איך לחטוף מכות משוטרים בהפגנה למען החברה נחשב לאוננות?

אז יוס ברוך חושב שאוננתי ביום שבת בערב בקריית הממשלה.

יוס חושב שהפגנות בימי שבת הפכו לקלישאה שלא משנה כלום, שנועדה לבילוי של אותן חבורות עם חולצות בצבעים קבועים, וכדי שנשים עם שמלות של 500 ש"ח פלוס פן יוכלו לצעוד באותו ריוטאל קבוע של אוננות כדי לייצר הסלמה שרק תעצבן את היס"מניקים המוחלשים והם יאלצו להרביץ למפגינים.

> יוס ברוך: לשוטרי מג"ב המזרחים נמאס מהשמאלנים שמבלים בצעדות

ובכן, אולי יוס צודק. על שום מה ולמה נוציא זרע לבטלה כאשר אנחנו יכולות פשוט לשבת בבית ולכתוב סטטוסים על איך שאפשר היה לעשות הכל אחרת אם רק *הם* היו עושים משהו סופר רדיקלי או משהו לא רדיקלי בכלל. אם *הם* רק היו יותר גברים, יותר פלסטינים, יותר אתיופים, יותר מזרחים, יותר סויסה מהתקווה. מעניין אם סויסה מהתקווה היה מתלהב מזה שאנשים שהם לא מהשכונה והוא לא מכיר היו באים אליו פתאום כשהוא רק סיים את התפילה וחוסמים לו את כל השכונה.

בכל בוקר ובכל ערב כשאני פותחת את הפייסבוק (ואם נודה על האמת גם בחמישים הפעמים שאני מרפרפת בין לבין), אני רואה אינסוף סיבות למה אין תקווה למקום הזה. כבר כמה שנים שאני פותחת עיתון מהסוף: מדורי רכילות, מדור אסטרולוגיה ומגיעה גג עד ביקורת על מסעדות שאין לי תקציב אליהן או טיולים לסופ"ש שאף פעם אין לי זמן לעשות. מה יש לי לקרוא על עוד אישה שנרצחה בידי בעלה ועוד שחיתות שנחשפה? הרי יהיו עוד שחיתויות ועוד נשים שירצחו על ידי בעליהן אלא אם כן נרצח את כל הגברים, ואז כנראה שגם יצטמצו רוב השחיתויות.

לא סתם אני בוחרת לכתוב פוסט תגובה אחרי תקופה ארוכה שהרגשתי שאני מעדיפה להשאיר את המילים עמוק בפנים ורק לתת לדמעות לצאת החוצה.

> הנשק החדש של משטרת ישראל נגד צלמים: מים מינרליים

מה באמת עזר לאישה מפתח תקווה?

גם אני שאלתי חלק מהשאלות שיוס שואל. אני שואלת אותן כל פעם שיש לי איזה רגע של שקט, ועצבות גדולה עוטפת אותי, ואני רק חושבת איך אני עוזבת את הכל (הפעם ברצינות) לסן פרנסיסקו כדי להקים סופסוף משאית מזון שתמכור קובות, שתתפתח לרשת. ולא סתם רשת, רשת שתזכה לכזו הצלחה שכשאני אחזור לישראל עוד כמה שנים עם יותר כסף משלדון אדלסון, אקנה את ישראל היום ואז סופסוף אוכל להשפיע דרך פוסטים בפייסבוק שיכתבו כאילו הם כתבות אובייקטיביות בעיתון.

לפני שנתיים הלכתי עם עוד קבוצת פעילים ובעיקר פעילות כדי לנסות לעצור פינוי של אישה בת 62 מפתח תקווה שאני בקושי מכירה. לא רק שלא הצלחנו לעצור את הפינוי, היד שלי התעקמה ובסוף נעצרתי על הכשלת שוטר במילוי תפקידו או משהו כזה יחד עם עוד שני פעילים ופעילה מצוות דיור ציבורי.

נזכרתי בסיפור הזה כי אני זוכרת שבמשך כמה שעות לפני המעצר רדפתי וצילמתי ואפשר להגיד גם שלא סתמתי את הפה מול הקבלן המזרחי של הוצאה לפועל, שבסך הכל הגיע כדי "לעשות את עבודתו". אחר כך גם עמדתי וחסמתי בגופי את היס"מניק הרוסי עד שהוא תפס אותי והעיף אותי באוויר כי חבקתי את אותה אישה שקרסה על הרצפה ולא הפסיקה לבכות.

כנראה שלעולם לא נדע אם למישהו ממקבלי ההחלטות הזיז שניסינו למנוע את הפינוי, אם זה מה שהוביל לקבל את ההחלטה לתת לאותה אישה דירת דיור מוגן מעפנה או שהיא הייתה מקבלת אותה בכל מקרה. בקיצור, אפס אפקטיביות ואפס רלוונטיות, וגם הפרעתי לקבלן המזרחי וליס"מניק הרוסי, שיכלו לחוות יום נעים יותר עם אפס סימנים כחולים לכל הצדדים המעורבים. גם אז איזה עיתונאי חברתי כתב איזה אייטם קטן על אותה אישה שאין לי מושג אם מישהו בכלל קרא.

המפגין מדימונה

ומה לגבי הסיבוב הראשון של ההפגנות נגד ייצוא הגז ב- 2013? בזמנו הקזתי דם יחד עם פעילים ופעילות לארגן את פעילות השטח של המאבק וכדי להגיע אל הבית של סילבן שלום, שהיה אז שר האנרגיה, הפרעתי בדרך לעוד יס"מניקים חביבים לבלות את ערב שבת עם בנות זוגם או בני זוגם, ואחרי סדרה של הפגנות הממשלה הורידה את אחוז הייצוא שתוכנן.

בהפגנות האחרונות שהשתתפתי בהן, של העדה האתיופית, היה נראה כאילו למשטרה באמת לא אכפת להרוג מישהו מהמפגינים, או לפחות לפצוע קשה, כי הם כבר ימצאו את הדרך להסביר לציבור כמה המפגינים היו אלימים. כל פעם כשניסיתי לצלם דחפו אותי וחסמו לי את שדה הראייה כדי שלא אתעד חמישה או שישה יס"מניקים מרביצים לבחור צעיר שלמחרת יואשם בתקיפת שוטרים. מפגין אחר בהפגנה נגד ייצוא הגז בשבת שניסה לצלם חטף מכות ששלחו אותו למיון ויאלץ להסתובב עם רגל מגובסת לפחות חודש.

> מורה נבוכים: מה הסיפור של שוד הגז הגדול?

גם בהפגנה נגד ייצוא הגז במוצאי שבת האחרונה העצורים לא נעצרו בשמחה ובששון, ולא היו אמנים תל אביבים או מי שלבשו שמלות של חמש מאות שקל.  כמו שהעיד הקצין בדיון על הארכת מעצרם, "המשטרה קיבלה החלטה לפזר את הההפגנה וחשבה שמן הראוי לבצע מעצרים".

אחד העצורים הגיע במיוחד מדימונה כדי להשתתף בהפגנה ובמהלך מעצרו השוטרים עיקמו את ידו וכנראה פרקו לו את הכתף. עצור אחר הוא אבא של חברה טובה, גבר בן 59, שצעד בכביש כמו עוד אלפי אנשים אחרים אבל המשטרה חשבה ש"מן הראוי" לחנוק אותו, לגרור אותו על הרצפה, להטיח את ראשו בניידת ולנסות לשבור לו את האצבעות. אותו אבא שהגיע עם משפחתו להפגנה הואשם כמובן שהחליט ללא סיבה נראית לעין לקפוץ על שוטרים ולנסות לחנוק אותם ואז לשבור לאחד השוטרים את האצבע. עצור אחר נעצר כי היה "מנהיג" בהפגנה. תאמינו לי שגם העצור הרביעי הוא לא הטייפקאסט של ה"אמן התל אביבי" שיוס ברוך כותב עליו. רק בזכות ייצוג של עו"ד גבי לסקי בערר שהוגש על ההחלטה להאריך את מעצרם הם השתחררו באותו הערב וזכו סופסוף לגשת לקבל טיפול רפואי ראוי.

אגב, בדרך כלל את רוב המכות והאלימות סופגים אלו שלא נראים כמו "אמנים תל אביבים" (שזה כנראה שם קוד לאשכנזים היפסטרים שמאלנים), אלא אלה שיותר דומים במראה ליס"מניק שהרביץ להם.

> כשאלימות משטרתית והטרדות מיניות משמשות לדיכוי מחאה

טוב הרחוב מהמקלדת

זו לא הפעם הראשונה שאני קוראת ביקורת, שמציגה התנגשות בין זהוית בהפגנה, שכל תכליתה היא לסרס ולדכא כל אפשרות לפעולה. נראה שהכי טוב זה לא לעשות הפגנות בכלל, כי בכל הפגנה שנעשה יעמדו מולנו שוטרי יס"מ ומג"ב מזרחים, אתיופים, ערבים ודרוזים. פעולות ישירות מול בתים של מנהלי בנקים? הם בסך הכל עושים את תפקידם. ומה עם התבצרות במשרדים של החברה המשכנת עמידר כדי ללחוץ על המנכ"ל לדאוג לאמא חד הורית שמחכה בתור כבר תשע שנים להכניס אותה לדירה ריקה? זה יכול לגרום לפיטורים של עובד הקבלן שיושב בכניסה.

הלוואי ולא הייתי צריכה להתעמת עם אף שוטר או פקיד מדינה כדי לקדם מאבקים. הייתי שמחה לקבל את לוחות הזמנים של כל מקבלי ההחלטות האמיתיים במדינה ולשבש רק להם את החיים בלי להפריע לנוסעים בכביש, אבל זה מה יש כרגע. אני לרגע לא אמחל ולא אצדיק את השוטר שהטריד אותי מינית ועצר אותי מחוץ לבית של יאיר לפיד על תקיפת שוטר כי נמאס לו כבר להגיע כל שבת בערב לאבטח הפגנה והוא היה צריך לפרוק עצבים.

מי שלא מנסה ומשקיע מזמנו בשנים האחרונות לעשות חיבורים בין קבוצות של אוכלוסיות מוחלשות וחיבורים בין מאבקים, לא יודע מה עומק הניסיון להפריד ולהסית בין אותן קבוצות. בכל ניסיונות החיבור שאני הייתי בהם, הגיעו בשלב מסוים גורמי ימין שניסו לסכל ולמנוע כל צורה של שותפות, כדי למנוע פגיעה בבסיס הכוח של הימין ולהסית נגד "האנרכיסטים". סתם לידע כללי, הסטודנטים והסטודנטיות עם החולצות שהובילו את ההפגנה לבשו חולצות שעלו 20 ש"ח.

המובילים והמובילות של מאבק הגז במתכונתו הנוכחית חלקם היו וגם נעצרו בפינויים בגבעת עמל (תושבים של גבעת עמל בעצמם הגיעו להפגנה בשבת) חלקם היו חלק מהמאבק לשחרורו של יונתן היילו, ה"לא נחמדים – לא נחמדות", ורובם מגיעים באופן קבוע להפגנות של קבוצות אחרות. ובכלל, האם הציפייה היא שכמה אנשים בהתנדבות יצליחו לאחד בין כל המדינה ולנצח את ההפרדה בקמפיין כנגד ייצוא הגז בכמה חודשים ספורים ועמוסים?

אלפי אנשים שמוכנים לצאת לרחובות כדי להביע מחאה זה לא דבר מובן מאליו. זה מוכיח שעוד יש להם תקווה שיכול להיות פה יותר טוב. אותי אישית זה מרגש, אבל מה שהכי מרגש אותי זה לראות קבוצות פעילים ופעילות שנלחמים ונלחמות כבר כמה חודשים נגד כוחות שגדולים מהם לאין שיעור מתוך אמונה שאין לה גבולות, ואני יודעת שאותם פעילים ופעילות יהיו הראשונים להתייצב במאבקים אחרים.

קשה לפעול במרחב שבו אין תוצאות מיידיות, ואין לדעת איך ההפגנה הספציפית הזו או הפעולה הזו או כתבה אחרת ישפיעו על המציאות. ובכל זאת, אני עדיין מאמינה שאפשר לעשות שינוי. אוי ואבוי לי וגם לכן ולכם אם לא תאמינו בזה.

בקיצור, אם כבר מאוננות אז אני מעדיפה לגמור עם עוד אלפי אנשים ברחובות מאשר בבית על המקלדת.

> שאלת המוסריות של צה"ל היא הסחת דעת