newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

החל מבצע חיסונים למבקשי מקלט בת"א: "זו אנושיות בסיסית"

מאות הגיעו הבוקר למתחם שהקימו עיריית ת"א ובי"ח איכילוב. "אנשים חוששים להגיע, אבל אנחנו מקווים לטוב", אמרו שם. התקווה של כולם היא שהודות לחיסונים, מבקשי המקלט יוכלו לחזור לעבוד ולהקל על המשבר הכלכלי הקשה

מאת:

הבוקר החל מבצע של חיסוני קורונה למבקשי מקלט iלאוכלוסיות אחרות חסרות מעמד בתל אביב. את המבצע ארגנו בית החולים איכילוב יחד עם עיריית תל אביב, והוא בא בעקבות פניות של ארגוני זכויות אדם וסיוע למשרד הבריאות בדרישה לחסן את מבקשי מקלט.

מבקש מקלט מתחסן במתחם חיסונים בדרום תל אביב המיועד למבקשי מקלט, מהגרי עבודה וחסרי מעמד (צילום: אורן זיו)

מבקש מקלט מתחסן במתחם חיסונים בדרום תל אביב המיועד למבקשי מקלט, מהגרי עבודה וחסרי מעמד (צילום: אורן זיו)

בבית החולים איכילוב ציינו כי ישראל אחת המדינות הראשונות המחחסנת חסרי מעמד וקראו למדינות אחרות להנהיג מדיניות דומה. יצוין שבעוד שישראל התחילה לחסן מבקשי מקלט וחסרי מעמד החיים בתחומה, היא עדיין לא מעבירה חיסונים לרשות הפלסטינית, כולל לעשרות אלפי הפלסטינים שעובדים בתחומי ישראל.

משעות הבוקר הגיעו מאות אנשים למתחם שהוקם בתחנה המרכזית הישנה בדרום תל אביב וחיכו בתור. רבים מהם היו מהגרי עבודה או חסרי מעמד ומיעוטם מבקשי מקלט. "אנשים חוששים להגיע, אבל כשהם יראו שאחרים מתחסנים, הם יבואו", אמר מראווי, מבקש מקלט מאריתריאה שהתחסן הבוקר.

מראווי צילם את עצמו ואמר שיעלה את התיעוד לרשתות החברתיות כדי לעודד התחסנות. "אני שמח שהתחילו לחסן אותנו", הוסיף. "אנחנו כבר שנה בתוך זה, לי יש עבודה, אבל יש רבים שאין להם שקל לקנות אוכל או לשכור דירה".

מתחסנים ששוחחנו איתם שמחו לגלות כי במקום לא נכחו פקחי הגירה, למרות החששות שלהם. באופן כללי היחס היה מסביר פנים, עם שלטים ומידע מונגש בארבע שפות, שינוי לטובה בהשוואה ליחס שמבקשי מקלט זוכים לו בהתנהלות מול רשויות אחרות בדרך כלל.

"הרבה אנשים ביקשו חיסונים והרגישו שיש אפליה", תיאר קוברום טואלדה, מבקש מקלט מאריתריאה, את התחושה בקרב מבקשי המקלט לפני תחילת המבצע. "בסופו של דבר זו בריאות של בני אדם ואנושיות בסיסית". טוואלדה ציין לטובה את העובדה שהעירייה ובית החולים איכילוב פתחו את המתחם.

"מהניסיון שלי, כמו בבדיקת הקורונה, בהתחלה חוששים בקהילת מבקשי המקלט", הוא הסביר. לטענתו, יש בעיה של חוסר אמון בשלטונות שנובעת מההיסטוריה של מבקשי המקלט בארצות מוצאם וגם ממה שעבר עליהם בישראל, ולכן יש תופעה של "פייק ניוז" שמונעת מאנשים להגיע. "אני מקווה לטוב", הוא הוסיף.

מבקש מקלט אחר חיזק את דבריו של טוואלדה ואמר שמסתובבות שמועות כאילו למבקשי המקלט נותנים חיסונים שפג תוקפם. "כשאנשים יראו שזה מתחם לא רק לפליטים, ובאים אנשים ממדינות אחרות, כולל עובדים (מהגרי עבודה א״ז), הם גם יתחילו לבוא", הוא טען.

מבקש מקלט מצלם את עצמו כדי לעודד אחרים לבוא להתחסן (צילום: אורן זיו)

מבקש מקלט מצלם את עצמו כדי לעודד אחרים לבוא להתחסן (צילום: אורן זיו)

מאז תחילת משבר הקורונה לפני שנה, דיווחנו כאן על המצוקה של 28 אלף מבקשי המקלט החיים בישראל, שאינם מקבלים כל סיוע מהמדינה בדמות דמי אבטלה או חל"ת. בשיא הסגר הראשון מצא סקר שערכו מבקשי מקלט כי 90% מהם מובטלים.

"זה צעד מבורך, אך הוא לא מחסן אותם מפני ההתעלמות וההזנחה המתמשכת של אוכלוסיית מבקשי המקלט", אמרה זואי גוטצייט, מנהלת המרפאה הפתוחה לחסרי מעמד ברופאים לזכויות אדם (רל"א). "בתקופת הקורונה היה שינוי לטובה ביחס, משרד הבריאות הנגיש מידע, הכין נוהל לטיפול בחולי קורונה ללא מעמד והקים מתחם בדיקות".

לגבי ההיערכות של הרשויות לחיסון מבקשי מקלט הוסיפה גוטצייט: "זה מאוד מאתגר. אחרי שמפקירים ומדירים אוכלוסייה במשך כל כך הרבה שנים, גם  כאשר מחליטים לעשות את הדבר הנכון. זה לא פשוט".

מאז התפרצות הקורונה, רבים ממבקשי המקלט נותרו ללא ביטוח רפואי, לאחר שאיבדו את עבודתם. ביטוח הבריאות של מבקשי מקלט זהה לזה של עובדים זרים והוא מופעל רק כאשר מבקש המקלט עובד אצל מעסיק. גם אם למבקשי המקלט יש אפשרות לשלם על ביטוח באופן פרטי, הוא מותנה בקיומו של מעסיק.

ברופאים לזכויות אדם רשמו ב-2020 עלייה של 260 אחוז בפניות בנוגע לביטוח רפואי בהשוואה לשנה הקודמת. גוטצייט טוענת כי אם היו מבטחים את מבקשי המקלט בקופות החולים, כל הקשיים סביב התמודדות עם הקורונה היו נחסכים.

"אם היה הסדר ביטוחי, שהמדינה תסבסד חלק ומבקשי המקלט ישלמו חלק, לא היה צריך את כל זה", אמרה גוטצייט. "רוב המאמצים האלה, מסלולי עוקף קופת חולים, הם תולדה של ההחלטה להדיר את מבקשי המקלט ולא לתת להם שירותים בקופות החולים. כעת משלמים את המחיר".

איבדו את העבודה, איבדו את הבית

רבים ממבקשי המקלט שהתחסנו היום ציינו כי הם מקווים שהחיסון יאפשר להם לחזור לשגרה, בדגש עם חזרה לעבודה.

לפי הנתונים הנמצאים בידי ארגוני הסיוע, הקורונה היכתה קשות את מבקשי המקלט. בארגון  א.ס.ף רשמו עלייה של 121 אחוז בבקשות לסיוע מאז תחילת הסגר הראשון במרץ 2020 בעקבות המשבר הכלכלי והפיטורים שרבים ממבקשי המקלט סבלו מהם.

שיעור המשפחות החד-הוריות שקיבלו סיוע גדל בתקופה זו ב-84 אחוז, שיעור מבקשי המקלט היחידים שקיבלו סיוע בתקופה זו עלה ב-69 אחוז לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, ומספר הפונים החדשים עלה ב-111 אחוז.

המצב הכלכלי הולך ומידרדר. תור מחוץ למתחם חיסונים בדרום תל אביב המיועד למבקשי מקלט, מהגרי עבודה וחסרי מעמד (צילום: אורן זיו)

המצב הכלכלי הולך ומידרדר. תור מחוץ למתחם חיסונים בדרום תל אביב המיועד למבקשי מקלט, מהגרי עבודה וחסרי מעמד (צילום: אורן זיו)

בארגון גם זיהו עלייה בחוסר הביטחון התזונתי. ממרץ עד דצמבר 2020 חילקו בא.ס.ף כ-1,400 תווי מזון בעוד בתקופה המקבילה ב-2019 לא חולקו תווי מזון כלל. בארגון מחלקים גם מזון יבש, ושיעור המבקשים הכפיל את עצמו לעומת 2019. גם הביקוש למוצרי יסוד לתינוקות עלה, וחל גידול של 166 אחוז במספר המשפחות שקיבלו פורמולה וחיתולים לעומת השנה הקודמת.

"שנה לתוך משבר הקורונה, והמצוקה בקרב מבקשי המקלט מחריפה", אומרת עדי דרורי-אברהם, מנהלת המחלקה הציבורית בא.ס.ף. "אנחנו עדות לרעב הולך וגובר, אנשים מאבדים את קורת הגג שלהם, וסובלים ממצוקה רגשית קשה מאוד.

"מה שהביא את הפגיעה הקשה הזו בקהילת מבקשי המקלט הוא לא וירוס הקורונה, אלא יותר מעשור של מניעת שירותים וזכויות סוציאליות. כמו תמיד, את המחיר הכבד ביותר משלמות ומשלמים נשים, ילדים, ואנשים פגיעים אחרים".

גם ברופאים לזכויות אדם מזהים מגמה דומה. "המשבר הבריאותי הוביל למשבר כלכלי שכעת מוביל למשבר בריאותי נוסף", אומרת גוטצייט. "המשמעות היא שלרבים ממבקשי המקלט אין אפשרות לראות רופא. אני מקווה שזו תהיה קריאה השכמה לדאוג לכל מי שחי כאן.

"במרפאה הפתוחה שלנו אנחנו עדים למצב שלא ראינו מעולם: עלייה מאוד מטרידה במספר האנשים שלא יכולים לשלם על בדיקת דם פשוטה שאנחנו מפנים אליה. אנשים פשוט רעבים. אתמול במשמרת, הרופאה לא עסקה רק ברפואה. היא היתה צריכה לשבת ולעודד אנשים, שדואגים לארוחה הבאה שלהם".

טוואלדה, שמאז הסגר הראשון פעיל בסיוע לנפגעים מהמשבר, מציין כי מסגר לסגר המצב של מבקשי המקלט רק מחמיר. "בסגר השלישי המצוקה התעצמה", הוא אומר. "התמקדנו בעזרה ראשונה. הפניות לסיוע הכפילו את עצמן. יש המון אנשים ללא דיור, בניהן אמהות חד-הוריות, שעד היום נעזרו מפה ומשם, כבר חודשים לא עובדות. הילדים לא במסגרת, אז הן לא יכולות לעבוד, ואם הן יוצאות לעבוד, הילדים נותרים מוזנחים לבד".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf