במחאת בלפור לא ממהרים לפתוח שמפניות: "זאת רק ההתחלה"

על אף שבישראל, כמו בישראל, דבר לא סגור עד לחתימה הסופית על ההסכמים – ואולי אפילו לא לאחריה, אין ספק שהצהרתו של נפתלי בנט אמש (ראשון) על החלטתו לחבור ליאיר לפיד לטובת קידום ממשלת השינוי היא צעד משמעותי בדרך להוצאת נתניהו מבית ראש הממשלה ברחוב בלפור. אין ספק גם כי למחאה שנקראת על שם אותו הרחוב היה תפקיד מרכזי בהגעה לרגע הזה.

האם מבחינת הפעילים שיצאו לרחובות בנחישות מעוררת התפעלות שבוע אחר שבוע במשך למעלה משנה, מילאו את הרחובות מסביב למעון ראש הממשלה ואת הצמתים בכל רחבי הארץ, מדובר בתחושת ניצחון?

"מה פתאום!" מצהיר סדי בן שטרית, אחד הפנים המזוהות ביותר עם מחאת בלפור. "קודם כל אני אומר לכולם תרגיעו, כי אני לא סומך על אף אחד שם. לא לפיד, לא בנט ולא סער, אף אחד. ובכל מקרה, זאת ממשלה שלא תחזיק מעמד לאורך זמן. בחירות חמישיות יהיו, וזה טוב שיהיו. הם יהיו בלי ביבי".

יש בכל זאת חשיבות למה שקורה עכשיו?

"בטח! אנחנו רוצים שתקום ממשלה, אפילו לשעתיים. שלפחות יוכלו להעביר את חוק הנאשם בפלילים ואת חוק שתי הקדנציות, אנחנו לא יכולים להישאר במצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו.

זה רק צעד אחד בדרך, אנחנו רק בהתחלה. הרי צריך לעשות פה אוברול כללי למדינה".

כלומר מחאת בלפור לא מתפרקת ביום שנתניהו יוצא מבלפור?

"אני לא יוצא מבלפור עד שביבי לא יוצא מבלפור. אחרי שהוא ייצא אנחנו נראה לאן הדברים הולכים, אני לא יכול לומר שום דבר עכשיו. אני קיוויתי שביבי ייצא ואני אחזור לחיים שלי. אני מת כבר לחזור לחיים הקודמים שלי, אבל אין לי מושג. הכל כל כך דינמי".

זה נכון שהדברים דינמיים, אבל בכל זאת מסתמן כיוון. והכיוון הוא של ממשלה ימנית מאוד, יותר מזו היוצאת.

"אבל זה בדיוק העניין, אנחנו לא יודעים איך הדברים יקרו. בנט זה הסיוט הכי גדול בעולם וסער סיוט עוד יותר גדול ממנו. אבל זאת ממשלה שתוציא את ביבי מהמשחק ואולי, אולי אנשים סוף סוף יתעשתו ויבחרו נכון.

"צריך להכיר בעובדה שהציבור בישראל הוא ימני ומיליטנטי ולאומני. זאת עובדה. אם נצליח להסביר לאנשים ששלום הוא לא חלום אלא חובה כדי שיהיו לנו חיים טובים, אולי נצליח. החדירו לאנשים כאן את השנאה והכעס והזעם כלפי כל מי שלא חושב כמוהם".

מחאת בלפור כללה בהכללה גסה שני זרמים מרכזיים: את זרם ה"רק לא ביבי", ואת הזרם שראה את המאבק שלו כמשהו רחב יותר והתייחס לחוליים אחרים כמו אלימות משטרתית, דיכוי הפלסטינים וכו', כמוך למשל. אלה שמאמינים בחיבור מאבקים. מה אתה חושב שיישאר מהזרם הזה ביום שאחרי נתניהו? החיבורים האלה שנעשו בשטח יחזיקו מעמד?

"אני לא יודע. אני הצטרפתי למפלגה הדמוקרטית כזכור לך. ברק כהן, למשל, הוא סמן מאוד מיוחד בשבילי. האמירה המאוד ברורה שלו לשוויון לכל יושבות ויושבי הארץ היא אמירה מטורפת, יש בה הרבה כוח. יש שם הרבה אנשים טובים שאם הם ימשיכו בפוליטיקה יכולים לצאת דברים טובים מאוד. הרי השמאל הישראלי לא באמת קיים, זה בולשיט".

הביקורת שלך על השמאל מאוד מובנת, השאלה אם לדעתך אחרי שנתניהו ילך, ההמונים שהגיעו לבלפור ויצאו לרחובות יחזרו לבתים או שהמומנטום הזה להמשיך ולעשות תיקון חלחל מספיק עמוק כדי שהוא יימשך?

"אני לא סגור על זה. אני מקווה מאוד שכן, אבל אני ברחובות כל הזמן, ומה שאני רואה זה תעודת עניות לחוסר ההבנה של האנשים למה שקורה פה. אני אעשה הכל שהמאבק יימשך".

אז אתה עוד לא חוזר לחיים הנורמליים שלך כל כך מהר.

"(צוחק) לא. האינטנסיביות תרד. אני הבטחתי לבן שלי שכשביבי ילך, קודם כל חודש חופש. אחר כך נמשיך".

"אולי אפילו שקד תשתנה"

גם ד"ר ורדה סעדה, פעילה החברה בשלל יוזמות הידברות ושלום, ביניהן "נשים עושות שלום" ו"ארץ לכולם", וחברה במפלגה הדמוקרטית שצמחה מתוך מחאת בלפור, לא מדברת על תחושת ניצחון.

"זאת תחושת רווחה, שמחאת בלפור עשתה את שלה בהוצאת נתניהו מבית ראש הממשלה. מצד שני אני לא חושבת שהממשלה המסתמנת תהיה באמת ממשלת שינוי. הדעות של איילת שקד, המיועדת להיות שרת פנים, ביחס לערבים ידועות, אפילו אלי ישי היה הרבה יותר מתון ממנה כלפי החברה הערבית".

זאת לא רק איילת שקד; בהרבה מובנים זאת צפויה להיות ממשלה הרבה יותר ימנית מהממשלה הנוכחית. יכול להיות שבדיעבד ההתמקדות הזו ב"רק לא ביבי" היתה טעות?

"הממשלה הזו היא רק בבחינת צעד אחד לקראת השינוי. אני לא בטוחה שהיא בכלל תחזיק מעמד, היא ודאי לא תביא את השינוי המתבקש. הייתי שמחה אילו בנט, ליברמן, שקד וחבריהם היו הולכים לקורס להקשבה מקרבת – לא רק ביחס לערבים אלא גם לאוכלוסיות היהודיות בישראל שהם לא מתחשבים בהן בכלל – אולי כך הממשלה הזו תחזיק מעמד. גם העירנות האזרחית שצמחה מתוך בלפור, העובדה שאנשים ירדו לכבישים ולצמתים להגיד 'לא', אולי זה יביא למצב שהאזרחים לא יהיו יותר חותמת גומי לכל ממשלה".

זה מצב משונה שבו הממשלה המסתמנת תהיה ככל הנראה ימנית מאוד, ומצד שני היא תישען על הצבעת חברי כנסת ערבים, מה שהיה בגדר טאבו הרבה שנים בישראל. היית רוצה לראות בתוך הממשלה הזו שרים מהרשימה המשותפת?

"כן, הייתי רוצה, דיברתי על זה גם עם איימן עודה. אני תמיד אומרת שאם אנחנו לא נהיה שם – עם כל העקרונות שלנו – אנחנו לא נשפיע. אם היינו בממשלה היינו יכולים למנוע מלחמה, אנחנו יכולים למנוע הזרמת כספים מפלים ולעודד את הזרמתם לאוכלוסיות שזקוקות להם".

את היית רוצה לראות את איימן עודה יושב סביב שולחן הממשלה לצד בנט, שקד וליברמן?

"אני ישבתי עם אנשים הרבה יותר קיצוניים מליברמן. הדרך היא לדבר על המשותף. יש לנו הרבה דברים משותפים במדינה. הייתי רוצה לשבת אפילו עם סמוטריץ' שלא מוכן לשבת איתי בתור ערביה, ולדבר איתו. תראו את אביגדור ליברמן. הוא השתנה. חבר הכנסת שלו, אלי אבידר, מדבר בשפה אחרת לגמרי מהשפה של ליברמן עד ששאלתי אותו פעם 'אתה בטוח שאתה אצל ליברמן?' אני מאמינה בשינוי שמתחולל אצל אנשים, אולי אפילו שקד בעצמה תשתנה".

אחרי נתניהו, נגיע לכיבוש

״אנחנו בזמנים שאי אפשר להתפנק, ממש ככה״, אומרת גלי ישראל טל שהפגינה בבלפור ופעילה נגד הכיבוש. ״בנט ואיילת שקד הם לא כוס התה שלי, אבל אם זה יתחיל את התיקון וההבראה אז נקבל אותם בברכה. נתניהו והמשפחה שלו צריכים ללכת. ברגע שהם ילכו אולי יקרו דברים יותר טובים, אבל זה צריך להיות הסוף של ממלכת מעון בלפור.

״כל חברי הממשלה וכל חברי הכנסת וכל הנבחרים הבינו שיש פה עם שלא מוותר, שיש אוכלוסייה שלמה שנלחמת על הרבה דברים. יש הרבה אנשים שמוכנים להילחם על הרבה דברים למען חברה יותר תקינה, אחרי שנתניהו ילך יהיה זמן אמיתי להיכנס בכיבוש, אני התחלתי משם. המאבק בכיבוש והאי שוויון חייב לקבל תנופה יותר גדולה.

״צמח פה מנהיג שקוראים לו לפיד, הוא סוג של קרן אור. הרבה דעות שלנו לא משותפות, אבל הוא יותר ערכי והוא מוכן להרבה ויתורים. להגיד שאני בעננים? לא. אבל אם הוא וכל חבר מרעיו הולכים – עשינו עבודה טובה״

גם אפרת ספרן מקבצות ״חקירה עכשיו״ אומרת כי היא וחבריה לא יחגגו עד שהממשלה החדשה תושבע.

״אין מצב שנשאיר את השטח רק לימנים הקיצוניים״ היא אמרה אמש (ראשון) בהפגנת תמיכה באיילת שקד מול פעילי ימין. ״הדם הותר לעשות מה שהם רוצים, לכן הגענו לתמוך בממשלה הזו של שינוי, לתמוך בבנט ושקד למרות שהדעות שלי הפוכות ואנחנו לא חולקים אותה אידאולוגיה״.

לגבי הממשלה המסתמנת היא הוסיפה: ״זה הסיכוי היחיד לצאת מהחשכה שנתניהו כפה עלינו למשך כל כך הרבה שנים, הדרך היחידה לעצור את ההפרדה והשנאה. זה יהיה מאוד קשה, אף צד לא יקבל מה שאתה רוצה, אבל יהיה נושאים מסוימים שהם יוכלו לטפל בהם וזו ההתחלה״.

מה היתה ההשפעה של מחאת בלפור, להערכתך?

״אני מאמינה שלמחאת בלפור העיקשת, שנמשכת זה למעלה משנה ולא היה כדוגמתה בהיסטוריית המחאות בישראל מבחינת הנחישות, יש חלק חשוב ומשמעותי בהקמת הממשלה המסתמנת. חבריי למאבק, האנשים שיצאו לרחובות ולא ויתרו גם במחירים אישיים כבדים, היו והינם האופוזיציה האמיתית לנתניהו ולממשלה בראשותו. באופן אישי שמעתי גם מאנשי ימין הערכה על המאבק העיקש וההתמדה שלנו.

"למרות ההתעלמות וההתקרנפות של תקשורת המיינסטרים, חדרנו גם אותה והצלחנו להביא את המסרים שלנו. עריקי כחול לבן הצביעו נגד והפילו את הממשלה בזכות המחאה. גדעון סער לא היה עוזב את הליכוד ללא המחאה. גם במהלכים הנוכחיים להקמת ממשלת השינוי אנחנו הרוח הגבית, אנחנו המרכיב בלעדיו אין ממשלה".