בעקבות חשיפת "שיחה מקומית": בוטלה הפרדה גזענית בברזילי
בכתבה נחשף שמאבטחים מורידים נוסעים פלסטינים מאוטובוס שנכנס לבי"ח ברזילי באשקלון. בדיון בבג"ץ אושר כי אכן התקיים נוהל שכלל "תיוג אתני" אולם עכשיו הוא שונה. עדאלה והאגודה לזכויות האזרח: "המאבק נגד פרופיילינג גזעני יימשך"
המאבטחים בבית החולים ברזילי באשקלון הפסיקו להשתמש ב"תיוג אתני" שכוון נגד נוסעים פלסטינים באוטובוס העובר דרך שטח בית החולים. כך עולה מדיון שהתקיים היום (יום ב') בבג"צ בעתירה שהגישו ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח. העתירה הוגשה בעקבות חשיפה ב"שיחה מקומית".
"אם יש מישהו שנראה 'בעל מראה ערבי' הוא מתבקש להציג תעודת זהות". במחאה של "עומדים ביחד" נגד האפליה בבית החולים ברזילי (צילום: עומדים ביחד)
בינואר 2019 חשפה יעל מרום ב"שיחה מקומית" כי כשקו 18 האשקלוני מגיע לשערי בית החולים ברזילי, עולה עליו מאבטח שתר אחר בעלי "חזות ערבית". "אם יש מישהו שנראה 'בעל מראה ערבי' הוא מתבקש להציג תעודת זהות", תיארה נוסעת בפני "שיחה מקומית" את ההליך. "אם הוא ערבי, הוא מורד מהאוטובוס. אם מתגלה שהוא לא ערבי, המאבטחים מתנצלים בפניו וממשיכים".
הנוסעת סיפרה כי שוחחה לא פעם עם הפלסטינים שיורדים מהאוטובוס מושפלים. לדבריה, הנוסעים הערבים הקבועים כבר יודעים שהם צריכים לרדת עוד לפני שפונים אליהם. "לא מזמן היתה על האוטובוס אישה עם חיג'אב ובן זוגה עם זר פרחים בידיהם. הם היו בעלי תעודה זהות כחולה, אך הורידו אותם מהאוטובוס", סיפרה הנוסעת.
בית החולים מסר אז בתגובה ל"שיחה מקומית", כי "הנוהל נכתב בשיתוף חברת 'דן בדרום'" וכי התהליך כולו נעשה תוך "כיבוד הזולת".
בעקבות הכתבה, התעוררה מחאה. בארגון "זזים" החתימו אלפים על עצומה לבטל "האפליה הגזענית" בכניסה לבית החולים. פעילים יהודים וערבים מארגון "עומדים ביחד" עלו על קו האוטובוס, וכאשר המאבטחים ביקשו תעודות זהות רק מאזרחים ערבים, הם סירבו והורדו מהאוטובוס על ידי המאבטחים.
לאחר החשיפה, עתרו לבג"צ ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח, יחד עם הפורום נגד גזענות ורופאים לזכויות אדם. בדיון שהתקיים היום עלה כי אכן התקיים נוהל רשמי של משטרת ישראל, שכלל בדיקת נוסעים על פי סימנים מחשידים, שכפי הנראה כללו סממנים אתניים ביחס לערבים
השופטים – נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, עוזי פוגלמן ומני מזוז – מתחו ביקורת על התנהלות בית החולים. "איך יצרו מצב כזה?", תהה השופט פוגלמן. לאחר שהמדינה הציגה בפני השופטים נוהל ביניים חסוי, אמרה הנשיאה חיות ש"הסימן המחשיד שעורר את הקשיים הוצא מהנוהל" וכעת הסימנים המחשידים הם "נייטרליים". בכך היא יותר מרמזה שהנוהל הקודם כלל תיוג אתני. אולם, היא הוסיפה שהנוהל אינו כולל את המילה "ערבי".
עו"ד סרי עראף מעדאלה הסביר ל"שיחה מקומית", כי האוטובוס התחיל להיכנס לתוך בית החולים ברזילי ב-2018, וכנראה לאחר מכן פורסמה הנחיית משטרה לגבי בידוק הנוסעים. לפי עו"ד עראף, מהדיון בבג"ץ עלה שההנחיה הזו כללה "הגדרה בעייתית" לגבי מהו "סימן מחשיד". עראף אמר שהמדינה ביקשה שלא לחשוף את ההנחיה, ובג"ץ נעתר לבקשת החיסיון, אבל נראה ש"ההגדרה הבעייתית" הזו התייחסה לערבים כ"סימן מחשיד".
עראף הביע תמיהה על כך שההנחיה לא פורסמה. הוא ציין כי גם לגבי כניסה לבתי ספר קיימת הנחיה של המשטרה ביחס לאופי הבידוק, אולם ההנחיה הזו גלויה לציבור.
כעת על המדינה לעדכן את בית המשפט בתוך 90 יום בנוגע להתקדמות בגיבוש נוהל קבוע. עו"ד עראף ועו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח ציינו כי "המאבק נגד פרופילינג יימשך, כל עוד אין קביעת נורמות חד משמעיות לפיהן אין המדינה או אף אחת משלוחותיה רשאיות להבחין בין בני אדם ולהפנותם על פי מוצאם".
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
