newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ראש מקצוע האזרחות במשרד החינוך לא אוהב יותר מדי אזרחות

אסף מלאך, האיש שבנט מינה כאחראי על לימודי אזרחות, יצא השבוע במתקפה נגד מיצג שהעמיד המכון לדמוקרטיה לקראת יום העצמאות. הסיבה: מדינת ישראל מוצגת כדמוקרטית מדי

מאת:

ביום ראשון השבוע פרסם אסף מלאך כתב אשמה חריף נגד המכון הישראלי לדמוקרטיה ונגד נשיא המדינה בטענה שהם גוזלים "מאיתנו את המדינה היהודית". מלאך, אם לא שמעתם את הגבורה עד היום, הוא מתנחל מעפרה ומשמש כיושב ראש ועדת המקצוע אזרחות במשרד החינוך. הוא התמנה לתפקיד כמינוי פוליטי של נפתלי בנט, מינוי שנדון בבג"ץ ואושר (אוף הבג"צ האלה).

מלאך יצא נגד מיצג שהוקם ביוזמת המכון הישראלי לדמוקרטיה ביום העצמאות בתל אביב. המיצג נקרא "שער הדמוקרטיה הישראלית" ובמרכזו מופע אור-קולי "הסוקר את האירועים המרכזיים שעיצבו את הדמוקרטיה הישראלית מאז קום המדינה ועד ימינו, ומדגיש את ערכי הליבה שעליהם מושתתים חוקי המדינה ומוסדותיה". בין השאר, הוזמנו המבקרים לחתום באופן סמלי על מגילת העצמאות, זאת הנפתחת במילים "בארץ ישראל קם העם היהודי" מממשיכה בהכרזה: "על הקמת מדינה יהודית" ומסתיימת בתפילה: "מתוך ביטחון בצור ישראל".

בנט וריבלין. הנשיא, חושש האיש של בנט במשרד החינוך, מכניס יותר מדי אזרחות למערכת. (יונתן זינדל/פלאש90)

בנט וריבלין. הנשיא, חושש האיש של בנט במשרד החינוך, מכניס יותר מדי אזרחות למערכת. (יונתן זינדל/פלאש90)

הפיוס משסע את החברה היהודית

אז מה כואב לממונה על לימודי האזרחות של ילדינו? השם של המיצג "דמוקרטיה ישראלית" מדאיג אותו מאוד. האיש שאחראי בישראל על ההשכלה האזרחית, כואב את העובדה שהמיצג הוא אזרחי מדי, "אולטרה ליברלי" כהגדרתו. מלאך מזהה תהליך הידרדרות ערכי: בראשית ימי המדינה, כך הוא מסביר, דיברו על "מדינה יהודית". בשנות התשעים הוחלף המונח ל"מדינה יהודית ודמוקרטית". והנה כעת נגנזה התוספת "יהודית", והמונח הרווח הוא "הדמוקרטיה הישראלית". אבוי.

אבל המכון הישראלי לדמוקרטיה לא אשם. מי שאשם בכך שישראל חוגגת ביום עצמאותה את היותה מדינה דמוקרטית, הוא ראובן ריבלין, נשיא המדינה. "לרוע מזלנו" כך כותב מלאך, "גזל" מאיתנו "נאום השבטים" של הנשיא ריבלין משנת 2015 את זהותה היהודית של המדינה. בעקבות הנאום קיבלה המדינה "אופי אזרחי שאיתו יכול להזדהות כל אזרח במדינה, אף אם אינו יהודי, או שהוא עוין את המפעל הציוני". אוי ויי. לא יהודים – שזה ערבים, ולא ציונים – שזה ערבים, חרדים וסמולנים.

והשיא עוד לפנינו: לדעתו של מלאך מיצג העצמאות והעמדה האזרחית שהוא מבטא, אינם דמוקרטיים. אכתוב זאת שוב: מדינה שכל אזרחיה יכולים להזדהות איתה, נחשבים בעיני מי שאחראי על החינוך האזרחי, כמצב לא דמוקרטי. מדוע? שימו לב: "במעטה של חתירה להכלה ולפיוס", המיצג "משסע את החברה היהודית בישראל" וגם "מקדם עמדות קיצון, המנוגדות לרצונו המוכח של הבוחר".

מדינת ישראל - מתלונן מלאך - קיבלה "אופי אזרחי שאיתו יכול להזדהות כל אזרח במדינה, אף אם אינו יהודי, או שהוא עוין את המפעל הציוני". אוי ויי. לא יהודים - שזה ערבים, ולא ציונים - שזה ערבים, חרדים וסמולנים.

קראתם נכון – האפשרות שקבוצות מיעוט יזדהו עם המדינה שלהם, מנוגדת לרצונו של הרוב. וזה פסול לדעת מלאך, שמבין דמוקרטיה רק מהצד המובן מאליו של יישום עמדת הרוב, ולא מהצד המהותי של שמירה על זכויות כל בני האדם. אל תדאגו, איש לא יזרוק את מלאך מכל המדרגות. המתנחל מעפרה ימשיך בתפקידו הציבורי המכובד, משום ששר החינוך בצד שלו.

נאום מרים פרץ – אחדות ליהודים לאומיים בלבד

אם כבר הזכרתי את שר החינוך, צריך להודות שהייתה לו עדנה ביום העצמאות האחרון. מאמרו של אסף מלאך זה כלום לעומת נאום האחדות של מרים פרץ, שהועבר בשידור חי בשעת שיא בכל ערוצי הטלוויזיה. גם הנאום שלה לא היה אלא נאום אחדות המדיר את כל מי שלא מבין את המציאות בדיוק כמוה. היא אמנם הצהירה "הפכתי את יגוני לניגון חדש", אבל חדש לא מצאתי בדברים.

פרץ הסבירה שרב המשותף בינינו על המפריד. איך היא יודעת? כי "כולנו חפצי חיים, כולנו חפצי שלום". זה לא עולה כסף לומר זאת, אבל המעשים מעידים אחרת. מרים פרץ מתגוררת בהתנחלות גבעת זאב, שראשיתה בעסקאות נדל"ן, שהתגלו כמעשי רמייה: מתווכים פלסטינים מכרו אדמות שלא היו שייכות להם. בהמשך עלו המתיישבים על הקרקע בניגוד לעמדת ממשלת מנחם בגין, ואף התפנו מרצונם, פעמיים. כמו בהתנחלויות נוספות הלחץ מהשטח עשה את שלו, ותוך ניצול המתח שבין שרי החקלאות והשיכון דאז, אריק שרון ודוד לוי, הונחה בשנת 1981 אבן הפינה לייסוד ההתנחלות.

עוד הסבירה פרץ שכולנו "מייחלים לחברת מופת". מי זה כולנו? אפילו אני לא שם, משום שמיד הבהירה שמדובר בחברה "ברוח נביאי ישראל". מדינה יהודית. היה רגע אחד בנאום שהרגשתי שייך: "בפאזל הזה שנוצר במדינת ישראל יש מקום לכולנו", היא אמרה. "מדינת ישראל" זה מונח אזרחי, המכיל באמת את כל אזרחי ישראל. אבל כמה שורות אחר כך היא תיקנה, וסיימה בציטוט משירו של נחמן ביאליק: "הו בני המכבים, העמידו את עמכם, הקימו הדור! חשפו האור!". פאזל ליהודים לאומיים בלבד.

נפתלי בנט כמובן אהב מאוד את הנאום, והנחה את עובדי משרדו להכניסו לתכנית הלימודים בכל בתי הספר. ככה כל ילד בישראל ידע שאם הוריו הם ערבים, חרדים או חילונים שאינם לאומנים, הם לא חלק משום פאזל. שהרי "במעטה של חתירה להכלה ולפיוס", עיסוק באזרחות משותפת ובדמוקרטיה "מקדם עמדות קיצון, המנוגדות לרצונו המוכח של הבוחר".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf