הזהות שלנו לא ניתנת למחיקה: קייטנות הקיץ של חד"ש ובל"ד

"מעשה פוליטי מובהק". מדריך ב"קייטנת הזהות" של בל"ד, קיץ 2025 (צילום: באדיבות קייטנת הזהות)

"בשנים האחרונות קשה מאוד לדבר על הזהות שלנו – בבתים, בבתי הספר, במוסדות הרשמיים. הקייטנה הצליחה לגעת בנקודה הזו. הבת שלי חזרה עם שיחות על כבוד, על עזה, ובעיקר עם בקשה אחת: אמא, אני רוצה לחזור גם בשנה הבאה".

הקייטנה שמרי שליוט מתרשיחא שלחה אליה הקיץ את בתה בת השמונה היא חלק מהמאמץ שנעשה הקיץ בחברה הערבית להתמודד עם הרדיפה הפוליטית נגד האזרחים הפלסטינים בישראל, במיוחד מאז 7 באוקטובר, ועם השפעתה על בני הנוער. לצד הקייטנה השנתית שתנועת הנוער הקומוניסטי מארגנת כבר עשרות שנים, הצטרפה הקיץ גם "קייטנת הזהות" שארגנה מפלגת בל"ד – ואליה שלחה שליוט את בתה – וכן סדנאות נוער שארגן מרכז מוסאוא במטרה לחזק את המודעות הלאומית ואת הבנת המציאות הפוליטית.

>> "יש מדיניות ברורה להותיר את החינוך הערבי במחסור כרוני"

עוד לפני המלחמה, המדינה פעלה להגבלת הפעילות הפוליטית בקרב האזרחים הפלסטינים: חוק הנכבה, הצרת צעדיהם של תיאטראות ואמנים, ביטול תוכניות תרבותיות, קיצוץ בתקציבי מוסדות ערביים. מדיניות זו השפיעה ישירות גם על בתי הספר ועל המסגרות לבני נוער, שם דעכו הפעילויות הקשורות בזהות הלאומית. במקביל המפלגות הערביות סבלו ממשברים פנימיים. הקמת הרשימה המשותפת הביאה למיתון התחרות הפוליטית בין המפלגות השונות, והדבר החליש עוד יותר את הפעילות החברתית בקרב בני הנוער.

אבל הקיץ, כאמור, נרשם שינוי מסוים. בעוד תנועת הנוער הקומוניסטי ארגנה את "קייטנת השלום והילדוּת" זו השנה ה-36, בל"ד החזירה את "קייטנת הזהות" לאחר הפסקה של שש שנים. התנאים בקייטנות, שבהן השתתפו ילדים בני 5 עד 15, היו בסיסיים מאוד, אבל מארגני הקייטנות מאמינים שהמסר עבר. "לא נסוגנו מהשיח הלאומי שלנו למרות הרדיפות, להפך", אומרת מינא עלאא א-דין, מזכ"לית הנוער הקומוניסטי. וסים עלי סאלח, מנהל "קייטנת הזהות" וחבר הוועדה המרכזית של בל"ד, אומר שהקייטנות הן "מעשה פוליטי מובהק ומסר שזהותנו אינה ניתנת למחיקה".

"קייטנת הזהות מסייעת בגידול דורות על בסיס שייכות והיכרות עם ההיסטוריה", אומר יוסף טאהא, חבר הלשכה הפוליטית של בל"ד. "אנחנו חיים בצל תוכניות לימודים שמנסות למחוק כל דבר שקשור לזהות שלנו. כאן טמונה חשיבותם של פרויקטים כאלה". גם עלאא א-דין מדגישה את החשיבות של "חיזוק הזהות הלאומית הפלסטינית מול מחיקה ומתן כלים לילדים להבין את מה שמתרחש סביבם במקום שיחיו בבידוד או בערפל".

התכנים בקייטנות שיקפו את המצב הפוליטי. בקייטנות הנוער הקומוניסטי התמקדו בהשמדה בעזה, לצד סוגיות מקומיות כמו הזנחת היישובים הערביים, משבר האשפה בנצרת, האלימות והפשיעה המאורגנת וההתנחלויות בגדה המערבית. בקייטנת הזהות של בל"ד, לצד המצב בעזה, הושם דגש על הכפרים הפלסטיניים שנהרסו ועל דמויות מההיסטוריה הפלסטינית, וכן התקיימו סדנאות חינוכיות והופעות תיאטרון.

מתקיימת ברציפות 36 שנה. הקייטנה של הנוער הקומוניסטי, קיץ 2025 (צילום: באדיבות קייטנת הנוער הקומוניסטי)

בקייטנת הזהות הילדים כתבו מכתבים קצרים לילדים בעזה. "אנחנו מאחלים לכם לשמוח ולחיות באושר כמונו", כתב אחד הילדים. אחר תהה "איך אתם מצליחים לסבול רעב, עקירה וחום בכל יום?" ושלישי כתב: "אתם האחים ובני הדודים שלנו, אנחנו איתכם ואוהבים אתכם ומקווים שהמלחמה תיגמר בקרוב". "המכתבים חשפו תודעה פוליטית עמוקה שמעבר לגילם", אומר עלי סלאח. "זה ריגש אותנו עד דמעות", העידה אחת המדריכות.

גם בקייטנת הנוער הקומוניסטי הדיון על עזה היה נוכח מאוד. עלאא א-דין סיפרה ש"הילדים דנו במלחמה ברצינות. אחד הילדים שאל אם ילדי עזה יישארו לנצח בלי אוכל. ענינו על השאלות שלהם בדרכים מותאמות לגילם. אנחנו מאמינים שפתיחות וכנות מחזקות את ביטחונם".

בקייטנת הנוער הקומוניסטי נאסר על שימוש במכשירים אלקטרוניים כדי לחזק את התקשורת הישירה בין הילדים. כל ילד היה אחראי על הצלחת והכוס שלו ושטף אותם בעצמו. "הפרטים הקטנים האלה אינם רק חלק ממשמעת, הם חינוך לשוויון ולקיחת אחריות", אומרת עלאא א-דין.

"הקייטנה אינה רק תוכנית פנאי", אומר סלאח מקייטנת הזהות. "זהו מרחב שבו הילדים חיים חוויה קבוצתית שמאפשרת להם להבין את משמעות השייכות הלכה למעשה, לא רק בסיסמאות". ההתנדבות היא מרכיב מרכזי בחוויה. כל המדריכים והמארגנים בשתי הקייטנות פועלים בהתנדבות, ולעיתים קרובות הם בוגרי הקייטנות עצמן. "רוב צוות הניהול בקייטנת הזהות השנה היו בוגרי הקייטנות הקודמות. זה משקף המשכיות ופותח את הדרך בפני הדורות החדשים", מסביר עלי סאלח. "הקייטנות בנויות על מאמצי מתנדבים – מהצעירים ועד הורי הילדים – מה שהופך אותן למעשה קולקטיבי אמיתי", אומרת עלאא א-דין.

"זו הפעם הראשונה שבחרתי במסגרת כזו, והבנתי שזו לא תהיה הפעם האחרונה", אמרה מראם, תושבת נצרת, ששלחה שני ילדים, בני 8 ו-10, לקייטנת הנוער הקומוניסטי. "זה לא רק מחנה. זה אתגר לילדים קטנים, לינה של ארבעה ימים מחוץ לבית, ויש הרבה חששות, אבל הם חזרו עם אומץ וערכים שלא קיימים בשום מסגרת אחרת". הקייטנה, היא אומרת, "הצליחה להנחיל להם תודעה לאומית שאין מערכת אחרת שמסוגלת להעניק".

מנאל אבו זיד-חראמי, אם לשני ילדים בני 10 ו-13 ממג'ד אל-כרום ששלחה אותם לקייטנת הנוער הקומוניסטי, אמרה כי דווקא בצל המלחמה בעזה, ילדיה "הצליחו לשחרר פחדים ולבטא רגשות בחופשיות, ואף יזמו דרכים לעזור – מתרומות לעזה ועד יוזמות משפחתיות בבית". "הבת שלי חזרה עם עיניים בורקות ורצון עז להשתתף שוב", אומרת שליוט ששלחה את בתה לקייטנה של בל"ד.

"תודעה לאומית שאין מערכת אחרת שמסוגלת להעניק". צעירים בקייטנה של חד"ש, קיץ 2025 (צילום: באדיבות תנועת הנוער הקומוניסטי)

סלאח אמר שבעוד המוסדות הרשמיים נמנעים מעיסוק בפוליטיקה, הקייטנות האלה הפכו לבתי ספר לא-רשמיים. "קיום הקייטנות בתנאים כאלה הוא כשלעצמו מסר של אתגר והתנגדות", הוא אומר, "רצינו לכונן מחדש מרחב שבו ילדינו יוכלו להכיר טוב יותר את ההיסטוריה שלהם ולחזק את תחושת השייכות הלאומית לנוכח ניסיונות מחיקה והפחדה."

הקייטנות מייצרות גם המשכיות. טאהא מבל"ד מספר שהשתתף בקייטנת הזהות כילד ואחר כך כמתנדב. "הקייטנות לדורותיהן הוציאו בוגרים שהפכו לחלק מהנהגת המפלגה והחברה", הוא אומר, ולכן הוא בטוח שהפרויקט יתמשך. גם עלאא א-דין מספרת כי "התחלתי כילדה משתתפת, אחר כך כמדריכה וכרכזת. אני רואה איך הקייטנות משנות את התנהגות הילדים והמדריכים. לא מדובר בפעילויות חולפות, אלא בתהליך בנייה של אדם המחויב לזהותו ולקהילתו. מדי שנה אנחנו מקבלים מכתבים מעשרות הורים על השינוי שראו בילדיהם. הם שמחים שילדיהם מקבלים תודעה פוליטית במקום להישאר בריק",

בקייטנות הנוער הקומוניסטי, היא מספרת, משתתפים אלפי ילדים מבית הספר היסודי ועד תחילת חטיבת הביניים, לצד מאות צעירים וצעירות מתנדבים שתורמים לארגון ולהדרכה. "בשנתיים האחרונות לא היה קל לקיים את הקייטנות בצל המלחמה וההפצצות", מעידה עלאא א-דין, ובכל זאת הן המשיכו לפעול הודות למימון שהגיע ברובו מהציבור.

לצד הקייטנות, פעל הקיץ כאמור גם פרויקט של מרכז מוסאוא שיועד לצעירים בני 15–18. במשך ארבעה ימים השתתפו עשרות צעירים וצעירות מכל רחבי הארץ בתוכנית שלפי מארגניה העניקה להם כלים מעשיים להבנת המציאות החברתית-פוליטית ולגיבוש תחושת זהות ושייכות. הם נפגשו עם חברי כנסת, ביקרו בבנק ישראל ואף הגיעו לשגרירות קנדה לדיון פתוח עם השגרירה וצוותה.

בשבוע שעבר בוגרי הסדנאות ארגנו בעצמם כנס פוליטי-ציבורי בנצרת תחת הכותרת "בין אזרחות ללאומיות – עיצוב הזהות". עשרות אורחים הגיעו לאולם תיאטרון אל-חנין, ביניהם ח"כ עאידה תומא סלימאן מחד"ש, יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה, הח"כית לשעבר סונדוס סאלח, כמו גם פרופ' מחמוד יזבק, ד"ר רנא זהר, העיתונאי ואיל עוואד והפעילה אסמהאן ג'באלי. את הדיונים ניהלו הצעירים עצמם. הם אלו שיזמו את הכנס, פנו לדוברים, עיצבו את התכנים ואף ניהלו את לוח הזמנים. בכנס גם הופיעה הזמרת ליאן חווילה עם שירי מורשת פלסטיניים.

במרכז מוסאוא אומרים שהכנס הוא הוכחה לכך שהסדנאות אינן מסתכמות בארבעה ימים בקיץ, אלא מתפתחות למנוע של עשייה פוליטית ותרבותית מתמשכת. "הנוער שלנו הוכיח שיש לו יכולת לארגן, לנהל ולהוביל דיון פוליטי מורכב", אומר אדם קייס, מרכז הפרויקטים לצעירים במוסאוא. "זו המטרה: להפוך את ההעצמה האישית ללקיחת אחריות ציבורית. זו אינה רק מסגרת לימודית".

בשורה התחתונה אפשר לומר כי פעילויות אלה הן יותר מדרך להעסקת הנוער בקיץ. אלה פרויקטים פוליטיים-תרבותיים, המתמודדים ישירות עם מדיניות המחיקה וההדרה. הילדים שמתכנסים לשיר את "מווטני" (موطني), לכתוב מכתבים לעזה, או לדון בסוגיות ההתנחלויות והאפליה מקיימים מעשה של התנגדות קולקטיבית. "הנחישות שלנו גברה למרות האכזריות של השלטון", אומרת עלאא א-דין מהנוער הקומוניסטי. "אלה פרויקטים ששומרים על הזיכרון ומחזקים את השייכות, הם קו ההגנה הראשון מול ניסיונות המחיקה", מסכם טאהא.