newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הגיע הזמן למחוק את הקו הירוק

מבחינת המדינה, הגורל של הכפרים הבדואים אֻםּ אַל-חִירָאן וסוסיא זהה - הריסה לטובת ייהוד המרחב. אם הממשלה לא מבדילה בין הפלסטינים משני צידי הקו הירוק, אין שום סיבה שפעילי וארגוני זכויות אדם יעשו את ההבחנה הזו

מאת:

כותב אורח: ניב גורדון

על רצפת הבטון של הצריף המאולתר ישבו כ-50 סטודנטים, סופגים את חום המדבר בזמן שהם מאזינים לסלים המדבר על ההרס המתקרב ובא של אֻםּ אַל-חִירָאן ועַתִיר, שני כפרים בדואים לא מוכרים הממוקמים כ-20 דקות מהדירה שלי בבאר שבע.

ב-6 במאי קבע בית המשפט העליון שהכפרים הללו יכולים להיהרס, ובכך סלל את הדרך עבור הממשלה לממש את תוכניתה להקים התנחלות יהודית בשם חיראן במקום אֻםּ אַל-חִירָאן, ולהרוס את הכפר הסמוך עַתִיר ובמקומו לנטוע יער של קק"ל. במידה והתוכניות הללו יתממשו, כ-900 פלסטינים בדואים יפונו בכוח מבתיהם.

סלים סיפר לסטודנטים מה הכפר מתכנן לעשות בכדי להיאבק בפסק הדין, בעודו מתעקש שהפתרון לא יגיע מבתי המשפט. בתי המשפט, הוא אומר, פועלים בשירות הכוח, ולכן "אנחנו צריכים לגשת ישירות למוקדי הכוח; אנחנו צריכים לשכנע את ביבי לחזור בו מההוראה להרוס את הכפרים. אנחנו צריכים לאסוף כוחות ולהפגין ולמחות נגד ההחלטה הלא מוסרית הזו".

בנקודה מסוימת פניתי לסלים ושאלתי אותו למה תושבי אֻםּ אַל-חִירָאן לא מאחדים כוחות עם תושבי הכפר הסמוך סוסיא, שגם הם ניצבים תחת איומי סילוק והריסה?

> מגורשים תמידית: הכפר סוסיא עומד בפני סכנת הריסה

הכפר הבדואי הבלתי מוכר אֻםּ אַל-חִירָאן (יותם רונן/אקטיבסטילס)

הכפר הבדואי הבלתי מוכר אֻםּ אַל-חִירָאן (יותם רונן/אקטיבסטילס)

רק 20 קילומטרים מפרידים בין אֻםּ אַל-חִירָאן והכפר הפלסטיני הקטן סוסיא. כבר למעלה מעשרים שנה שתושבי סוסיא נאבקים במאמצי המתנחלים והמנהל האזרחי להוציא מידיהם את חלקת האדמה הקטנה שלהם. ב-5 במאי, יום לפני החלטת בית המשפט בעניין אֻםּ אַל-חִירָאן ועַתִיר, בית המשפט העליון החליט לא להוציא צו מניעה נגד הריסת סוסיא וסילוק התושבים ממנה. גם שם הממשלה יכולה, בכל רגע נתון, לבצע את תוכנית ההרס שלה באופן חוקי.

סלים פנה אלי והשיב: "הם נמצאים בגדה המערבית ואנחנו כאן בישראל, הם חיים תחת כיבוש ואנחנו אזרחים. לנו יש זכויות כאזרחים. אנחנו לא אותו דבר".

איפשהו לאורך עשרים הקילומטרים המפרידים בין שני הכפרים שוכן הקו הירוק. אם פעם הקו הירוק היה גבול שיוכל לספק פתרון הוגן בין ישראלים לפלסטינים, כיום הוא מנגנון אפקטיבי של שליטה קולוניאלית. הוא פועל בעיקר כמכשיר הפרדה המספק את ההבטחה הפיקטיבית של שתי מדינות, כאשר במציאות הוא רק עוזר לייצב ולתחזק משטר גזעני. אחרי הכל התפקיד המרכזי שלו הוא להסתיר ולערפל את ההיגיון שעומד בבסיס ההחלטות להעביר ממקומם את תושבי אֻםּ אַל-חִירָאן ואת תושבי סוסיא: ייהוד המרחב.

באופן פרדוקסאלי, לא רק הממשלה הישראלית מנצלת את הקו הירוק כדי לשמר את שליטתה הקלוניאלית. השימוש בו הופקע גם על ידי קבוצה גדולה ומגוונת של שחקנים אחרים, בכללם דיפלומטים זרים, תורמים, ארגוני זכויות אדם והציבור הישראלי – יהודים ופלסטינים כאחד.

תחשבו על תחום זכויות האדם. רוב התורמים וארגוני זכויות האדם מתמקדים באחד מצדי הקו הירוק; או שהם מעניקים תמיכה ומימון לארגונים שמקדמים את זכויות הפלסטינים בגדה המערבית, או שלחילופין, הם מספקים תמיכה כלכלית לארגוני זכויות אדם שעובדים בגבולות של לפני כיבוש 1967. בכך הם משמרים ומשחזרים את ההבדלים שבין תושבי אֻםּ אַל-חִירָאן ותושבי סוסיא.

סלים מאֻםּ אַל-חִירָאן הוא אומנם אזרח ישראלי ונאסר אל-נוואג'עה מסוסיא לא. ההבדל הזה אכן יכול להיות משמעותי במקרים מסוימים, כפי שכל עורך דין שעוסק בזכויות אדם ימהר להסביר. הייתי אפילו מהמר שתשובתו של סלים אליי מושפעת מארגוני זכויות האדם שעוזרים לכפר שלו ליצור אסטרטגיית פעולה אל מול הגירוש הצפוי. ועדיין, בצומת ההיסטורית הזו, ההבחנה הנ"ל מטשטשת את העובדה שגם סלים וגם נאסר הם פלסטינים שאדמתם מופקעת בכדי לקדם את פרויקט ייהוד המרחב.

> פסיקה של בג"ץ: כמעט בלתי אפשרי שבדואי יוכיח בעלות על קרקע

תושבי הכפר סוסיא בהפגנה מול ההתנחלות סוסיה, 2008 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

תושבי הכפר סוסיא בהפגנה מול ההתנחלות סוסיה, 2008 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

משטרים קולוניאליים תמיד השתמשו בשיטות שונות של הפרד-ומשול בכדי לשלוט בתושבים. אולם מה שחדש כאן זו הדרך בה תורמים פרוגרסיביים וארגוני זכויות אדם ליברליים מחזקים מבלי-משים את ההבחנות הללו ואת הלוגיקה שיצרה אותן.

ח״כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, מודע היטב להשפעה המפלגת של הבחנות שכאלו, ולאחרונה הלך לדבר עם תושבי אבו-גוש, אחד משני הכפרים הפלסטיניים בדרך מתל-אביב לירושלים שלא נהרסו במהלך מלחמת 48. הוא אמר לתושבים כי במשך שנים רבות היתה עליהם סטיגמה בגלל ששיתפו פעולה עם הצבא הציוני עוד לפני קום המדינה, ואז הוסיף: "אתם לא משתפי-פעולה, אתם פלסטינים". עודה מבין שהדרך היחידה להתנגד לשליטה היא על ידי איחוד הנשלטים והתגברות על ההפרדות הקולוניאליות שנוצרו בשטח.

ארגוני זכויות אדם והתורמים שלהם צריכים לעשות שינוי קונספטואלי דומה. העבודה שלהם צריכה להתמקד ביצירת בריתות במקום בחיזוק ההפרדות קוליניאליות. לכן הגיע הזמן שהם יפנימו שהקו הירוק הוא לא פתרון אלא פיקציה – והיא אלימה והרסנית עד מאוד.

ניב גורדון הוא מחבר-שותף (יחד עם ניקולה פרוג׳יני) של הספר החדש ״זכות האדם לשלוט״. המאמר הופיע לראשונה באל-ערבי אל-ג׳דיד ופורסם גם באנגלית באתר 972+. תרגמה לעברית: מיכל מוגרבי.

> בזמן שאתם היהודים התקוטטתם, שוב דפקו אותנו הפלסטינים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ההצהרות בעלות אופי ג'נוסיידי של ראשי המדינה לא באו משום מקום. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ההצהרות בעלות אופי ג'נוסיידי של ראשי המדינה לא באו משום מקום. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

סמוטריץ' או דו-לאומיות, אין דרך אחרת

האווירה הג'נויסיידית שהשתלטה על ישראל אחרי 7 באוקטובר היא לא סטייה, היא נעוצה בשאיפה הציונית הישנה לכמה שיותר קרקע עם כמה שפחות ערבים. המוצא היחיד הוא להכיר שהביטחון של היהודים תלוי בהכרה בדו-לאומיות של המרחב הזה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf