המאחז בשטח A פונה, אבל ההתעמרות בתושבי המקום נמשכת

המאחז לא פורק, רק הוזז קילומטר וחצי. מתנחלים וחיילים במאחז החדש שהוקם על אדמות הכפר אל-עקבה (צילום: אורן זיו)

לפני כשבועיים הוקם על אדמות העיירה תיאסיר שבצפון הגדה מאחז בשם "שאגת יהודה" – אחד מכמה מאחזים שהוקמו בשטחי A (אזור הנמצא בשליטה ביטחונית ואזרחית של הרשות הפלסטינית; א"ז) לאחר מותו של יהודה שרמן, שהמשטרה קבעה כי היה פיגוע.

ב-27 במרץ, בעת הקמת המאחז בשטח A, הוכה התושב עבדאללה דראגמה (75) ונפצע קשה. כמה ימים לאחר מכן נפטרה אשתו מהתקף לב. שכנו, עאמר דאבק, סיפר כי ארבעה מתנחלים הגיעו באחת בלילה, כשאנשים ישנו, והכו את דראגמה בראשו בעודו שוכב במיטתו. "אחר כך הם עלו לגבעה והחלו לירות באוויר. אנשים התחילו להיאסף, והם תפסו שלושה צעירים והכו אותם, לאחד מהם שברו את שתי הידיים", תיאר.

המאחז פונה אחרי כמה ימים, לאחר שצוות CNN שהגיע למקום הותקף ועוכב על ידי חיילים מגדוד המילואים "נצח ישראל", הכולל לוחמים ששירתו בסדיר בגדוד "נצח יהודה". בעת התקיפה אמרו החיילים לכתב, כשהכול מצולם, כי "כל יו"ש של יהודים" וכי הם מבקשים נקמה על מותו של שרמן.

בעקבות האירוע התעוררה סערה בינלאומית, והתקבלה החלטה חריגה להשעות את הגדוד כולו מפעילות. אך המאחז שבעין הסערה לא פורק, אלא רק הועבר לנקודה הנמצאת קילומטר וחצי משם – כ-600 מטר משטח B וכ-800 מטר משטח A – על אדמות הכפרים תיאסיר ואל-עקבה.

בעת הקמת המאחז במיקומו החדש, ב-1 באפריל, תועדו במקום חיילים אחרים מאלה שנשלחו הביתה, מסייעים בעבודות ההקמה. גם בסוף השבוע האחרון נראו במקום חיילים רבים, אוכלים ומבלים עם אנשי המאחז הלא-חוקי, ובסמוך להם חונים כמה ג'יפים צבאיים. לטענת תושבי המקום, מכלי מים וצינורות ששימשו את המתנחלים להקמת מבנים במאחז נגנבו מפלסטינים.

>> המתנחלים לא עוצרים: הטיהור האתני מתרחב לשטח B

גם מהמיקום החדש המתנחלים ממשיכים למרר את חיי התושבים. ב-2 באפריל פשטו מתנחלים על אזור חקלאי בין תיאסיר לטובאס, סמוך למאחז שפונה, תקפו תושבים והציתו אוהלים וכלי רכב. תושב המקום, ראיד דראגמה (51), העיד כי "היו כ-20 מתנחלים; הם הגיעו מוכנים, בצוותים – אחד חתך גלגלים, אחרים הכו, אחרים שרפו. זה היה מתוכנן היטב". באותה עת תקפו המתנחלים גם תושבים שגורשו מקהילת עין אל-מייתה בצפון בקעת הירדן בשבועות שלפני תחילת המלחמה עם איראן, ואלה נאלצו לעקור ממקומם פעם נוספת.

דראגמה, שבבעלותו שדות באזור, אמר: "הם לקחו חלק מצינור ההשקיה והשתמשו בו במאחז (לבניית מבנים; א"ז). כל הנזק היה בשטח A. היו לי 35 דונם של בצל מוכן לקטיף. הם הכניסו לשם פרות והרסו הכול".

אתמול (רביעי), במוצאי פסח, התרחש אירוע אלים נוסף בפאתי הכפר תיאסיר, שבמהלכו מתנחל נפצע בראשו מאבן ושני פלסטינים נורו. אחד הפלסטינים, עלאא סביח', נהרג מהירי שביצע חייל בחופשה. המתנחלים תפסו את גופתו, ובהמשך היא הוחרמה על ידי הצבא.

התושבים טענו כי האירוע החל בתקיפתם בידי המתנחלים, ואילו פעילי ימין טענו שהירי בוצע כיוון שפלסטינים הסתערו על המאחז. אלישע ירד, לשעבר הדובר של ח"כ לימור סון הר-מלך, אף טען כי האירוע קשור להדחת גדוד "נצח ישראל". לדבריו, הגדוד "הפגין משילות שיא וגדע כל ניסיון להרמת ראש מצד האויב", ו"הערב הסתבר שההשלכות של ההחלטה המופקרת הזו לא איחרו לבוא".

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

אך התעמרות הצבא בתושבים נמשכה גם לאחר הדחת גדוד "נצח ישראל". מאז ההדחה בוצעו כמה פשיטות של הצבא על תיאסיר, שכללו עיכוב תושבים והחרמת מכשירי טלפון. ביום שישי פשטו חיילים על כשישה בתים בחיפוש אחר "נשק" שלא נמצא, וזרעו הרס.

אחד הבתים שעבר חיפוש הוא של עאמר דאבק. אימו, נג'אח דבאק, סיפרה: "הם הגיעו בצהריים, אמרו שיש לנו נשק. אמרנו שאין לנו. הם הרסו הכול, ולאחר מכן ריכזו אותנו במטבח ואמרו שנוכל לצאת אחרי שהם ייצאו". בנה טארק, שנאזק במהלך החיפוש, אמר: "החייל רצה שאשים את ידי על אקדח כדי לומר שזה שלי, אבל לא הסכמתי. הם לקחו את האקדח והלכו".

"מאז תחילת המלחמה עם איראן המצב נהיה הרבה יותר גרוע"

המאחזים האלה הם רק נדבך אחד בפעילות הצבא והמתנחלים באזור, שנועדה לגרום לתושבים הפלסטינים לעזוב. הפעילות כוללת בין השאר תוכנית להקמת התנחלות בהר טמון, אחת מ-19 התנחלויות שהקבינט אישר את הקמתן והסדרתן בסוף השנה שעברה; והקמת מכשול באורך של 23 ק"מ שינתק את הכפרים הפלסטיניים מעשרות אלפי דונמים של אדמות חקלאיות, ובפועל יעביר את האדמות לידי המתנחלים.

העבודות על הקמת המכשול החלו לפני המלחמה. לאחר תחילתן הוצא צו מניעה זמני נגד הקמתו, בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו עיריות טובאס וטמון, מועצות עאטוף וח'ירבת ירזה ויותר מ-100 תושבים. אך עם תחילת המלחמה עם איראן טענה המדינה כי הקמת המכשול דחופה והכרחית; הצו בוטל והעבודות חודשו.

לצד זאת מתרחשות התקפות קשות של מתנחלים, שנועדו לדחוק את הקהילות שנותרו בשטח C, בצד המזרחי של המכשול המתוכנן, וכן פעילות צבאית אגרסיבית, כמו זו שבמהלכה הרגו שוטרים את ארבעת בני משפחת בני עודה מהעיירה טמון. בחודש שעבר אף ביקר במקום מח"ט הבקעה, גלעד שריקי, ואמר באופן מפורש לתושבים כי "יותר טוב שתעזבו". בנוסף, הוצבו ברחבי הגדה באחרונה שלטים שעליהם נכתב "מתיישבים בשטחי A ו-B, מבטלים את אוסלו ברגליים".

מנסים לגרום לתושבים לעזוב. שלט חוצות הקורא להקמת התנחלויות בשטחי A ו-B (צילום: אורן זיו)

על פי עדויות תושבים, בהם ראשי מועצות באזור, גדוד "נצח ישראל" היה מעורב באופן אקטיבי בגירוש שתי קהילות בשטחי C (אזור הנמצא בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית; א"ז): קהילה בדואית שהתגוררה בפאתי העיירה אל-עקבה, וקהילת ח'ירבת ירזה שהתגוררה במקום עשרות שנים. המכשול היה אמור לכתר את הכפר ח'ירבת ירזה מכל צדדיו. הפעילות הצבאית הזו, שנראית כמו יוזמה מקומית, מתחברת למדיניות הרשמית שעליה הצהיר שר האוצר בצלאל סמוטריץ', של דחיקת הפלסטינים, בעיקר אלו המתגוררים באזורים חקלאיים, לערים הגדולות.

ח'אלד דראגמה (60), אחד התושבים המגורשים מקהילת ח'ירבת ירזה, היה מאלה ששמעו את ההוראה המפורשת לעזוב. פגשתי את דראגמה בעת הכנת הכתבה על הקמת המכשול בבקעת הירדן, אך כעת הוא עסוק בבעיות אחרות. לאחר שגורשו, מצאו תושבים מקום מגורים זמני בח'ירבת עינון, סמוך לתיאסיר, בשטח קטן ללא אזור מרעה, מים או חשמל. אך לפני חודשיים הוקם גם שם מאחז, וכמה מהמשפחות נאלצו שוב להיעקר.

"אלה לא חיים", אמר דראגמה. "הצבא אמר לנו שיש לנו יומיים לעזוב, ומי שיישאר יהרסו לו הכול. אני גר בירזה כל חיי. משפחתי גרה שם עוד מתקופת הטורקים. אבל פחדתי על הילדים שלי, ולכן יצאנו. עכשיו כל משפחה נמצאת באזור אחר, בלי שכנים כמו פעם". לדבריו, אחרי שעברו למקום החדש, "בא רחפן לכאן. הם רוצים שנרגיש שהם יודעים לאן הלכנו".

מוכלס מסאעיד (51), ראש מועצת ירזה, שנולד בקהילה, אמר כי לא מדובר בתהליך חדש, אלא במדיניות של עשרות שנים המכוונת נגד קהילות הרועים, וכוללת התעללות וניסיונות חקיקה עוד משנות ה-80. לדבריו, בחודשים האחרונים התגברו פלישות המתנחלים לקהילה.

"מאז תחילת המלחמה עם איראן המצב נהיה הרבה יותר גרוע", אמר מסאעיד. "ההטרדות, הכוללות פלישות לבתים, ניסיונות לגנוב בעלי חיים ומניעת מרעה, הפכו לא לעניין יומיומי אלא למשהו שמתרחש בכל רגע. הם הגיעו מכל כיוון. זו אחת הסיבות שעזבנו. לא נותרה לנו כל ברירה. אחיין שלי, בן 13, הותקף בגז פלפל לעיניים. את אביו הכו פעמיים באלה ואמרו לו לעזוב. המתנחלים הסתובבו בכפר בכל יום ורעו צאן. הם הסתובבו עם טרקטורונים. אנשים פחדו מאוד".

לדבריו, "חיילים שמוצבים במחסום תיאסיר אמרו לנו בערבית: 'נבוא להרוג אתכם. יותר טוב שתעזבו, יש לכם שלושה ימים להתפנות'. הם עשו דבר דומה בקהילה סמוכה, בעקבה, ולאחר שאנשים לא עזבו, הגיעו מתנחלים וגנבו צאן. התושבים ראו מה קורה שם ובמקומות אחרים, וחששו שעלולים לקחת להם את הצאן או להרוג אותם. בכל פעם המתנחלים הלכו ואז החיילים באו, או להפך".

"מתנחלים הגיעו במהלך האפטאר, פלשו לבית, ירקו על האוכל ועזבו", סיפר מסאעיד. ב-5 במרץ, יומיים לפני שאולצו לעזוב, "אותם חיילים עם ציציות, שהיו במחסום תיאסיר, הגיעו לבית של אחי ואבי, בן 85, כשהאוכל על השולחן ומוכן לארוחה, והורו להם לצאת כדי לבצע חיפוש בבית, אף שאבי נעזר בקביים. אחד החיילים גם בעט בשולחן". כמו לדראגמה, גם למסאעיד נאמר במפורש לעזוב לשטח A, ולא לאדמות שבבעלות משפחתו בשטח C.

סאלח ג'אבר, ראש מועצת אל-עקבה, אמר כי הבעיות באזור התחילו כבר לפני כשנתיים, כשמתנחלים החלו להטריד רועי צאן. לדבריו, לפני כחצי שנה הוקם מאחז באזור מחסום תיאסיר, ו"חיילים הגיעו לקהילת ח'ריבאת בפאתי אל-עקבה, והורו לתושביה לעזוב. הם עיכבו תושבים שיצאו למרעה והחרימו טלפונים. ב-6 במרץ אחד הרועים יצא למרעה באדמות הכפר, וקבוצת מתנחלים תקפה אותו וגנבה ממנו כ-200 כבשים.

"במהלך התקיפה ירו המתנחלים באוויר כדי לפזר את העדר ולקחת אותו. התושבים הצליחו להחזיר חלק מהעדר, אך כשחזרו לכפר, המתנחלים שלבשו בגדי צבא וחבשו קסדות פתחו באש לעברם והרגו 19 כבשים. 11 תושבים, ובהם אני, נפצעו. הם הכו אותי ברובה. ארבעה תושבים נעצרו, אבל שוחררו בערב. יום למחרת, ב-7 במרץ, הגיע הצבא וגירש את הקהילה. החיילים אמרו לתושבים שהם צריכים לעזוב. אלו היו אותם חיילים שהיו במחסום ותקפו אותנו יום קודם, ובכל פעם יוצאים לעזור למתנחלים".

האני אבו עלי, ראש מועצת תיאסיר, ציין כי המתנחלים הקימו את המאחז ארבע פעמים מאז תחילת המלחמה עם איראן. "בכל פעם שהם הקימו את המאחז, באו אנשי המנהל האזרחי ופינו אותם. בפעם השלישית המתנחלים תקפו את התושבים. במנהל האזרחי אמרו שייפנו שוב את המאחז ביום ראשון, אחרי החג, אבל המתנחלים ממשיכים לפתח את המאחז".

לדבריו, "לפני הקמת המאחז לא היו בעיות בכפר ובאדמות. לא היו מתנחלים שהטרידו אותנו. אנשים חיו את חייהם, עיבדו את האדמות. מאז שאין עבודה בישראל אנשים מתפרנסים מחקלאות. ליד המאחז החדש יש חממות עם עגבניות וגידולים נוספים, ועכשיו קשה להגיע אליהן. זו מדיניות של גירוש והרתעה שמופעלת נגד התושבים הפלסטינים. בנוסף לכול, המתנחלים גם גונבים מים וחשמל מתושבי האזור, לשימוש המאחז".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, כוחות צה"ל לא סייעו בהקמת המאחז ולא הורו לתושבי הקהילות להתפנות מן המקום. הכוחות הגיעו למקום לאחר הקמת המאחז, בעקבות דיווח שהתקבל בעניין. פינוי מאחזים בלתי חוקיים מתבצע בהתאם לדין, לסדרי עדיפויות מבצעיים ולהערכת המצב".

את האירוע ב-8 באפריל לא הגדירו בדובר צה"ל כ"פיגוע", אך כן טרחו לציין כי הפלסטיני ההרוג הוא "מחבל", כפי שמוגדר שם כל פלסטיני שנחשד ביידוי אבנים. בתגובה לאירוע נמסר מדובר צה"ל כי "כוחות הצבא הוקפצו אתמול (רביעי) למרחב הכפר תיאסיר שבחטיבת מנשה, בעקבות דיווח על אירוע בין פלסטינים לאזרחים ישראלים, שכלל יידוי אבנים. כתוצאה ממנו נפצעו אזרח ישראלי ופלסטיני, אשר פונו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים. מתחקור ראשוני עלה כי חייל בחופשה ירה לעבר מחבל לאחר שיידה אבנים לעבר האזרחים הישראלים, ופצע אחד מהם. המקרה מתוחקר והפרטים הועברו לבדיקת הגופים המוסמכים".