newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הנתונים האמיתיים לגבי שעות ההוראה של מורים בישראל

הבהרה: ניסוח בעייתי של הנתונים בדוח מרכז המידע של הכנסת לגבי שעות העבודה של מורים בישראל גרם לנו לחשוב בטעות שהם שובשו במכוון. בעקבות הפרסום, הדוח תוקן, אבל עדיין יוצר רושם שהמורים עובדים פחות מדי

מאת:

ביום חמישי, 24 ביוני, פרסמתי כתבה על מבנה משרת המורה בישראל, על בסיס נתונים שפורסמו בדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. בכתבה נטען כי הנתונים בדוח לגבי היקף שעות ההוראה של המורות והמורים בישראל אינם תואמים את המציאות, שכן הסכמי העבודה של המורים מחייבים אותם לשעות רבות יותר.

חברי הכנסת צריכים לקבל תמונה ברורה לגבי מספר שעות ההוראה של המורים. מורה בכיתה בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: קובי גדעון / פלאש 90)

חברי הכנסת צריכים לקבל תמונה ברורה לגבי מספר שעות ההוראה של המורים. מורה בכיתה בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: קובי גדעון / פלאש 90)

נטען עוד כי הייצוג החסר של שעות ההוראה, עלול לשמש את מי שטוענים כנגד המורות והמורים בישראל, על כך שהם עובדים מעט שעות.

בעקבות הפרסום בשיחה מקומית, התברר כי אכן נפל פגם בדוח. הדוח המקורי הורד מהרשת, וביום שני (28 ביוני בערב) פרסם מרכז המחקר והידע של הכנסת דוח מתוקן. התיקון כולל הערת הסבר, לפיה המספרים המופיעים בדוח תחת ההגדרה "שעות הוראה", אינם מייצגים שעות הוראה כפי שמובן לכל קורא בישראל.

במקום זאת, המספרים מייצגים מדד אחיד, שמוכתב על ידי ה- OECD, שערכו רק כ- 0.75 מכל שעה אמיתית. למשל, כאשר כתוב בדוח שמורה ביסודי מלמדת 4.6 שעות ביום, הכוונה לשעות "מדד", ובפועל הקוראים נדרשים להבין שהיא מלמדת 6.2 שעות הוראה ("שיעורים") ביום. כך גם, כאשר נכתב בדוח שמורים בחטיבת הביניים מורים בשנה 694 שעות, הרי אלו שעות מדד, והקוראים נדרשים לחשב ולהבין שבפועל המורים מלמדים 925 שיעורים בשנה.

נדגיש: לא הוכנס בדוח המתוקן שינוי בייצוג השעות בטבלאות או בתרשימים, אלא רק בתוספת הערה המטילה את אחריות החישוב וההבנה על הקוראים.

סליחה – נפלתי בטעות הטמונה בדוח

לאור המידע החדש אבקש להבהיר כי החישובים המוצגים בכתבה, שבוצעו על פי המספרים שכביכול מייצגים שעות הוראה במובן הרגיל של המילה, הם שגויים, ויש להתעלם מהם. כמו כן, המסקנות שנשענות את חישובים אלה: כביכול מישהו במשרד החינוך העביר נתונים שגויים, גם הן מסקנות שגויות.

אכן נפלתי בבור הטעות שהדוח הציב בדרכי.

עם זאת, ודווקא לאור ההודאה בטעות של כותבי הדוח, אבקש להדגיש:

1. עדיין הנתונים בדוח הכנסת, גם לאחר התיקון, עשויים ליצור תפיסה שגויה אצל הקוראים, שאינם מיומנים בדרכי המחקר הכמותי. למשל, עדיין מופיע בטבלה שמורה בתיכון מלמדת רק 3.6 שעות ביום, ובנוסף מקבל גמול על 3.3 שעות נוספות לכל המשימות האחרות בעבודתה. אדגיש שוב כי מדובר במספרי "מדד" שאינם משקפים את המציאות בבתי הספר: מורה בתיכון (במשרה מלאה) מחויבת ל- 6 שיעורים ביום, ומקבלת רק 2 שעות ביום ("שעות שהייה") למשימותיה האחרות.

מקטע מהטבלה בדוח הכנסת המתוקן, עמוד 16

2. הדוחות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משמשים את חברי הכנסת כבסיס לדיונים לקביעת מדיניות. מכאן חשיבותם הרבה. יש חשיבות עליונה שבידי חברי הכנסת יהיה מידע נהיר וברור, שאינו ניתן לפרשנות על פי אג'נדה התומכת בעבודה מאורגנת או מתנגדת לה. היה ראוי, לדעתי, שכל המספרים המבטאים את המדד האחיד, יכותרו בשם כגון "שעות מדד OECD", ולא בשם "שעות הוראה".

תיקון כזה היה מבטיח שחברי הכנסת והציבור מקבלים תמונה הוגנת של היקף שעות העבודה של המורות והמורים, ומבנה המשרה שלהם.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf