newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בעד הגנה על האקלים, נגד הסיפוח: מחאה פלסטינית בים המלח

כמאה פעילים פלסטינים, ישראלים ובינלאומים השתלטו הבוקר על מבנה בחוף ים המלח. "אנחנו חלק ממחאת האקלים העולמית", הם אמרו, "העולם צריך להתגייס למען חלוקה צודקת של מים ומשאבי טבע"

מאת:

כמאה פעילים פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים השתלטו הבוקר על מבנה נטוש באזור ים המלח בדרישה להגן על משאבי הטבע הפלסטיניים בגדה המערבית ובמחאה על תוכנית הסיפוח של נתניהו.

בחום כבד של יותר משלושים מעלות, המפגינים טיפסו על בניין גדול בן שתי קומות בחוף קליה, שבעבר שימש כמלון. כשהוקם, המבנה עמד על קו המים, אך בעקבות התייבשות ים המלח הוא נמצא היום מאות מטרים מהחוף. הם פרסו על הבניין דגלי פלסטין ושלטים גדולים שעליהם נכתב "דורשים ריבונות, גבולות, אדמה, מים, משאבי טבע".

למתנחלים יש גישה חופשית למשאבי הטבע בגדה, לנו אין. חיילים על רקע המבנה בים המלח שעליו השתלטו פעילים פלסטינים, ישראליים ובינלאומיים (צילום: אורן זיו)

למתנחלים יש גישה חופשית למשאבי הטבע בגדה, לנו אין. חיילים על רקע המבנה בים המלח שעליו השתלטו פעילים פלסטינים, ישראליים ובינלאומיים (צילום: אורן זיו)

המפגינים הצהירו שקיבלו השראה לפעולה מצעדות האקלים שהתקיימו בחודש האחרון בעולם. ההשתלטות על הבניין הבוקר באה יום לאחר שמיליונים יצאו למחות בעשרות מדינות, כולל בישראל, בקריאה להכריז מצב חירום אקלימי. "אנחנו דורשים ממנהיגי העולם להצטרף למאבק הפלסטיני למען חלוקת מים צודקת, למען קהילות פלסטיניות, החיות ללא גישה בסיסית למים וקרקע ופגיעות יותר להשפעה של שינוי האקלים", נכתב בהצהרה שפרסמו המפגינים. "כשישראל מונעת מאיתנו גישה למים בבקעת הירדן, היא משפיעה לא רק על חייהם של הפלסטינים, אלא גם על הסביבה, בעוד ים המלח נסוג במטר אחד כל שנה".

"הגענו לכאן כי הניצול של המשאבים ברור כאן מאוד ונראה לעין", אמר אחד הפעילים, מוחמד זוואהרה, כשהוא עומד על גג המלון הנטוש. "רבים ממשאבי הטבע הפלסטיניים נמצאים כאן. בעוד למתנחלים יש גישה מלאה למשאבים האלה, מאיתנו הזכות הזו נמנעת". זוואהרה הזכיר את ההצהרה של נתניהו בדבר כוונתו לספח את צפון ים המלח ובקעת הירדן כסיבה נוספת למחאה. "אנחנו אומרים לו: האזור הזה הוא חלק מהמדינה הפלסטינית העתידית", הוא הוסיף.

"כישראלים, החובה שלנו היא להתנגד למדיניות של גניבת משאבים שנעשית בשמנו", אמרה הפעילה סהר ורדי, שהשתתפה במחאה, "במיוחד בזמן שממשלת ישראל מצהירה שתספח את שטחי סי ואת בקעת הירדן".

המלון הנטוש שעליו השתלטו המפגינים עמד פעם על קו המים בים המלח. היום הוא מרוחק מהים מאות מטרים. מפגין שעוכב בידי החיילים ושוחרר מאוחר יותר (צילום: אורן זיו)

המלון הנטוש שעליו השתלטו המפגינים עמד פעם על קו המים בים המלח. היום הוא מרוחק מהים מאות מטרים. מפגין שעוכב בידי החיילים ושוחרר מאוחר יותר (צילום: אורן זיו)

בשעות הצהריים, בעוד המפגינים עסוקים בהתארגנות בתוך המבנה, הגיעו למקום חיילים שביקשו מהם להתפנות. "אנחנו צריכים לחיות בשלום, לא עם שנאה אחד כלפי השני", אמר אחד המפגינים המבוגרים לחיילים, שלא השתכנעו והתחילו לפזר בכוח את ההפגנה השקטה. הפעילים החזיקו אחד בשני ומנעו מהחיילים לבצע מעצרים, מלבד צעיר אחד שנלקח מהמקום. לפחות שני מפגינים נפצעו במהלך הפיזור וטופלו במקום. זמן קצר לאחר מכן הסכימו החיילים לשחרר את העצור, והמפגינים סיימו את המחאה ועזבו את המקום. יצוין כי חוף קליה, בחלקו הצפוני של ים המלח, הוא היחיד שלפלסטינים מותרת הגישה אליו. גם הוא מנוהל על ידי ישראלים מקיבוץ קליה.

מאז כיבוש הגדה המערבית ב-1967, ישראל משתמשת בחלקים הולכים וגדלים ממשאבי הטבע באזור, בניגוד לאמנת ז'נבה הרביעית האוסרת על ניצול משאבים בשטח כבוש לטובת המדינה הכובשת. ניצול זה כולל שימוש באדמות לבניית אזורי תעשייה והתנחלויות, הקמת מחצבות אבן המשמשות את ענף הבנייה בישראל, שאיבת מים ועוד. לפי רשות המים הפלסטינית, 85 אחוז מהמים בגדה המערבית מוקצים לישראלים, ורק היתר לפלסטינים. רוב הניצול של משאבי הטבע בגדה המערבית נעשה בידי המדינה, וחלקו האחר על ידי חברות פרטיות.

בשנת 2015, העצרת הכללית של האו"ם אישרה ברוב גדול החלטה המגנה את הניצול הישראלי של משאבי הטבע בשטחים הפלסטיניים וקוראת להחלת ריבונות פלסטינית עליהם.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf