newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סקר: כ-90% ממבקשי המקלט האריתראים בישראל מובטלים

ועדת החירום של הקהילה האריתראית יזמה סקר שנועד למפות את צורכי החברים בה. מהנתונים עולה כי כמחצית מהמשיבים זקוקים לסיוע כלכלי ו-44% זקוקים לסיוע נפשי. ובינתיים, המדינה מתעכבת בשחרור חלק קטן מכספי הפיקדון ומציבה תנאים כמעט בלתי אפשריים לקבלת הסיוע

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כמעט 90% מובטלים, כ-50% זקוקים לסיוע כלכלי ויותר מ-40% אינם יכולים לשלם שכר דירה או לקנות מזון – אלה הנתונים שעולים מסקר שנערך בקרב מבקשי מקלט בישראל בשבוע שעבר, שמציג תמונה מדאיגה לגבי מצבם של מי שחיים בישראל ללא מעמד ואינם זכאים לסיוע מהמדינה בעיצומה של מגיפת הקורונה.

בדיקת קורונה בדרום תל אביב, ב-6 באפריל 2020 (צילום: אורן זיו)

בדיקת קורונה בדרום תל אביב, ב-6 באפריל 2020 (צילום: אורן זיו)

את הסקר יזמו וערכו חברי ועדת החירום של הקהילה האריתראית שקמה בעקבות המשבר, והשתתפו בו 900 מבקשי מקלט אריתראים מכל רחבי הארץ. הסקר נועד למפות את צורכי הקהילה, מכיוון שהמדינה לא פועלת בנושא. בישראל חיים כ-35 אלף מבקשי מקלט, מהם 22 אלף אריתראים.

רק 13% מהמשתתפים בסקר השיבו שהם עובדים כעת, לעומת 87% שאמרו כי הם מובטלים. לצורך השוואה, בקרב הישראלים הגיע שיעור האבטלה ל-25.1% נכון לאתמול (שני). 43% אמרו שאינם יכולים לשלם שכר דירה או לקנות אוכל, ו33% אמרו כי הם מכירים אנשים כאלה. 85% מהמגיבים אמרו שהם מוטרדים במידה דומה גם מהנגיף עצמו וגם מהמצב הכלכלי, 44% אמרו שהם זקוקים לסיוע נפשי וכ-47% יזדקקו לסיוע כלכלי.

קוברום טואלדה, מבקש מקלט מאריתריאה ואחד מיוזמי הסקר, אומר כי מהנתונים ניתן לראות עד כמה מצבם הנפשי של מבקשי המקלט קשה. לדבריו, "יש כאן אנשים שעברו דברים קשים, שהיו כלואים, וזה הופך את השהייה בבית לקשה מאוד. יש חשש שהטראומה תתפרץ. לאנשים גם קשה להגיד שהם זקוקים לתמיכה נפשית, וזה שרבים מהם אומרים כי הם זקוקים לסיוע נפשי מראה שהמצב חמור, וקרוב לוודאי שיש עוד רבים נוספים שחוששים להודות בכך".

בתחום המידע, נראה שעבודתם של הארגונים המתנדבים וגם של המדינה, שפירסמה, אמנם באיחור רב, מידע בטיגריניה, נשאה פרי. 48% מהנשאלים אמרו כי יש להם מספיק מידע בנושא הקורונה, ו-46% אמרו שיש להם מידע ברמה בינונית. 65% השיבו שאם יצטרכו, יש להם מקור מידע אמין בנושא המגיפה. 95% מהמגיבים אמרו כי המצב מלחיץ אותם במידה רבה או בינונית.

הנתונים שעולים מהסקר מאשרים את האזהרות של חברי קהילה, פעילים וארגונים מפני משבר הומניטרי חמור בקרב מבקשי המקלט בישראל בגלל המגיפה. "זה מחזק את מה שטענו כבר מההתחלה", אומר טואלדה, שהעריך כי מספר המובטלים בקהילה יגיע ל-70%-80%.

לדבריו, "אנשים לא אוהבים להוציא את הבעיות שלהם החוצה, אך מהתשובות לסקר עולה שיש הבנה של גודל המשבר. לאזרחים יש כלים להתמודד עם ההשפעה של המשבר ועם תוצאותיו, אבל לקהילת מבקשי המקלט אין את הכלים האלה. הדבר הכי חשוב שעולה מהסקר הוא המצב הכלכלי הקשה, שמוסיף על החרדות של מי שיושבים בבית וצריכים לדאוג גם לשכר דירה ולאוכל".

"צריך לתת לקהילה אפשרות לשרוד"

בשבוע שעבר ניתן אישור ראשוני כי המדינה תשחרר חלק קטן מכספי הפיקדון שנגבו ממבקשי המקלט לאורך השנים, אך לא ניתן לכך אישור סופי. ובכל מקרה, מדובר על סכום של כ-2,700 שקל בחודש. ארגונים ופעילים מזהירים כי זה מעט מדי ומאוחר מדי.

"אי אפשר להתקיים בכבוד מינימלי מ-2,700 שקל בחודש – לא כאזרח או תושב ישראלי ובטח לא כמבקש מקלט. סכום זה אינו ראוי לכלכל אדם יחיד, ודאי שלא משפחה שלמה או אנשים עם צרכים רפואיים או מיוחדים", נכתב בפנייה ששלחו קו לעובד וארגונים נוספים כתבו בפנייה לרשות האוכלוסין וההגירה.

לטענת הארגונים, הסכום "אף נופל מהסכום שהם היו מקבלים מהמדינה לו היו זכאים לדמי אבטלה. עובדים שבמשך שנים נגזלו מהם עשרות אלפי שקלים יצטרכו להסתפק בדמי כיס, נדבות ממש, מכספם שלהם, בשעת משבר קיומית – וכל זאת בזמן שכספם מוחזק כבן ערובה בקרן הפיקדון".

בארגונים דורשים מהמדינה לקדם פתרון מקיף יותר. "ניתן היה לצפות כי יקודם פתרון מקיף ורחב יותר מאשר האפשרות לעשות שימוש בכספם שלהם, ולהעניק להם סיוע מדינתי בעת המשבר". עוד צויין כי יש עובדים שמעסיקיהם ניכו את רכיב המס ממשכורותיהם אך לא הפקידו אותו בקרן הפיקדון, ומעולם לא ננקטו נגדם הליכים – וכעת העובדים האלה, שמספרם לא ידוע, יישארו ללא פתרון כלל.

לפי ההערכות, 70 אחוז ממבקשי המקלט פוטרו או הוצאו לחל"ת. מבקש מקלט בדרום תל אביב (צילום: אורן זיו)

מצוקה כלכלית ונפשית. מבקש מקלט בדרום תל אביב (צילום: אורן זיו)

במקביל פנו פעילים ופעילי זכויות אדם בסוף השבוע לשר הפנים אריה דרעי, בדרישה לספק למבקשי המקלט סיוע הולם. בפנייתם נכתב כי "יש לשחרר למבקשי המקלט את כל כספי הפיקדון או חלק ניכר מהם, על מנת לאפשר להם לשרוד כלכלית, ולו ברמה הבסיסית ביותר, את התקופה הקשה בה אנו מצויים".

בשתי הפניות, מצוין כי המטרה של חוק הפיקדון היתה לעודד "יציאה מרצון", והיא ממילא אינה רלוונטית בתקופה הקרובה, בגלל המגיפה. במכתבים מצויין כי התנאים שנקבעו – ובהם הוכחה של ביטוח רפואי לשלושה חודשים – מעמידים בסימן שאלה את האפשרות לקבל את הסיוע, מכיוון שמי שאינו עובד יתקשה לממן ביטוח רפואי פרטי. כמו כן, מדגישים הפונים כי ההליכים הביורוקרטיים, שכוללים טפסים בעברית, והעובדה שבימים אלה מבקשי המקלט אינם יוצאים מהבית ולכן לא יכולים להיעזר במתנדבים, צפויים להפוך את קבלת הסיוע לבלתי אפשרית.

לדברי טואלדה, "יש הרבה אנשים פרטיים ועמותות שמסייעים, אבל זה לא מספיק. אני חושב שצריך לתת לקהילה אפשרות לשרוד עם הכלים הקיימים – הכסף שיש בפיקדון. לא צריך לשכנע את הממשלה או להעביר תקציב חדש. זה כסף שנשמר עבורינו. לא הזמנו את המשבר הזה כדי להחזיר את הפיקדון. אף אחד לא רצה שהמדינה תושבת, ואף אחד לא יתעשר מלקבל את כספו בחזרה".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
העימותים אחרי רצח ג'ורג' פלויד מזעזעים את אמריקה. מפגינים מול הבית הלבן בוושינגטון (צילום: ג'ף ליווינגסטון CC BY NC ND 2.0)

העימותים אחרי רצח ג'ורג' פלויד מזעזעים את אמריקה. מפגינים מול הבית הלבן בוושינגטון (צילום: ג'ף ליווינגסטון CC BY NC ND 2.0)

האחווה המעמדית של נהגי האוטובוס שסירבו להסיע עצורים

כשפרצו ההפגנות בניו יורק נגד הרצח של ג'ורג' פלויד, עובדי התחבורה הציבורית ידעו לצד מי הם עומדים: לצד הציבור שמשתמש בשירותיהם. הם הוכיחו שאפשר להפוך את השבריריות של מעמד הביניים לכוח  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf