newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דו״ח של אמסנטי: תעשיית התיירות בגדה מחזקת את הכיבוש

הדו"ח מתמקד בארבע חברות - Airbnb, Expedia, Booking.com ו-Trip advisor - המפרסמות חדרים ואטרקציות תיירותיות בהתנחלויות, בלי להסביר שהן נמצאות בשטח כבוש. לחברות יש אחריות לקיים את החוק הבינלאומי, אומרים באמסנטי

מאת:

דו״ח חדש שמפרסם היום ארגון ״אמנסטי״ מתמקד בארבע חברות דיגיטליות העוסקות בתיירות ומפרסמות שירותים בגדה המערבית: Airbnb .Booking.com; Expedia; TripAdviso. בעוד המעורבות של חברת Airbnb שנחשפה לראשונה שבשיחה מקומית, זכתה לתשומת לב רבה שאף הובילה את החברה לשקול מחדש את פעילותה בהתנחלויות, שאר החברות לא זכו עד עתה לביקורת בשל פעילותן בגדה המערבית.

״התיירות חשובה לישראל כדי לבסס את הלגיטימיות שלה בהתנחלויות״, אומר לית׳ אבו זיאד מארגון אמנסטי, במהלך סיור באתר הארכיאולוגי ״שילה הקדומה״ ביום שני השבוע. ״בשנה שעברה ביקרו ארבעה מיליון תיירים בישראל, מעל 40 אחוז ביקרו בשטחים הכבושים״, הוא מוסיף. הנתון, שיכול להראות מפתיע, כולל את מזרח ירושלים ואתרים כמו עיר דוד בסילוואן, ים המלח והעיר בית לחם. "הבעיה בפלטפורמות הדיגיטליות הללו שהן לא מציינות את העובדה שהאטרקציות נמצאות בהתנחלויות לא חוקיות, הגולשים באתרים מאמינים שהן נמצאות בתוך שטח ישראל עצמה. הם מספקים מידע מטעה לתיירים״.

"כל פעילות עסקית בהתנחלויות תתרום באופן בלתי נמנע לתחזוקתו של מצב בלתי חוק". הכניסה לאתר שילה הקדומה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

״כל הערכת סיכונים ראשונית של החברות הללו הייתה מעלה שכל פעילות עסקית בהתנחלויות תתרום באופן בלתי נמנע לתחזוקתו של מצב בלתי חוקי, ושל משטר שהוא באופן אינהרנטי מפלה ומפר את זכויות האדם של הפלסטינים״, נכתב בדו״ח שארגון ״אמנסטי״ מפרסם הבוקר (רביעי) תחת הכותרת ״היעד – כיבוש״. ״בנוסף לרווח הכלכלי, לממשלת ישראל יש סיבות פוליטיות ואידיאולוגיות לפתח את תעשיית התיירות בגדה המערבית״, מדגישים מחברי הדו״ח. לפי הדו"ח, חברת Aibnb מציגה כ-200 נכסים להשכרה בגדה המערבית ועוד כמאה במזרח ירושלים. חברת Booking.com מפרסמת כ-45 אתרים ללינה – מלונות ונכסים פרטיים בהתנחלויות, חברת Expedia מציעה 9 מקומות לינה, ו-Trip Advisor , שהיא חברת דירוג אתרי תיירות הגדולה בעולם, מכילה לא פחות מ-70 אטרקציות הכוללות סיורים, מלונות, מסעדות ומקומות לינה בהתנחלויות. בעקבות לחץ ציבורי רחב, הודיעו ב-Airbnb שלא יפרסמו בעתיד נכנסים להשכרה בהתנחלויות, ורק השבוע פרסמו באופן רשמי שיישמו את ההחלטה, למרות הלחץ מצד ישראל

״המוקד של הקמפיין יהיה trip advisor״, מדגיש אבו זיאד. ״הם חברה ייחודית, מכיוון שהם לא משווקים רק מלונות או מקומות לינה אלא גם אטרקציות וסיורים״. בנוגע לטענות החברות, שהן רק פלטפורמות שבהן גולשים מציעים המלצות או שירותים, הוא קובע: ״יש להן אחריות לתוכן שעולה אצלן והן מרוויחות ממנו״. הדרישה מהחברות היא להסיר את האתרים האלה מהפלטפורמות שלהן. ״לחברות יש אחריות לכבד את החוק הבינלאומי״ הוא מציין, ומוסיף כי יותר אפקטיבי לפעול מול חברות פרטיות מאשר מול ממשלות. ״אכפת להן מה הלקוחות והציבור חושב עליהם. באתרים שלהן כתוב שהן לא מפלות, אבל בשטח במצב שונה. הקמפיין שלנו ישפיע על החברות האלה לא רק כאן אלא בכל העולם״.

מחנה עבודה שהפך להתיישבות קבע. חנות המזכרות באתר שילה הקדומה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מחברי הדו״ח מציינים כי פעולות ארבע החברות נעשות ״בידיעה שהשטחים בגדה המערבית, כולל ירושלים המזרחית, כפופים לחוק ההומניטארי הבינלאומי, לפיו ההתנחלויות הישראליות אינן חוקיות״, ומבקשים להזכיר כי ״פעולות להקמת התנחלויות, כגון העברת אזרחים לשטח כבוש והפקעת רכוש ללא הצדקה צבאית הינן פשעי מלחמה מובהקים לפי אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי״.

בדו״ח מוצגים חמישה מקרי בוחן לתיירות בהתנחלויות: שילה, התנחלות כפר אדומים בה כל ארבע החברות מספקות רישומים לחופשות ומחנות קמפינג, סוסיא בדרום הר חברון, עיר דוד שבסילואן, וההתנחלויות היהודיות שבעיר חברון.

לקראת פרסום הדו״ח ארגנו ב״אמנסטי״ סיור ב"שילה הקדומה", אתר ארכיאולוגי הסמוך לכביש 60 שבגדה המערבית, שבו לכאורה עמד המשכן של בני ישראל אחרי כניסתם לארץ ישראל. ״זה מחנה עבודה שהפך להתיישבות קבע״, מספר יונתן מזרחי, מנכ״ל ״עמק שווה״, הפועל למען שמירה על אתרים ארכיאולוגיים לטובת כל הקהילות. כיום ארגונו מנהל שתי עתירות בנוגע לאתר – אחת נגד הרחבת האתר תוך כדי פגיעה בממצאים הארכיאולוגיים, והשנייה בדרישה שרשות הטבע והגנים תנהל את המקום ולא המועצה האזורית מטה בנימין. ״התפיסה כיום היא ליצור פיתוח תיירותי כדי להביא ישראלים לכאן ככלי כלכלי, אבל גם ככלי נרטיבי״, הוא קובע. בהתנחלות שילה עצמה, חברת Airbnb מפרסמת חמישה נכסים להשכרה, Booking.com פרסמה נכס אחד, וכן את האתר הארכיאולוגי ומדריכי טיולים אשר לוקחים אנשים למקום. הכניסה לאתר הארכיאולוגי עוברת דרך חנות המציעה למכירה מזכרות, ביניהן שמן זית, יין ודבש המיוצר בשילה או בהתנחלויות סמוכות.

״התפיסה כיום היא ליצור פיתוח תיירותי כדי להביא ישראלים לכאן ככלי כלכלי, אבל גם ככלי נרטיבי״. יונתן מזרחי, מנכ"ל "עמק שווה" (אורן זיו / אקטיבסטילס)

באתר עצמו יש הצנעה של ההיסטוריה נוצרית והמוסלמית ואין אזכור לעובדה שהוא נמצא על מקום שהיה חלק מכפר הפלסטיני קריות׳ עד שנת 1978, אז החלו החפירות הארכיאולוגיות במקום. בכניסה לאתר מוצב שלט גדול בו מפה מצוירת של אזור בנימין תחת הכותרת ״ארץ התנ״ך״. אתרים ארכיאולוגיים ללא חשיבות מיוחדת ומאחזים קטנים מוצגים בגדול, בעוד העיר רמאללה מוצגת בצבע דהוי בקטן.

האתר הארכיאולוגי עצמו לא היה פתוח לפלסטינים עד עתירה שהגישה ״עמק שווה" בשנה עברה. ״במשך 50 שנה לא יכולנו להיכנס לכאן, וגם כיום אנחנו באים כמבקרים שצריכים לשלם כרטיס כניסה״, מספר באשר מועמר קריותי מהכפר הסמוך, כשהוא מחזיק אין ספור מסמכים ומפות המוכיחים את הבעלות הפלסטינית על הקרקע. הוא מתאר את ההשתלטות של ההתנחלות על שטח כפרם וכפרים נוספים: ״לשטח שעליו ממוקם האתר קראו ח'ירבת סילון שהיתה חלק מהכפר קריות. עד שנת 2000 היתה לנו דרך שיחברו אותנו לכביש 60, אך היום זו נסיעה של 25 דקות. בסך הכל 18 קילומטרים״, הוא מתאר את מציאות חייהם עם הרחבת ההתנחלות. ״באתר הזה עושים הכל כדי למחוק את ההיסטוריה המוסלמית והנוצרית של המקום, ומדגישים רק את החלק היהודי״.

במרכז האתר נמצא מצפה המשקיף על הכפרים וההתנחלויות באזור ובתוכו סרטון מושקע המוקרן על רקע הנוף. ״כדי לרשת את הארץ שאלוהים נתן לנו צריך להתיישב, לבנות, לנטוע״, אומר בסרט שחקן המגלם את יהושע בן נון לנציגי שבעת השבטים שסירבו, על פי הסיפור המקראי, לעזוב את אזור שילה. ״טובה הארץ, טובה מאוד. תתחברו אליה והיא תתחבר אליכם״. הסרט, שמציג את התקופה שבה פעל המשכן, מסתיים בקריינות ״ירושלים תצמח ותהיה בירת ישראל, אבל לא תשכח היכן נמצאים שורשיה, השורשים שהצמיחו את כולנו״, סיכום מדויק של המסר שהאתר כולו מנסה להעביר. במקום עצמו מבקרים מדי שנה כ-60 אלף איש, מתוכם כ-40 אלף נוצרים אוונגליסטים.

״תיירים שלא יודעים  שהם נמצאים על אדמה כבושה מגיעים לכאן, במחשבה שזהו אתר ישראלי״, מסביר מען חמאד מארגון אמנסטי. ״מבלי לדעת שכמה מאות מטרים מכאן נמצאים כפרים המנותקים אחד מהשני בגלל ההרחבה של ההתנחלויות ובגלל אתר התיירות״. בדו״ח מוזכר שכל אחת מהחברות נכשלת בהתייחסות מדויקת ועקבית למיקום הנכסים. Airbnb מספקת את המידע הכי פחות מדויק – אף אחד מהמארחים שנסקרו בדו״ח לא תייג את נכסיו כממוקמים בהתנחלויות, ובמקרים רבים מתראים אותם כמצויים בישראל. ״יש להם אחריות לכך שאתרי התיירות שהם מפרסמים הוא בטוחים ואתיים״, קובע חמאד. ״בסופו של דבר אתם מקדמים את השירותים האלה ושותפים לפשעי מלחמה״.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf