newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אתגר לבנט: הצעת חוק חדשה תעניק זכויות יתר לחינוך החרדי

בעוד ה-OECD המליץ לישראל להרחיב את הלימודים הכלליים בחינוך החרדי, הגישו המפלגות החרדיות הצעת חוק במגמה הפוכה: תקצוב מלא ללא לימודי ליבה, מבחנים חיצוניים או פיקוח של משרד החינוך, ועם היתר למיין תלמידים. בנט נגד. אני דווקא בעד

מאת:

איזה חוק בישלו לנו חברי הכנסת החרדים… רק החודש יצא ה-OECD בהמלצה לחייב הוראת מתמטיקה, מדעים ואנגלית לציבור החרדי, והנה החרדים דורשים את ההפך: שחרור לא רק מלימודי ליבה, אלא גם מכל מרות של משרד החינוך.

בנט מיד הודיע שלא יקום ולא יהיה, אבל אני מציע לו לשקול זאת שוב. זאת הזדמנות להרחיב את החופש לא רק לחינוך החרדי אלא גם לכל מגזרי החינוך.

דוח ה-OECD: להרחיב את החינוך הכללי לחרדים

ב-31 לינואר פרסם ה-OECD דו"ח על מצבה הכלכלי של ישראל 2016. "לכלכלת ישראל יסודות יציבים", הם כותבים, "אבל המדינה צריכה לטפל בפריון, באי שוויון ובעוני, אם היא רוצה לשפר את הרווחה ולצמצם את הפערים הכלכליים-חברתיים".

הדוח מציג ממצאים מחרידים על שיעורי העוני והאי שוויון, וכן "סקטורים מוגנים המאופיינים באי יעילות בהיקף יוצא דופן […] ליקויים בולטים בהסדרת שווקים והתחרות בהם […] מחירי דיור גואים […] מחסור בתשתיות" ועוד.

הדיון על העוני בישראל נוגע כמובן גם במערכת החינוך, שכן הקשר בין השכלה לבין השתכרות הוא ברור. בעניין זה מציג הדו"ח (שקף 16, על בסיס דוח טאוב, 2014) כי שיעור הזכאים לתעודת בגרות מקרב שנתון בני ה-18 במסגרת החינוך החרדי הוא 8 אחוזים בלבד. זאת בהשוואה ל-66 אחוזים מקרב בני השנתון היהודים שלמדו בחינוך הממלכתי והדתי.

החוקרים קובעים כי איכות החינוך בקרב החרדים היא נמוכה, ולכן הם אינם משולבים היטב בשוק העבודה. התוצאה היא עוני. גידול של עשרה אחוזים במספר בוגרי התיכון שפתוחה בפניהם הדרך ללימודים גבוהים, כך נטען בדו"ח, יעלה את התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בשלושה אחוזים. מכאן שאחת מהמלצות הדו"ח היא "לחייב הוראת מתמטיקה מדעים ושפה זרה בחינוך החרדי".

> הפתעה: משחקי מחשב קשורים לציונים טובים יותר בבית הספר

בחורים לומדים בישיבת פוניבז' (צילום: בחדרי חרדים)

בחורים לומדים בישיבת פוניבז' (צילום: בחדרי חרדים)

תיקון לחוק החינוך: לצמצם את החינוך הכללי לחרדים

ב-18 בינואר, בצרוף מועדים מעניין להמלצה לעיל, הגישו מספר חברי כנסת חרדים, בראשות משה גפני ויעקב מרגי, הצעת תיקון לחוק לימוד חובה (מסמך וורד). התיקון, כפי שפורסם, הוא פרי ההסכם הקואליציוני בין החרדים לליכוד, ומטרתו למחוק את "גזרות לפיד" ולקבור "סופית את חובת לימודי הליבה".

הבעיה ביוזמה של חברי הכנסת החרדים אינה רק בתוכנית הליבה. החרדים רוצים לשנות את סעיף 10א' בחוק לימוד חובה, שהתקבל באוגוסט 2013 – בתקופת הממשלה הקודמת. בסעיף זה נקבעו כמה דברים חשובים, מעבר ללימודי הליבה.

תת סעיף א1 מתייחס לחובה לקיים לימודי ליבה בהיקף 55 עד 75 אחוזים מההיקף הנלמד בבתי הספר הממלכתיים. סעיף א2 קובע שחובה על בתי הספר להשתתף במבחנים ובמחקרים באותה מתכונת של כלל מערכת החינוך. הכוונה למבחנים חיצוניים מטעם משרד החינוך וכן מחקרים בינלאומיים. סעיף א3 קובע שחובה על בית הספר לדווח למשרד החינוך על מצבת המורים המלמדים בו, וסעיף א4 אוסר על הפליית תלמידים, לרבות בתהליך קליטתם. הכוונה כאן, למשל, למיון בין עדות, הנהוג במגזר החרדי. את כל אלה מוצע כעת למחוק מספר החוקים. לא לתקן ולא לעדן, אלא פשוט למחוק.

גם את תת סעיף ב' מבקשים הח"כים החרדים למחוק. הסעיף קובע שמשרד החינוך יתקצב את בתי הספר בהתאמה להיקף שעות הליבה שהם מלמדים. המוסדות במעמד מוכר שאינו רשמי מחויבים לפי החוק ללמד 75 אחוזים משעות הליבה, ובהתאם מתוקצבים בהיקף 55 אחוזים מתקציב ההוראה של בתי הספר הרגילים. מוסדות במעמד "פטור" מחויבים ללמד 55 אחוזים משעות הליבה, ומתוקצבים בהיקף 30 אחוזים מתקציב בתי הספר הרגילים.

הבעיה אינה כסף, אלא שחרור מלא מעולו של משרד החינוך

צריך להדגיש שגם כיום, למרות החוק לעיל, בתי הספר החרדים מתוקצבים במאה אחוזים, בדיוק כמו בתי הספר הרגילים. זאת באמצעות תיקון שהחרדים העבירו בחוק יסוד התקציב (סעיף 3א,י'). שם נקבע שמוסדות החינוך של החרדים יתוקצבו "כמו כלל ילדי ישראל". כלומר, התיקון החדש לא נועד להשיג כסף.

ההבדל הוא שתיקון העוול (מנקודת מבטם של החרדים) לא ייעשה עוד דרך חוקי התקציב, אלא יעוגן בחוקי החינוך. עניין סמלי שיש לו חשיבות. יתרה מזאת, התיקון החדש יכלול פטור מלא מכל מה שנהוג ומחייב את בתי הספר במדינת ישראל: אין תוכנית לימודים מחייבת, אין בחינות שמשקפות כלפי חוץ מה באמת מלמדים בבתי הספר, אין חובת דיווח למשרד החינוך על תקציבים ותקנים של עובדי ההוראה; ו – אלוהים יודע למה היו צריכים את זה – יש כאן גם אישור להפלות תלמידים במיון לבתי הספר. שום בית ספר במדינת ישראל לא זוכה לכאלה פריבילגיות.

מדובר בלא פחות משחרור מוחלט של החינוך החרדי ממדינת ישראל, למעט כמובן ממקור המימון. על המהלך הנרקם הגיב שר החינוך נפתלי בנט בטוויטר: "לא מכיר ולא יהיה".

החרדים צודקים: לו רק היו מחילים זאת על כולם

תוכנית הליבה של משרד החינוך היא אכן מפלצת שראוי לצמצמה מאוד. בחינוך היסודי, למשל, שבוע הלימודים נמשך כ-30 שעות. מתוכו תוכנית הליבה מכתיבה את התכנים של 15 שעות בכיתה א' ועד 20 שעות בכיתות ה'-ו'. המצב מחריף בחטיבת הביניים, שם תוכנית הליבה מכתיבה תכנים ל-36 שעות לימוד בשבוע. לדעתי אין סיבה שכל הילדים ילמדו את אותם התכנים. אחרי הכל, אין ממש הוכחה שדווקא תכנים אלה ולא אחרים הם המפתח להצלחה בחיים. ומי קובע מה נחשב להצלחה?

צמצום תוכנית הליבה, להיקף של 8 עד 10 שעות לדעתי, יניב שתי תוצאות טובות. ראשית הוא יעודד את צוותי החינוך בבתי הספר להציע יוזמות מקומיות ברוכות. זה לא שילמדו כלום ושום דבר, אלא שימלאו את השעות שמעבר לליבה בשיטות הוראה ובתכנים מגוונים. אפילו אם ימלאו את השעות באותם תכנים של לימודי הליבה, גם זה בסדר – אם רק ההחלטה תתקבל כיוזמה מושכלת של המורים והמנהלים בכל בית ספר. שנית, צמצום תוכנית הליבה יאפשר להכניס תחת גג אחד את כל זרמי החינוך בישראל, כשהמדינה מותירה לכל זרם די שעות להוראה ולחינוך כהבנתם.

גם צמצום המבחנים והמדידות הוא מהלך ראוי, שראוי לא רק לחרדים, אלא לכל ילדי ישראל. עודף הפיקוח והשליטה משתק את מערכת החינוך –עניין שאפילו בנט כבר הטיב להבין ולהסביר (כאן).

אבל, קשה לראות כיצד משרד החינוך יוותר על שליטה, ולכן אין באמת סיכוי שבנט יזהה את הצעת החוק החדשה כהזדמנות לשחרור כל מגזרי מערכת החינוך. כנראה נסתפק בכך שהעימות בין בנט לחרדים, אם לא יעשה טוב למערכת החינוך, אולי יפיל את הממשלה.

> ואולי משיכת השקעות היא גם הפתרון לשינוי האקלים?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf