המתקפה על ארגוני זכויות האדם הפלסטיניים עולה מדרגה

שב"כ זימן אתמול (ראשון) לשיחות אזהרה שניים מראשי הארגונים הפלסטיניים שהוכרזו בשנה שעברה ארגוני טרור. מנכ"ל האגודה להגנה על הילדים – סניף פלסטין (DCI-P), ח'אלד קוזמר, הוזהר כי מעתה, כל עבודה שלו בארגון תיחשב הפרת חוק ועלולה לגרור הליכים נגדו. מנכ"ל אל חק, שעאוון ג'בארין, הוזהר בטלפון כי הוא "חבר בארגון טרור", וכי "ישלם את המחיר" אם ימשיך את פעילותו בארגון.

מאז ההכרזה של שר הביטחון, בני גנץ באוקטובר, הצבא לא נקט בפעולה נגד עובדי הארגונים. אך כחודש לאחר שתשע מדינות אירופאיות דחו את הטענות הישראליות בטענה החוזרת שלא גובו בראיות, והודיעו שימשיכו את תמיכתן בארגונים, הצבא פשט על משרדי ששת הארגונים.

הזמנת הבכירים לחקירות מלמדת שהרשויות בישראל לא התרשמו מהתמיכה שקיבלו הארגונים מדיפלומטים ומבכירי הרשות הפלסטינית אחרי הפשיטות, וכי אין כוונה להפסיק את הפעילות האגרסיבית נגדם.

קוזמר הוזמן בשיחת טלפון ביום ראשון בצהריים למתקן עופר שליד רמאללה. כשהגיע, לא הורשה להיכנס עם עורכי דין. ג'בארין קיבל במקביל שיחה דומה, אך סירב להתייצב. הוא אמר ל"שיחה מקומית" כי ימשיך בעבודתו כרגיל. "נפתח ונעבוד מהמשרד. שהם יעשו מה שהם רוצים. אנחנו לא מכבדים את הצווים הצבאיים. אנחנו ארגון אזרחי, שרשום ברשות".

קוזמר סיפר ל"שיחה מקומית" אחרי שיצא ממתקן השב"כ, על מה שקרה בו: "כמו שציפינו, קיבלתי שיחה, ושאלו למה אני מאחר, שהייתי צריך לבוא באחת. אמרתי שלא הודיעו לי. הייתי לא רחוק, אז נסעתי לעופר. לאחר חיפוש, נכנסתי למתקן הצבאי. חיכיתי שעתיים בחדר קטן, רק עם כוס מים, ואז הזמינו אותי לחדר אחר. הציעו לי קפה.

"החוקר פתח מחשב, ושאל אותי שאלות טכניות, ואישיות על המשפחה שלי. אחרי זה הוא סגר את המחשב ואמר: 'תראה, הזמנתי אותך רק כדי ליידע אותך, למקרה שאתה לא יודע, שיש החלטה שהארגון שלך הוא לא חוקי, ושמעכשיו העבודה שלך בארגון, בפנים או מחוץ למדינה, תהיה עילה להליכים חוקיים נגדך".

קוזמר תהה בפני החוקר אם יש ראיות כלשהן נגד הארגון שהוא עומד בראשו. "אמרתי להם שאם יש להם הוכחות, שיעמידו אותי לדין בבית משפט צבאי. התיק (נגד הארגונים; א"ז) מלא שקרים, ואף אחד לא קיבל את הטענות שלכם. אני מכיר את הארגון שלי טוב, אני עובד שם מ-1995. מעולם לא הפרנו את החוק או השתמשנו לרעה בכספים. אין לנו קשר עם ארגונים אחרים מלבד עם ארגוני זכויות אדם".

החוקר השיב לו: "זה המידע שיש לי, וזו האזהרה האחרונה שלך. זה בידיך להחליט מה לעשות". השיחה ארכה רק רבע שעה, וקוזמר שוחרר ללא תנאים. "המסר היה ברור – לא להיות מעורב בכל פעילות של הארגון. אני אתייעץ כעת עם עורכי הדין שלנו איך לפעול", אמר קוזמר.

ג'בארין סיפר על השיחה המאיימת שקיבל: "חשבתי שזה עיתונאי ועניתי. האדם על הקו הזדהה כפאהד מהשב"כ בעופר (מחנה עופר; א"ז). הוא אמר שהוא רוצה לתחקר אותי בעופר, כדי לא לבוא לבית שלי. אמרתי לו שזו לא הדרך החוקית, שיבוא בצורה רשמית.

"הוא אמר, 'תראה, שעאוון, אם אתה תמשיך את העבודה שלך, והארגון שלך מוכרז בצו צבאי כארגון טרור, אתה חבר בארגון טרור, החזית, אתה פעיל שם'. אמרתי לו שזה שקרים, שהוא שקרן והמדינה שלו שקרנית. אין לי שום דבר עם החזית. הוא אמר: 'אם תמשיך, אתה תשלם את המחיר, אישית'. שאלתי אותו אם זה איום, והוא אמר: 'כן. חקירה, כליאה או אמצעים אחרים'. התעצבנתי, דיברתי לא יפה, והוא ניתק".

ג'בארין מעריך שייעצר בקרוב. "אם להיות כן איתך, אני מצפה לכך. הם לא מכבדים את החוק, לא מכבדים כל ערך דמוקרטי, לא מכבדים שום הליך הוגן. ככה הם מאיימים על אנשים. הם רוצים לכפות את ההחלטה שלהם (לגבי הארגונים; א"ז), לכפות את הטענות והנרטיב שלהם, נגד הקביעה של המדינות האירופאיות".

קוזמר וג'בארין בטוחים שלישראל יש כמה סיבות להחרפת הפעולות נגד הארגונים בשבוע האחרון – ובראשן העובדה שהמדינות התורמות דחו את הטענות הישראליות לגבי קשר לטרור, וכמו כן מערכת הבחירות בישראל.

"כפלסטינים, תמיד משתמשים בנו בקמפיינים של בחירות", קובע קוזמר. "אני שמח שמשתמשים בנו, בארגונים, ולא בדם, כמו שעשו בעזה. מאיימים, אבל לפחות לא הורגים אנשים. העבודה שלנו לגבי מעצרי ילדים פלסטינים הפכה מוכרת, ואני מאמין שזה גרם לישראל לפעול. הם לא יכולים להתמודד עם העובדות שאנחנו מציגים, עם הדו"חות, אז הדרך הקלה היא, כרגיל, לטעון טענות על אנטישמיות וטרור. לראשונה בחיים שלי, אני רואה שהקהילה הבינלאומית דחתה את הטענות, וממשיכה לתמוך בנו פומבית".

גם בישראל מביעים תמיכה בארגונים: אתמול פירסמו 45 ארגוני חברה אזרחית ישראלים הודעת תמיכה, שבה נכתב: "עומדים בסולידריות עם הארגונים הפלסטיניים. הפללה של ארגוני זכויות אדם היא צעד המאפיין משטרים אפלים".

ג'בארין הוסיף כי "המטרה היא להראות שהם לא שומעים לאף אחד. גם אחרי הקביעה של המדינות האירופאיות, הם לא מודים שהם נכשלו בקידום השקרים שלהם. הם רוצים לאיים על אנשים, לדחוף אותנו אחורה. הם לא יודעים שזו לא משרה בשבילנו, זו האמונה שלנו – בצדק, בחוק הבינלאומי, בזכותם של הפלסטינים לקבל זכויות. הם חושבים כמו משטר דיקטטורי, שאתה חייב לקבל את מה שהם אומרים. בנוסף, הם רוצים להראות לציבור שהם יותר אגרסיביים מנתניהו ומהממשלה שלו".

לאחר הכרזת גנץ, באוקטובר, על שישה ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים – אל חק, א-דמיר, ועדות החקלאות, מרכז ביסאן, ועדות הנשים והאגודה הבינלאומית להגנה על ילדים – סניף פלסטין (DCI-P) כארגוני טרור, דרשו  הארגונים לקבל את החומרים שהובילו להחלטה, אך סורבו.

מאז, פירסמנו ב"שיחה מקומית" שני תחקירים, שחשפו כי ישראל לא הציגה ראיות המבססות את טענותיה נגד הארגונים.

עו"ד מיכאל ספרד, המייצג את ארגון אל חק, אמר ל"שיחה מקומית": "גנץ גמר אומר לחסל את הארגונים בכל מחיר, כדי לסכל את החקירה בהאג. הכישלון המהדהד שלו בשכנוע המדינות התורמות להפסיק לתמוך בארגונים הוביל אותו להקצין את הפעילות הדיקטטורית והדכאנית כלפיהם.

"עכשיו ברור שלא די שמדינות אירופה והממשל האמריקאי יצהירו שהן אינן מסכימות עם ישראל, או אפילו יגנו את הפשיטה על משרדי הארגונים והאיומים על מנהליהם. ממשלת ישראל אינה מתרשמת כלל ממילים, ומבחינתה אירופה משדרת 'עסקים כרגיל'. כדי להציל את מגיני זכויות האדם הפלסטיניים, על הקהילה הבינלאומית להבהיר לממשלת ישראל שיהיו מחירים משמעותיים, דיפלומטיים ואחרים, להמשך הפגיעה בהם".