newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לא להפקיר את הרחוב הישראלי לימין הזורע שנאה, פחד ופירוד

על רקע הקמפיין של ועד מתיישבי השומרון שקרא להחרים עסקים של אזרחים ערבים ביקרו חברי הכנסת של חד"ש בכמה בתי עסק בעכו. דוקא בימים אלה, התייצבות יהודית-ערבית משותפת דוגמת "עומדים ביחד" היא התשובה האפקטיבית ביותר למתקפה האגרסיבית מימין

מאת:

כותב אורח: דב חנין

אתמול (שבת) בבוקר הגענו אל עכו – חמשת חברי הכנסת של חד"ש – יחד עם פעילים מקומיים, לסיור תמיכה והזדהות עם בעלי העסקים והמסעדות שסומנו כמטרה להחרמה בידי "ועד מתיישבי שומרון". המסעדות  והחנויות האלה נכללו ברשימה שחורה משום שלפני מספר חודשים, השתתפו בשביתה שיזמה ועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל. התקבלנו בחום בידי בעלי העסקים, ששמעו כולם על יוזמת ההחרמה של הימין הקיצוני. למדנו מהם שלפחות בשלב הזה, הם לא חשים בפגיעה או בצמצום בהיקף הקניות והביקורים של תושבים יהודים.

התייצבות משותפת, יהודית-ערבית, לצד נפגעי מתקפות גזעניות, היא תגובה מועילה – זו פעולה חיובית, אשר גם קוראת תיגר וגם בונה, וביכולתה לא רק לתת מענה לאיום המיידי, אלא גם להציע לאנשים תקווה, שהיא סחורה פוליטית המצויה במחסור קשה בשוק שלנו. גל עכור שוטף את הארץ – גזענות, השתקה, החרפת העימותים – והתגובה של חלק גדול מהציבור השמאלי היא התרחקות, הסתגרות, ולעיתים אפילו אימוץ ביטויים מסוימים של ייאוש. התופעה הזו נעשית לנתון פוליטי בעייתי: המחנה שלנו איננו קטן, אבל הוא משותק מול מציאות בה הימין הוא ההגמוני והקובע, והוא מתרגם את התחושות הקשות האלה לפסיביות פוליטית. אבל אם כל אותם אנשים שחשים רע כשהם קוראים חדשות היו מחליטים לנקוט בפעולה – הייתה נוצרת כאן מסה קריטית משמעותית מול היוזמות והמתקפות של הימין.

> תכירו: תחקירן בצלם שנאבק שנים במדינה ועכשיו נמצא במעצר מפוקפק

לא להפקיר את הרחוב לימין הקיצוני. חברי הכנסת של חד"ש בביקור בעכו

לא להפקיר את הרחוב לימין הקיצוני. חברי הכנסת של חד"ש בביקור בעכו

לקחת בעלות על המרחב

האתגר של אלה מאיתנו שכן מתמידים לפעול, הוא לייצר את הפלטפורמות שיאפשרו לאלה שאינם פעילים – להפוך לפעילים. והאמת היא, שאם נבחן בעיניים אובייקטיביות את המציאות, נראה שפלטפורמות כאלה נחוצות עד מאוד. במחנה שלנו יש אנשים שחברים במפלגות פוליטיות ופעילים במסגרתן – ויש לברך על כך. בפינה אחרת, יש אנשים שעובדים או מתנדבים בעמותות שעושות עבודה חשובה במאבק למען זכויות אדם, נגד הכיבוש, בעניינים חברתיים או במאבקים סביבתיים. גם על כך יש לברך. אבל אם נסתכל על עיקר הציבור בשמאל, ונבדוק איפה בדיוק הוא עומד, נגלה שאולי אחוז אחד ממנו פעיל במפלגות ואחוז אחד ממנו משתייך לעמותות – אבל כל השאר יושבים בבית, ומותירים ריק את המרחב העצום שבין העמותות לבין המפלגות. רוב המחנה שלנו מזועזע מהמציאות, אבל לא פעיל כדי לשנות אותה.

לכן, האתגר שלנו הוא להמציא מחדש פעולה פוליטית שתאפשר גם לאנשים שאינם חלק מעולם המפלגות או מעולם העמותות, להפוך להיות פעילים, להשמיע את קולם, לגלות מעורבות במרחב הציבורי, ולקחת חלק בשינוי החברה והפוליטיקה. בעבר היו לנו התארגנויות כאלה, אבל בשנים האחרונות – היעדרן מורגש מאוד. לכל היותר הצלחנו לבנות קואליציות אד-הוק, חד-פעמיות ונקודתיות, סביב ארגון של הפגנה כזו או אחרת, הנשענות על המפלגות והעמותות הקיימות, עבור מטרה קצרת-טווח דוגמת ארגון הפגנה. כך היה, למשל, בימי מלחמת לבנון השנייה ובמלחמות עזה השונות.

על רקע המציאות הזו, אחת ההתפתחויות החשובות של התקופה האחרונה זו הצמיחה של יוזמת "עומדים ביחד", שמול ההסתה הגזענית וההסלמה של החודשים האחרונים, הצליחה ליזום שורה של פעולות משותפות של יהודים וערבים, נגד הכיבוש ולמען שלום, נגד גזענות ולמען שוויון. ואומנם, שדה הפעילות היהודי-ערבי המשותף הניב בחודשים האלה לא מעט פירות: משמרות מחאה של תושבי וואדי עארה, יהודים וערבים, תחת הכותרת "שכנים של שלום"; מאהל דיון והידברות בצומת הדרכים שבין בענה לכרמיאל; עצרת למען חיים משותפים של תושבי הנגב היהודים והערבים שהתקיימה ברהט; החבירה של תושבים מהכפר הערבי-הבדואי אל-פורעה עם תושבים מערד, במערכה למען האינטרסים המשותפים שלהם ונגד תכנית מכרה הפוספטים המאיימת על חייהם; והרשימה מתמשכת והולכת.

> הפריפריה מתעוררת: התנועה שרוצה לאחד את כל החצרות האחוריות

חברי הכנסת של חד"ש מבקרים בבתי עסק בעכו שסומנו כיעד להחרמה על ידי הימין הקיצוני

חברי הכנסת של חד"ש מבקרים בבתי עסק בעכו שסומנו כיעד להחרמה על ידי הימין הקיצוני

יש מה לעשות

היוזמה של "עומדים ביחד" מתבלטת בעובדה שהיא במובהק לא "קואליציית אד-הוק", אלא מתגבשת כהתארגנות קבועה ומתמשכת, שביכולתה גם להוציא לרחוב ציבור סביב מסר מחודד: אלפים כבר השתתפו בהפגנות שיזמה ההתארגנות ברחבי הארץ – באוקטובר בירושלים, בנובמבר בחיפה, ובדצמבר בתל-אביב. ההתייצבות הזו, שמתעקשת לא להפקיר את הרחוב לידי הימין, היא מעשה שאסור לוותר עליו, ושצריך להמשיך בו ולהרחיב אותו. בנוסף לכך, "עומדים ביחד" שילבו ידיים עם ארגון "לוחמים לשלום", והתחילו לארגן מדי חודש הפגנה ישראלית-פלסטינית משותפת, נגד הכיבוש ולמען שלום של צדק ועצמאות לשני העמים, אשר מתקיימת במחסום המנהרות, בין ירושלים לבית ג'אלה, תחת הכותרת "צעדת החירות". שתי צעדות חירות כבר התקיימו, והשתתפו בהן מאות ישראלים ופלסטינים.

הקמפיין הגזעני של "ועד מתיישבי שומרון" מהשבוע האחרון, שכוון נגד הסוחרים הערבים בעכו, כמו גם קמפיין "השתולים" המסית של תנועת "אם תרצו", שכוון נגד "שוברים שתיקה" וארגוני זכויות האדם – הם רק דוגמא קטנה ממה שעוד מחכה לנו בהמשך הדרך, מארגוני הימין הקיצוני ומהממשלה שמגבה אותם ומממנת אותם. הצורך בבניית הכלים שיאפשרו לנו להתמודד באופן אפקטיבי עם הסכנות, לרתום ציבור למעורבות, ובסופו של דבר להפוך את כיוון ההתפתחות – ילך ויתחזק. זו תהיה מערכה לא פשוטה, אבל אי אפשר לעקוף אותה או לדלג מעליה. המשימה שלנו, כפי שהמשיג אותה המשורר הקומוניסט הטורקי נאזים חיכמת, היא לייצר את התקווה.

"לאנושות הגדולה אין צל על אדמתה

אין פנס ברחובה

אין שמשה בחלונה

אבל יש גם יש תקווה

כי בלי תקווה אין חיים".

(נאזים חיכמת, "האנושות הגדולה", 1958)

דב חנין הוא חבר כנסת של הרשימה המשותפת מטעם חד"ש

> שמאל יקר, אנחנו במלחמה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf