newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

החקיקה נגד החרם על ישראל בארצות הברית מגיעה לבית המשפט

האגודה האמריקנית לזכויות האזרח עתרה לבית המשפט בשם מורה מקנזס שנדרשה לחתום על התחייבות שלא לתמוך בחרם כתנאי להתקשרות חוזית איתה. על רקע הקמפיין להשתקת פעילי החרם, העתירה צפויה לחשוף את הפער בין התמיכה העממית הגוברת בתנועה לבין סירוב הפוליטיקאים להכיר בה

מאת:

כותב אורח: סאמר בדווי

האגודה האמריקנית לזכויות האזרח (ACLU) הודיעה ביום רביעי האחרון כי עתרה לבית המשפט בשם מורה במערכת החינוך הציבורית במדינת קנזס, אשר נדרשה להתחייב שלא לתמוך בחרם על ישראל כתנאי להעסקתה. העתירה הוגשה על רקע דאגה גוברת והולכת משורת חקיקות במדינות שונות ברחבי ארצות הברית המגבילות את חופש הביטוי של תומכי תנועת החרם.

על פי חוק חדש בקנזס, שנכנס לתוקפו באחד ביולי השנה, המדינה צריכה "לדרוש התחייבות בכתב מכל פרט או חברה איתם היא חותמת על חוזה עבודה כי הם אינם מעורבים בתנועת החרם על ישראל".

"התיקון הראשון לחוקה אוסר על הממשלה להשתמש בשוט כלכלי כדי לכפות משנה אידיאולוגית", אמר בריאן האוס, עורך דין מטעם האגודה. "החוק הזה הוא ניסיון אנטי-חוקתי מצד הממשלה להשתיק צד אחד בוויכוח ציבורי על ידי איסור בכפייה על אנשים לבטא את אמונתם, ובכלל זה השתתפות במהלך של חרם פוליטי".

> האיסור על תמיכה בחרם פוגע גם בזכויות העובדים של המרצים

חברי הקואליציה להחרמת סודה סטרים בשיקאגו, במהלך הפגנה באפריל 2014 (טס שפלן/אקטיבסטילס)

"ניסיון אנטי-חוקתי מצד הממשלה להשתיק צד אחד בוויכוח ציבורי על ידי איסור בכפייה על אנשים לבטא את אמונתם". חברי הקואליציה להחרמת סודה סטרים בשיקאגו, במהלך הפגנה באפריל 2014 (טס שפלן/אקטיבסטילס)

האם הפוליטיקאים יבינו?

אסתר קונץ, חברת הכנסייה המורמונית, החליטה שלא לקנות מוצרים המיוצרים על ידי חברות ישראליות ובינלאומיות הפועלות בהתנחלויות. זאת בהתאם להחלטת הכנסייה מיולי 2017 להימנע מתמיכה כלכלית בכיבוש הצבאי של השטחים הפלסטינים. ההחלטה, הכוללת גם קריאה לקהילה המורמונית "לבחון את המורשת האנטישמית בהיסטוריה של הכנסייה ובחיים האישיים של חברי הקהילה", הובילה למהלך מוצלח של משיכת השקעות בהתנחלויות מצד הכנסייה הפרסביטריאנית בארצות הברית וקהילות נוצריות נוספות.

"אתה לא חייב לחלוק את האמונה שלי או להסכים עם ההחלטות שלי כדי להבין שהחוק הזה רומס את זכותי לחופש הביטוי", אומרת קונץ. "למדינה אין זכות לומר לאזרחיה באילו מטרות מותר או אסור להם לתמוך".

קונץ, מורה למתמטיקה בעלת ותק של תשע שנים במערכת החינוך הציבורית, עוסקת כיום בפיתוח תכניות חינוכיות ובהכשרת מורים. היא נדרשה לחתום על ההתחייבות שלא לקחת חלק בתנועת החרם כחלק מהתקשרות עסקית עם מחלקת החינוך של קנזס.

במסגרת התביעה, האגודה לזכויות האזרח האמריקנית ביקשה מבית המשפט לפסול את החוק המדובר ולאסור על מחלקת החינוך לדרוש את החתימה על המסמך נגד החרם. על-פי ארגון משפטי פלסטיני משיקגו, ב-21 מדינות בארצות הברית יש חקיקה נגד החרם, אך החוק שאושר בקנזס הוא הבולט מכולם בשל דרישתו מיחידים וחברות להצהיר על עמדתם ביחס לחרם. למרות שהחוקים נגד החרם משתנים ממדינה למדינה, רובם נכללים באחת משלוש קטגוריות: הכנת רשימות שחורות של יחידים, ארגונים וחברות המעורבות בתנועת החרם, כמו החוקים בניו-יורק; איסור על המדינה להתקשר בחוזה עם גופים אלה; ודרישה מקרנות פנסיה ממשלתיות למשוך את השקעותיהן מחברות המחרימות את ישראל, ובמקרים מסויימים אף כאלה המחרימות את "השטחים שבשליטת ישראל".

הקמפיין המנוהל במדינות השונות בארה"ב להשתקת תנועת החרם הוא חלק ממהלך רחב יותר המגובה על-ידי קבוצות יהודיות ופרו-ישראליות שונות כדי להיאבק בתמיכה הגדולה והולכת בתנועת הבי.די.אס, או בזכותם של פעילים לקדם את ערכיה. המהלך נתמך חלקית גם על-ידי ממשלת ישראל, שהשקיעה מיליוני דולרים בשיווק מוצרים שסומנו על ידי תנועת החרם, כולל מוצרים המיוצרים בהתנחלויות.

בהתחשב בהיקף התופעה, יתכן בהחלט שעתירתה של האגודה האמריקנית לזכויות האזרח בשם קונץ תהדהד הרבה מעבר לאולם בית המשפט ותאפשר למקבלי ההחלטות להבין משהו על המחיר שגובה החקיקה נגד החרם מאזרחים אמריקנים מהשורה. למרות שעניינה של עתירה זו הוא ספציפית החקיקה במדינת קנזס, הדגש שהיא שמה על זכויות חופש הביטוי של מורה אחת עשוי לחשוף עוד יותר את הפער בין התמיכה ההולכת וגוברת של אמריקנים בחירות לפלסטינים, לבין הסירוב העיקש של הפוליטיקאים שלהם להכיר בה.

סאמר בדווי הוא בלוגר באתר 972+ שם פורסם הפוסט לראשונה באנגלית.

> הפתק השישה עשר: הסרבנית הדס טל תיעדה את ימיה הראשונים בכלא

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf