים בידוק קפדני יותר. בתור של הנשים היו שניצלו את זמן ההמתנה במחסום לצילומי סלפי בתוך האלפים שהמתינו לעבור, או על רקע חומת ההפרדה.

גם במחסום בית לחם עיתונאים דיווחו על עומס חריג לעומת שנים קודמות. לקראת השעה 12 בצהריים כמות האנשים שביקשו להכנס הייתה כל כך גדולה, שהחיילים במחסום איבדו את היכולת לבדוק את הנכנסים, ומאות רצו לתוך שטח ירושלים ללא הפרעה. כוחות יס״מ סרקו את אזור שכונת גילה, הסמוכה למחסום, ובדקו כלי רכב והולכי רגל, בניסיון לאתר את מי שנכנס ללא אישור.

> כך נחקרתי בשב"כ על המשט לעזה כשחזרתי מחופשה ביוון

פלסטינים מעל גיל 40 בדרך למחסום קלנדיה, חודש הרמדאן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

פלסטינים מעל גיל 40 בדרך למחסום קלנדיה, חודש הרמדאן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

נשים עוברות במחסום קלנדיה, חודש הרמדאן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

נשים עוברות במחסום קלנדיה, חודש הרמדאן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

נשים עוברות במחסום קלנדיה, חודש הרמדאן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

נשים עוברות במחסום קלנדיה, חודש הרמדאן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

נשים מצטלמות ליד חומת ההפרדה, קלנדיה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

נשים מצטלמות ליד חומת ההפרדה, קלנדיה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

נשים עוברות במחסום קלנדיה, חודש הרמדאן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

נשים עוברות במחסום קלנדיה, חודש הרמדאן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

סולם על חומת ההפרדה, קלנדיה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

סולם על חומת ההפרדה, קלנדיה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

נשים עוברות במחסום קלנדיה, חודש הרמדאן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

נשים עוברות במחסום קלנדיה, חודש הרמדאן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

עם מזרן יוגה במחסום (אורן זיו / אקטיבסטילס)

עם מזרן יוגה (לתפילה) במחסום (אורן זיו / אקטיבסטילס)

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf