newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"אם נתניהו לא יעזור למשפחה, ההתנצלות שלו היא בדיחה"

במסיבת עיתונאים שנערכה במקום שבו עמד ביתו של יעקוב אבו אלקיעאן, קיבלו בני המשפחה בברכה את ההתנצלות של נתניהו, אבל אמרו שהיא איננה מספיקה. "נתניהו צריך לבוא לכאן לראות איך אנחנו חיים ולבקש סליחה"

מאת:

בדרך למסיבת העיתונאים, שקיימו אחר הצהריים (רביעי) בני משפחתו של יעקוב אבו אלקיאען במקום שבו עמד ביתו, עושים את הדרך האחרונה שעשה יעקוב כשיצא מביתו באום אלחיראן ב-18 בינואר 2017, רק בכיוון ההפוך. מיכל המים הירוק, שלידו דימם אבו אלקיעאן למוות לאחר שרכבו נתקע בו, ללא שקיבל טיפול מהחובשים המשטרתים שהיו בשטח, עדיין עומד במקומו. אחרי המיכל פונים מהדרך העפר ה"ראשית" של הכפר לעלייה תלולה, שרכבו התדרדר בה לאחר ששוטרים רבים ירו עליו.

אחד מעורכי הדין של המשפחה ציין בתחילת מסיבת העיתונאים, שהוא מקווה שהעיתונאים היו מגיעים למקום גם ללא האמירה של נתניהו. אך לכל בני המשפחה ברור, ששמו הטוב של אבו אלקיאען – שעליו נאבקו במשך שלוש שנים וחצי – לא היה מטוהר אלמלא ה"התנצלות של נתניהו". המסר של כולם: עדיף מאוחר מאשר אף פעם, זו התחלה טובה, אך צריך לראות צעדים בפועל, כמו קורת גג למשפחתו של יעקוב המנוח.

כרגע אחת משתי נשותיו של אבו אלקיעאן וכמה מילדיו עדיין חיים בפחון מאולתר שהוקם בסמוך למקום שבו עמד הבית. האישה השנייה וילדיה עברו לגור בבית זמני בחורה.

"פעם ראשונה שאני זוכרת התנצלות כזו". ד״ר אמל אבו סעד, אחת מנשותיו של אבו אלקיעאן, במסיבת עיתונאים באום אל חיראן, 9 בספטמבר 2020 (צילום: אורן זיו)

"פעם ראשונה שאני זוכרת התנצלות כזו". ד״ר אמל אבו סעד, אחת מנשותיו של אבו אלקיעאן, במסיבת עיתונאים באום אל חיראן, 9 בספטמבר 2020 (צילום: אורן זיו)

"אנחנו מברכים על ההתנצלות למרות שהיא באה מאוד מאוחר", אמר חאמד, אחד מאחיו של אבו אלקיעאן. "אם היא כנה, יש להמשיך בצעדים נוספים. הוא צריך לבוא לאמא ולילדים ולבקש סליחה. הם נשארו ללא קורת גג וחלקם גרים בחורה. אם לא יעשו את הצעדים האלה, ההתנצלות היא צחוק".

על העובדה שנתיהו גילה פתאום שלא מדובר בפיגוע, אמר חאמד: "נתניהו היה ראש ממשלה מכהן אז, כמו שהוא מכהן כרגע. את האמת שלנו אמרנו מההתחלה: זה לא היה פיגוע". הוא פנה למשפחתו של השוטר ארז לוי, שנהרג אף הוא באירוע, וקרא להם "לקום ולראות מה קרה באותו בוקר".

ד״ר אמל אבו סעד, אחת משתי נשותיו של אבו אלקיעאן, אמרה, כשהיא יושבת ליד ילדיה: "אנחנו מברכים על ההתנצלות. זה לא מספיק. אם כי עדיף מאוחר מאשר אף פעם. אנחנו רוצים שההתנצלות תגרום לאנשים מתחתיו לזרז את העניינים של כל המשפחה. שלוש עשר יתומים ושתי אימהות צריכים לרוץ בחוץ ללא בית כדי לגדל את הילדים".

ד״ר חוסם, בנו של אבו אלקיעאן ורופא במקצועו, אמר: "אבא השקיע את כל חייו בחינוך של הבנים ושל התלמידים שלו. מאז אנחנו עדיין חיים תחת כיפת השמיים, ללא קורת גג. אני מזמין את נתניהו לבוא למקום לראות איך אנחנו חיים. אנחנו תובעים פיצוי על הנזק שנגרם למשפחה".

ג׳אבר, אחיו של אבו אלקיעאן וד״ר לחינוך, הוסיף: "יעקוב נרצח ולא נהרג, יש הבדל בין המושגים. ארדן קרא לו מחבל כי הוא ערבי. קל להגיד ערבי זה מחבל והתיק ייסגר וכולם יחגגו: 'הרגנו ערבי'". לגבי ההתנצלות של נתניהו אמר ג'אבר: "אני רוצה להסתכל לראש הממשלה בעיניים: אם אתה אמיתי, זה צדק מבורך וחשוב. אני לא אתייחס לסיטואציה הפוליטית והמשפטית שאנחנו הרווחנו ממנה. אני שמח שהוא מצטרף לגל של האמפתיה". אבל יחד עם זה, ההתנצלות לא מספיקה. "1320 ימים אחרי האירוע, כל ההנהגה צריכה להגיד: טעינו. נתניהו אחראי על השוטר שלחץ על ההדק".

בני משפחת אבו אלקיעאן במסיבת עיתונאים באום אל חיראן, 9 בספטמבר 2020 (צילום: אורן זיו)

בני משפחת אבו אלקיעאן במסיבת עיתונאים באום אל חיראן, 9 בספטמבר 2020 (צילום: אורן זיו)

ג׳אבר אמר שהדרישה של המשפחה היא הקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט שתבדוק את "כל השוטרים, כל שרשרת הפיקוד צריכה לעמוד לדין״. ג׳אבר ובני משפחה נוספים אמרו כי הם דורשים ממינהל מקרקעי ישראל ומרשות הבדואים לטפל בעניין הקרקעות, שעדיין לא נפתר למרות המתווה שבו הובטח שיקבלו מגרשים בחורה.

סארה, אמו של אבו אלקיעאן, אמרה בערבית: "היו יכולים לירות בגלגלים ולתפוס אותו. הבן שלי לא מחבל, למה ירו בו?" לגבי ההתנצלות של נתניהו אמרה: "הוא צוחק עלינו. למה לא בא לפה מזמן? מי שירה ולחץ על ההדק והרג, צריך למצות איתו את הדין".

ראבעה, אשתו הראשונה של אבו אלקיעאן, שמתגוררת כאמור בפחון קרוב לבית המקורי, אמרה: "למה השאירו אותנו ככה, ללא מים, ללא חשמל וללא בית? נתניהו צריך להגיע לפה להתנצל מול המשפחה וגם ארדן שהוא עכשיו שגריר ישראל באו"ם. למה הוא הביא את כוחות המשטרה בחושך, למה לא ביום?"

נור, אחד מבניו של אבו אלקיעאן, אמר שהוא מקווה שבעתיד הקביעה האוטומטית שערבים הם מחבלים תשתנה. "כל אחד, שקרה לו מה שקרה ליעקוב, צריך להגיע לאמת. לא כל אחד שאמרו עליו מחבל – הוא מחבל. צריך לבדוק כל מקרה". נור הסביר שמדובר בתהליך קשה וכואב, אבל אסור למשפחות לוותר. "לא משנה מה התנאים שאתה חי בהם ולא משנה כמה יעלה וכמה תסבול, אתה חייב ללכת עד הסוף למען האמת", אמר נור. "אנחנו פה למרות כל התנאים. עזבתי את העבודה ואת הלימודים כדי לתקן מה שהרסו".

ד״ר אמל אבו סעד, אשתו של אבו אלקיעאן, ניצלה את ההזדמנות כדי לדבר על התנאים בכפרים הלא מוכרים. "מתייחסים אלינו כאילו אנחנו לא בני אדם", אמרה, "זו בושה שאזרחים של המדינה יושבים בתנאים אומללים כאלה".

בשיחה עם "שיחה מקומית" סיפרה אבו סעד כי הפרסום בערוץ 12 וההתנצלות של נתניהו נפלו כמו "פצצה" על המשפחה. "זה לא היה קל והפתיע את כולנו", סיפרה. "זו פעם ראשונה שאני זוכרת כשהמדינה התנצלה על אירוע כזה, וזה לא המקרה הראשון בו הורגים בן אדם". לדבריה, קרן האור היחידה של המשפחה היו עורכי הדין, העיתונאים והארגונים שסייעו להם לחקור את הנושא. "בלעדיהם לא היינו מצליחים להוציא את האמת".

ג׳אבר, אחיו של אבו אלקיעאן, ציין אף הוא לטובה את כלי התקשורת ואת התחקירים שנעשו מאז המקרה. "האמת שלפעמים נשברנו, אבל אמרתי למשפחה חייבים להמשיך. אנחנו מודים לכלי התקשורת שעשו תחקירים, בלעדיהם האמת לא היתה יוצאת לאור".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf