newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לראשונה: כל מפלגות השמאל הפלסטיניות בשטחים יתמודדו ברשימה משותפת

חמש מפלגות הכריזו על הקמת "הברית הדמוקרטית" שתתמודד בבחירות המוניציפאליות הקרובות. המטרה: גוש שלישי בין פתח לחמאס שיציע אחדות במאבק בכיבוש, שוויון מגדרי וצדק חברתי. ישראל כבר מתערבת בבחירות

מאת:

חמש מפלגות השמאל הפלסטיניות בשטחים הודיעו ביום רביעי על ריצה ברשימה משותפת בבחירות המוניציפאליות הקרובות בשטחים. הבחירות צפויות להתקיים ב-8 באוקטובר ביותר מ-300 עיריות, מועצות כפרים ומועצות אזוריות בגדה המערבית וברצועת עזה. במפלגות, שירוצו יחדיו תחת השם "הברית הדמוקרטית", לא שוללים את האפשרות שמדובר על צעד ראשון בדרך לברית דומה במישור הלאומי. לצד זה, פוליטיקאים ופרשנים בשטחים חוששים ממעורבות גוברת של ישראל בתהליך הבחירות.

בכירים בחמש המפלגות מנסים למצב את הגוש השמאלי בתור דרך שלישית, חלופית לפתח ולחמאס, שתשים דגש הן על אחדות פלסטינית במאבק בכיבוש והן על צדק חברתי, שוויון בין גברים ונשים – הברית מחויבת לייצוג של לפחות 30 אחוז נשים ברשימות – והתנגדות לשחיתות.

במצע המשותף הוסכם עוד על קידום גישה מלאה לחשמל, מים, שירותי רווחה, תשתיות ותאורה ופארקים ציבוריים בחינם בכל הרשימות המקומיות שירוצו תחת כותרת הברית הדמוקרטית. לדברי חלק מפעילי המפלגות, הם שאבו את ההשראה להרכבת הברית מהקמת הרשימה המשותפת בבחירות האחרונות לכנסת.

> טבעונות מעבר לגדר: האדם ובעלי החיים בדרך לשחרור מהכיבוש

הבחירות המקומיות בגדה המערבית, 2012 (עיסאם רימאווי / פלאש90)

פחות מעשרה אחוז הצביעו לכל השמאל בבחירות הכלליות הקודמות, אבל הפעם רבים מתנדנדים. הבחירות המקומיות בגדה המערבית, 2012 (עיסאם רימאווי / פלאש90)

בונים על הקולות הצפים

אם יתקיימו במלואן ובהצלחה, הן בגדה המערבית והן ברצועת עזה כמתוכנן, יהיו אלה הבחירות המוניציפאליות הראשונות בשטחים שמצליחות לעשות זאת, לאחר שבחירות 2005 לא הושלמו במלואן והבחירות ב-2012 התקיימו רק בגדה המערבית וכשחמאס מחרים אותן. זה יהיה גם אירוע הבחירות הראשון המשותף לגדה ולרצועה מזה עשור, מאז נצחון חמאס בבחירות הכלליות של 2006, תפיסתו את השלטון בעזה והקרע בין שתי המפלגות. השתתפות חמאס בבחירות הקרובות, וקיומן בשני האזורים במקביל, נתפסת כסימן חיובי בדרך לאיחוי הקרע.

באותן בחירות כלליות הגיעו כל מפלגות השמאל, שרצו בנפרד, לקצת פחות מעשרה אחוזים מתמיכת הבוחרים בסך הכל. גם בסקר האחרון של המכון לחקר המדיניות הפלסטיני של חליל שקאקי, מלפני כחודשיים, נמצא שלו היו מתקיימות בחירות כלליות בשטחים כיום היה פתח זוכה ב-34 אחוזים, חמאס ב-31 ומפלגות השמאל (בנפרד) ב-9 אחוזים, כש-26 אחוזים ממי שמתכוונים להצביע טרם הכריעו. בראיונות לשיחה מקומית היום אומרים אנשי השמאל שהם צופים לקבל תמיכה משמעותית מהקולות הצפים, שירצו להעביר מסר נגד הפילוג ובעד דרך שלישית.

הברית הדמוקרטית החדשה מורכבת מהחזית העממית לשחרור פלסטין (הגדולה מבין החמש), החזית הדמוקרטית, מפלגת היוזמה (שקמה בשנים האחרונות בדגש על התנגדות לשחיתות ותמיכה במאבקים העממיים נגד הגדר), מפלגת העם (מפלגה קומוניסטית זעירה, ובת בריתה של המפלגה הקומוניסטית בישראל), והאיחוד הדמוקרטי (פיד"א, שפרשה מהחזית הדמוקרטית בתחילת שנות התשעים). לאלה יחברו גם פעילים פוליטיים עצמאים שמזדהים עם מסרי הברית.

"יש צורך גדול בחברה שלנו בקיום ברית דמוקרטית שמאלית, שתתן חלופה לכוחות הפוליטיים האחרים ותוכל לקדם פרוגרמה של שוויון בין נשים לגברים", אומרת בראיון חברת המועצה המחוקקת הפלסטינית (הפרלמנט ברמאללה) מטעם החזית העממית, חאלדה ג'ראר.

> גל ההריסות בגדה: 53 פלסטינים איבדו את בתיהם מתחילת החודש

איימן עודה עם חאלדה ג'ראר ביום שחרורה מהכלא (הייתאם שטייה / פלאש90)

איימן עודה עם חאלדה ג'ראר ביום שחרורה מהכלא (הייתאם שטייה / פלאש90)

ג'ראר שוחררה לאחרונה מהכלא הישראלי אחרי שישבה קצת יותר מ-14 חודשים על פעילות פוליטית כמו השתתפות בהפגנות, נאומים בכנסים, פגישות עם משפחות אסירים ועוד. לפני כליאתה נודעה כפעילה בולטת לזכויות נשים ואסירים, וגם כמבקרת של שיתוף הפעולה הביטחוני של הרשות עם ישראל. "הניסיון התחיל מבחינתנו בכמה מהאוניברסיטאות, שבהן הצלחנו לקיים ברית כזאת, וזהו צעד ברור נוסף בכיוון, כשאולי מדובר בהתחלה של משהו גדול עוד יותר, שיגיע גם לרמה הלאומית. בינתיים אנחנו מתמקדים במישור המקומי, שבו גם צריך לתת לאזרחים שלנו שירות בלי שחיתות, גם להנגיש את השלטון ולספק שירותים בעיקר לעניים, וגם להגן על האדמות מפני החרמות ודחיקת הרגליים של תושבים בשטחי סי מצד הכיבוש. הקואליציה הזאת היא צעד חשוב בדרך לקיום מאזן פוליטי בריא בתוך החברה שלנו, ואני מאוד אופטימית לגבי זה".

"אנחנו מאמינים שיש רוב דומם גדול שמחפש דרך שלישית בתוך הפילוג בין פתח לחמאס", מוסיף חבר המועצה המחוקקת מוסטפא ברגותי, מייסד וראש מפלגת היוזמה. "אנחנו הולכים פה בדרכה של הרשימה המשותפת של פלסטינים בתוך 48', בעקבות המודל המוצלח שלהם, ורוצים להשתמש בדוגמא הזאת כדי להראות לפתח וחמאס איך אפשר להקים אחדות.

"הבחירות האלה בכלל הן מאוד חשובות, ועצם קיומן מניח את היסודות לאיחוי הקרע בין הגדה לעזה, בתקווה שהן יובילו גם לבחירות ארציות ולבחירות לנשיאות. הן בעיקר מחזירות לאנשים את מה שהם איבדו, את הזכות להצביע ולהשפיע על מי ששולט עליהם. זה מרענן ומחדיר מרץ במפלגות הפוליטיות וגם זה יעד ראוי בפני עצמו".

נבחרי ציבור במעצר

לצד האופטימיות מציינים המועמדים את ההשפעה הגדולה והמורגשת של ישראל לקראת הבחירות. בשבועות האחרונים התפרסמו ידיעות על נסיונות של המנהל האזרחי לעודד סוחרים ואחרים שנמצאים בקשרים טובים עם ישראל להתמודד בבחירות, על שיחות תיאום בין מנגנוני הביטחון של הרשות (אנשי פתח) לבין השב"כ, ובימים האחרונים גם על מעצרים של פעילים פוליטיים ומועמדים מטעם חמאס וסיעות אחרות – כל זאת לא בפעם הראשונה.

> המדדים היהודיים מפספסים את הביקורת על הח"כים הערבים

הפגנה משותפת של מפלגות השמאל ברמאללה נגד הרשות הפלסטינית, 2014 (עיסאם רימאווי / פלאש90)

הפגנה משותפת של מפלגות השמאל ברמאללה נגד הרשות הפלסטינית, 2014 (עיסאם רימאווי / פלאש90)

"אחת השאלות העיקריות בבחירות האלה יהיו עם מי ישראל עובדת, ואיך להצביע נגדו", אומרת עארף ג'פאל, פרשן פוליטי ומנכ"ל אל-מרסד, עמותה פלסטינית עצמאית לפיקוח על בחירות ולעידוד הדמוקרטיה, שפועלת מרמאללה. "כל שיתוף פעולה כזה מחליש את פתח, ומחזק את מי שרצים מולו. בבחירות הלאומיות הקודמות ישראל עשתה לחמאס שירות טוב יותר מאשר הקמפיין שלו עצמו".

לדבריו, הבחירות הקרובות עשויות ליצור שינוי במאזן הכוחות ברשויות המקומיות. לצד אזורים שמזוהים במובהק עם אחת המפלגות, יש מקומות שבהם עשויה הברית הדמוקרטית לצבור כוח משמעותי (בעיקר בבית לחם, רמאללה וטול כרם), ובמקומות נוספים פתח או חמאס יאלצו להקים קואליציות עם הכוחות האחרים כדי לנהל את השלטון המקומי. "בבחירות המקומיות לצד פתח, חמאס ועכשיו גם הברית הדמוקרטית רצות גם רשימות משפחתיות, עצמאיות. פתח או חמאס יצטרכו לשתף פעולה עם קואליציית השמאל או עם המשפחות כדי לשלוט במועצות".

לצד קיום הבחירות ברחבי השטחים, הדיון הציבורי הפלסטיני עוסק לאחרונה גם באי-קיום הבחירות בירושלים המזרחית, הבירה המיועדת של המדינה הפלסטינית. במאמר שפרסם הבוקר בעיתון אל-קודס קרא מוסטפא ברגותי לכל הרשימות – שמאל, פתח וחמאס – לנסות לקיים את הבחירות גם במזרח ירושלים באמצעות רשימת קונצנזוס אחת, שתתקיים רק שם. "זה מסר של יצירת עובדות בשטח, מול לחץ ישראלי כבד, ובכלים לא אלימים", מדגיש ברגותי בראיון.

הברית הדמוקרטית החדשה של השמאל הפלסטיני בשטחים כנראה לא תהפוך לכוח מרכזי בבחירות הקרובות. אבל אם הבחירות יצליחו להתקיים, ואם הברית תצליח להחזיק מעמד, ואם תתבסס כמחנה שלישי שיכול להוות לשון מאזניים בין פתח לחמאס גם ברמה המקומית וגם במישור הלאומי, ואם ישראל לא תפעל לדיכוי הברית כמו שהיא פועלת נגד פעילים פוליטיים וחברי המועצה המחוקקת כבר שנים – אלה יהיו חדשות נפלאות. אם כל זה יקרה, ואם אכן הרשימה המשותפת היא מקור ההשראה של מפלגות השמאל כמו שאומרים חלק מהפעילים, יתכן שהשמאל הפלסטיני יהיה גם הוא חייב תודה גדולה לאביגדור ליברמן.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> "תחקיר הארץ": גם ילדים אשכנזים נחטפו, אז מה המזרחים מתבכיינים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf